שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

פרוטרום: הצד המזוהם של האקזיט

ג'ון פרבר, בעל השליטה המאושר בפרוטרום, היה גם בעליה של תעשיות אלקטרוכימיות, אחת החברות המזהמות בהיסטוריה הישראלית, שהשאירה אחריה חובות עתק והפכה את מפרץ עכו לאזור מוכה אסון

אמיר זיו 07:1708.05.18
לפני שנים ספורות ביקרתי במפעל פרוטרום בקריית חיים. היה מפתיע לגלות שמתחת לכל הטכנולוגיה, המיכון החדיש והרכישות הבינלאומיות, עדיין נחבאות בצריף־מעבדה קטן, עמוס בקבוקונים וצנצנות, כמה טעמניות־על (supertasters) שמערבבות חומר בחומר, מוסיפות מעט תמצית, מניחות על הלשון ואומרות: יצא טעם תות, מעושן קלות. זה הרגע שבו אתה מבין שליוגורט אננס או לארטיק מנגו אין שום טעם באמת, עד שמכניסים אליהם את הגרגר השקוף הזעיר שסונתז בפרוטרום כך שיגרום לבלוטות שעל הלשון להתפוצץ מעונג.

אבל אם אנחנו בענייני טעם וריח, חשוב להזכיר שלאקזיט בפרוטרום נלווה לא מעט טעם לוואי רע. חשוב להזכיר שג'ון פרבר, בעל השליטה בפורטרום, היה עד לפני קצת יותר מעשור גם הבעלים של חברת תעשיות אלקטרוכימיות, שזכתה בכבוד המפוקפק להימנות עם החברות המזהמות ביותר בהיסטוריה הישראלית.

 

פרוטרום, שחוגגת היום, היתה חברה־בת של תעשיות אלקטרוכימיות. פרבר הפריד אותה מבעוד מועד להיות חברה עצמאית, ומאז היא עלתה ופרחה. תעשיות אלקטרוכימיות מנגד קרסה כמה שנים אחרי הפיצול. היא ננטשה על ידי בעליה, משאירה אחריה חובות עתק, עובדים חולים ובעיקר זיהום אדיר של קרקע ומים, שנזקיו ניכרים עד היום.

 

מפעל תעשיות אלקטרוכימיות. חומרים מסוכנים נפלטו לאוויר, נטמנו בקרקע והוזרמו לים מפעל תעשיות אלקטרוכימיות. חומרים מסוכנים נפלטו לאוויר, נטמנו בקרקע והוזרמו לים צילום: גיל נחושתן

 

הרעלים מוסתרים באדמה

 

קצת היסטוריה: ג'ון (יוחנן) פרבר הגיע לישראל בסוף שנות הארבעים, עולה חדש בן 23 מרומניה שהשלטונות הקומוניסטים הלאימו את מפעל הצבעים של משפחתו. אחרי שנים ספורות בארץ, בין היתר בקיבוץ כפר מסריק בגליל המערבי, פרבר היגר לניו יורק. שם הקים את ICC (International Chemical Corporation), שהפכה בתוך כמה שנים לאימפריית כימיקלים בינלאומית. הכנסותיה השנתיות של החברה, שנותרה בבעלות משפחתית פרטית, נאמדות ב־2.5 מיליארד דולר.

 

פרבר שמר חיבה לישראל ו־ICC רכשה בשנות השבעים את תעשיות אלקטרוכימיות. החברה, שהמפעל הענק שלה היה ממוקם סמוך לחוף בחלקו הצפוני של מפרץ עכו, ייצרה בעיקר PVC (פוליוויניל כלוריד) שמשמש לאינספור מוצרים, מצנרת ומשטחי ריצוף עד תקליטי ויניל וכרטיסי אשראי. הדרישה העולמית ל־PVC ייצרה לבעלים רווחי עתק, ותעשיות אלקטרוכימיות שהונפקה בבורסה הפכה למקום עבודה מבוקש בקרב תושבי האזור.

 

אלא שבייצור PVC נפלטת כמות גדולה של כספית, שגורמת בין היתר לפגיעה אנושה במערכת העצבים, כמו גם חומרים אחרים הידועים כמסרטנים ורעילים. בדיעבד הסתבר שתעשיות אלקטרוכימיות של פרבר לא בדיוק דאגה לטפל בחומרים המסוכנים האלה, אלא בעיקר להסתיר אותם ואת פגיעתם הרעה מהציבור ומעובדיה.

תחקיר מאלף שפרסם גיל מלצר ב"ידיעות אחרונות" ב־2005 מצא שמאות מעובדי מפעל ה־PVC בעכו חלו במחלות קשות לאחר שנחשפו במשך שנים לחומרים מסוכנים ללא הגנה, ציוד מתאים ופיקוח.

 

ג'ון פרבר. השאיר חובות עתק, עובדים חולים ונזק סביבתי עצום - מבלי שנשא באחריות ג'ון פרבר. השאיר חובות עתק, עובדים חולים ונזק סביבתי עצום - מבלי שנשא באחריות

 

רבים מהעובדים עברו הרעלות חוזרות ונשנות של כספית, אבל במקום לקבל טיפול נשלחו בהוראת ההנהלה ל"אוורור" במתקן אחר במפעל, שם נחשפו לגז מסרטן.

הממצאים שחשף התחקיר מהממים: מתוך 100 עובדים שנבדקו, 34 סבלו ממחלות כבד ולבלב, ואצל כמחצית מהם אובחנו גידולים סרטניים. 53 סבלו מהפרעות נוירולוגיות, 24 לקו באימפוטנציה ועקרות, ורבים אחרים סבלו ממחלות שונות בסינוסים, מחלות לב ודלקות עור.

