שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

העליון: "האב פשט את הרגל, גובה דמי המזונות לילדיו יושפע מכך"

אם שני ילדיו של החייב – בעבר איש עסקים מצליח – טענה כי אי אפשר להתקיים ממזונות חודשיים של 2,500 שקל ודרשה את הסכום שמופיע בהסכם הגירושים – 8,000 שקל. ביהמ"ש העליון דחה אותה

עו"ד אלימלך דלבקוביץ 15:0324.04.18

בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשה להגדלת המזונות שנקצבו לשני ילדים במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל נגד אביהם. "אך טבעי הוא כי כאשר חייב במזונות נקלע להליכי פשיטת רגל תהיה לכך השפעה אף על ילדיו", כתבה השופטת יעל וילנר בהחלטתה.

 

בשנה שעברה נפתחו הליכי פשיטת רגל נגד איש עסקים שנקלע לחובות של כ-45 מיליון שקל ל-31 נושים שונים.

 

זמן קצר לפני ההסתבכות הכלכלית, הוא התגרש מאשתו ואם שני ילדיו, כאשר בהסכם הגירושים ביניהם נקבע כי הוא ישלם לילדים מזונות חודשיים של 8,000 שקל.

עם קריסתו הפיננסית הפסיק האב לשלם את המזונות ובמקביל להליכי גבייה שפתחה נגדו האם היא ביקשה מבית המשפט של פשיטת הרגל (המחוזי בבאר שבע) לקצוב לילדים את מלוא המזונות שנקבעו בהסכם.

 

בתחילת השנה החליט בית המשפט כי הילדים יסתפקו ב-2,500 שקל בלבד. זאת, בהתחשב בחובותיו הרבים של אביהם ובעובדה שאמם מרוויחה 10,000 שקל בחודש, כך שיחד עם המזונות היא תוכל לספק את צרכי הילדים.

 

בית המשפט העיר כי אמנם הילדים התרגלו לרמת חיים גבוהה אולם הגיעה השעה להפנים את השינוי במצבם ולהתאים אליו את אורח חייהם.

 

בבקשת רשות ערעור שהגישה האם על החלטה זו לבית המשפט העליון היא טענה בין השאר כי המזונות הנמוכים לא יספיקו לרכישת מזון, ביגוד, ציוד ללימודים, תשלום חשבונות ומימון שיעורים פרטיים וטיפולים פסיכולוגיים.

 

עוד נטען כי בית המשפט המחוזי הורה לאב לשלם את המזונות ישירות מכיסו בעוד שהוא התבקש שהתשלום ייעשה מתוך קופת פשיטת הרגל. בהקשר זה ציינה האם כי האב אינו יכול לעבוד עקב מצב בריאותי קשה כך שאין לו שום מקור הכנסה שיבטיח את התשלום החודשי.

 

השופטת שוכנעה שביהמ"ש ערך איזון אינטרסים ראוי

 

במענה לבקשה טענו החייב והכונס הזמני שמונה בתיק כי הגדלת סכום המזונות תביא בהכרח לפגיעה בנושים ואינה מוצדקת.כונס הנכסים הרשמי הוסיף כי סכום המזונות שנקבע בהסכם אושר על ידי בית המשפט למשפחה בהתחשב במצבו של האב טרם היקלעותו למצב הנוכחי, והוא לא יכול לעמוד על כנו. עוד נטען כי בית המשפט של פשיטת הרגל לא כפוף להסכם ועליו לקצוב את סכום המזונות בהתחשב במצבו הנוכחי של החייב.

 

 

יעל וילנר, שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר, שופטת בית המשפט העליון צילום: אוהד צויגנברג

 

השופטת וילנר קיבלה את הטענות האמורות ופסקה כי אין שום סיבה להתערב בשיקול הדעת הרחב שמוקנה לבית המשפט המחוזי במסגרת ניהול פשיטת רגל.

"אמנם הסכום שקצב בית המשפט המחוזי נמוך באופן משמעותי מסכום המזונות שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה. אולם, אך טבעי הוא כי כאשר חייב במזונות נקלע להליכי פשיטת רגל תהיה לכך השפעה אף על ילדיו הזכאים למזונות", כתבה.

 

השופטת אף שוכנעה כי בית המשפט ערך איזון אינטרסים ראוי, בהתחשב בכך שמדובר בחייב שאין לו הכנסה, מצבו הרפואי ירוד ויש נגדו תביעות חוב של עשרות מיליונים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת יפה.

 

בנקודה אחת השופטת הלכה לקראת האם והבהירה כי המזונות ישולמו מתוך קופת הכינוס ולא באמצעות החייב ישירות. בנסיבות העניין לא נפסקו לחובת האם הוצאות.

 

להחלטה

• ב"כ המבקשת: עו"ד איתן צפדיה

• ב"כ המשיבים: עו"ד יניב אינסל (בשם החייב), עו"ד אלון קזיוף (הכונס הזמני), עו"ד ענבל קדמי-עברי (בשם הכנ"ר)

 

* עו"ד אלימלך דלבקוביץ עוסק בפשיטות רגל

** הכותב לא ייצג בתיק

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x