 

רוב העובדים דיווחו על התפוררות ונשירת שיניים, ועל רעידות בגפיים - תופעות מוכרות של חשיפה לכספית ולחומרים הרעילים שבמפעל. שנים אחר כך, במסגרת תביעה שהגישו, הסכימה המדינה - לא החברה - לפצות אותם בכ־12 מיליון שקל.

 

אבל לא רק מהעובדים הוסתר המצב: לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, מפעל תעשיות אלקטרוכימיות פלט מאות טונות של חומרים מסוכנים בשנה. לימים הסתבר שבמקום להשמיד את החומרים או לטמון אותם באופן שלא יזיק לסביבה, הם נפלטו לאוויר, נטמנו בקרקע הסמוכה לחוף או פשוט הוזרמו לים. מאות טונות של פסולת רעילה הוטמנו באישון לילה בתוך שטח המפעל, ותחקיר "ידיעות אחרונות" מצא שהחברה בנתה בורות שנחפרו במיוחד לשם כך, ואז כיסתה אותם בחול ים או במשטחי בטון. טונות רבות של כספית וחומרים אורגנים נדיפים זרמו לקרקע המפרץ. חלק הגיעו למי התהום, חלק זיהמו את מי הים והרעילו את הדגים.

 

פרוטרום פורחת, הים נובל

 

בשנות השמונים הרווחיות מייצור PVC ירדה ותעשיות אלקטרוכימיות נקלעה לקשיים, שמהם נחלצה זמנית, בין היתר הודות לסיוע ממשלתי. בשנים האלה ICC של פרבר כבר הבינה שהעתיד טמון בתחום הנקי יותר של פרוטרום. באמצע שנות ה־90 חברת הטעם והריח הישראלית הופרדה, הונפקה בבורסה והחלה לפרוח.

מאחור נותרה החברה האם תעשיות אלקטרוכימיות, שהידרדרה מדחי אל דחי. ב־2003 החברה עברה לידי נאמנים מטעמו של הכנ"ר, בעקבות חובות עתק שהאמירו לכ־900 מיליון שקל. זמן קצר אחר כך שריפה במתקן הייצור הובילה לפיצוצו ולזיהום אוויר נרחב באזור. רק אז השבית סוף סוף המשרד לאיכות הסביבה את פעילות המפעל.

 

עד כמה מזהמת היתה תעשיות אלקטרוכימיות? בבדיקה של המכון לחקר ימים ואגמים במפרץ עכו שנערכה ב־2010 נמצאו ריכוזי כספית של עד 251 מיקרוגרם כספית לליטר - יותר מפי 600 מהתקן המרבי.

 

בדו"ח של המכון מ־2016, יותר מעשור לאחר הפסקת הפעילות, נמצא שבמיני דגים באזור עכו וצפון מפרץ חיפה נמצא זיהום כספית חריג, והומלץ לשקול הפסקת השיווק שלהם. במי התהום הרדודים נמצאו חומרים אורגנים נדיפים, רעלים ומסרטנים בריכוזים הגבוהים מהתקנים במאות או אלפי אחוזים. המשרד להגנת הסביבה עצמו פרסם אזהרה שלפיה קיים חשד לדליפת כספית למי התהום ולים באזור חופי עכו. ריכוזי הכספית הגבוהים הובילו את משרד הבריאות להתנגד להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי, שלא הוקם עד היום.

 

מפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו מפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו צילום: גיל נחושתן

 

תפעול? זה לא אנחנו

 

כל הזמן הזה, מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות ובעל השליטה בה, ג'ון פרבר, ניהלו קרב משפטי עיקש מול הנאמנים כדי לנקות את עצמם ולחמוק מאחריות לחובות או לנזקים הסביבתיים האדירים. בהתבטאות נדירה, בתגובה להאשמות בתחקיר העיתונאי, אמר פרבר: "אף אחד מנציגי ICC במועצת המנהלים לא היה מעורב בתפעול היומיומי של המפעל", והביע ביטחון ציני בכך שמנהלי החברה שמרו על כל החוקים והנהלים. ללמדנו שהוא ושותפיו באימפריית הכימיקלים הפורחת אינם טרודים בסוגיות של זיהום ותחלואה, למרות שהמפעל שלו הפך את צפון מפרץ עכו לאזור מוכה אסון.

 

המשמעות היא שבחסות ההפרדה התאגידית פרבר יכול היה להשאיר מאחוריו חברה קורסת, חובות של מאות מיליונים ונזק סביבתי שקשה להעריך, כמעט בלי לשאת באחריות (למרבה האבסורד, המדינה נאלצה לשלם בעבור ניקוי חלקי של הקרקע).

 

בו בזמן פרבר יכול היה ליהנות מהפריחה הנמשכת של פרוטרום, החטיבה הרווחית שהוא הפריד מבעוד מועד מפעילות הכימיקלים.

 

ראוי להזכיר את העובדות האלה ביום החגיגי הזה של פרבר ומשפחתו. ה־36% שהוא מחזיק בפרוטרום שווים הבוקר 2.3 מיליארד דולר. אפשר להניח שבהיותו אזרח אמריקאי שחי בניו יורק, מעט מאוד, אם בכלל, יזרום לקופת המדינה. לאזרחי ישראל, כך הוא בוודאי מאמין, יש מספיק כסף כדי לכסות את הנזקים שהחברה האחרת שלו השאירה מאחוריה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x