• תפריט
משפט

התובעת בערעור דנקנר: "בתיקי צווארון לבן, אין לנו שודד עם כובע גרב ואקדח מעשן"

בית המשפט העליון דן היום בערעור שהגישו נוחי דנקנר ואיתי שטרום על הרשעתם ועל העונשים שהוטלו עליהם בפרשת הרצת המניות. פרקליטתו של דנקנר: "הוא איבד את פעילותו העסקית, את ביתו. את הקרב על הזכות להתהלך בעולם זכאי - הפסיד שלא כדין"

תומר גנון, זוהר שחר לוי ומשה גורלי 17:5823.04.18

"ההבדל בין עבירה להתנהגות לגיטימית הוא דק מן הדק, והפער הזה מטיל על בית המשפט את העול לדקדק אם התקיימה אצל נוחי הכוונה המרמתית", פתחה הסנגורית של איש העסקים נוחי דנקנר מיכל רוזן־עוזר את טיעונה, לא לפני שננזפה קלות בידי ראש ההרכב השופט ניל הנדל: "אל תשתמשי בשמו הפרטי, נוחי, אנחנו לא בבית משפט לנוער".

 

 

 

היום (ב') נפתח בביהמ"ש העליון ערעורם של דנקנר ובנקאי ההשקעות איתי שטרום על הרשעתם בהרצת מניית אי.די.בי ועל עונשי המאסר בפועל, שנתיים ושנה בהתאמה. המדינה, שהחלה להשיב (וצפויה לסיים מחרתיים), מערערת רק על הגדלת העונשים למתחמים הבאים - 3-5 שנים לדנקנר, 2.5-4.5 שנים לשטרום. במסגרת הפרשה, הורשעו ביולי 2016 בעל השליטה והיו"ר לשעבר דנקנר, וכן שטרום, בהרצת מניות החברה ובהלבנת הון ב־2012. דנקנר הורשע בנוסף גם בעבירות דיווח לפי חוק ני"ע.

 

נוחי דנקנר בביהמ"ש, היום נוחי דנקנר בביהמ"ש, היום צילום: תומר גנון
 

הדיון נפתח בנאום נרגש של הסנגורית של דנקנר, עו"ד מיכל רוזן-עוזר: "נוחי נאלץ להתמודד בשנים האחרונות עם מאבקים בחזיתות שונות. הוא איבד את פעילותו העסקית, את ביתו, את הזכות להתהלך בעולם מבלי שדבק בו רבב. נוחי שניצב פה היום לפניכם הוא אדם שביקש שתמצאו אותו זכאי, כי את הקרב על הזכות להתהלך בעולם זכאי - הפסיד שלא כדין".

 

  

 

 

לצד הנדל ישבו בהרכב השופטים דוד מינץ וג'ורג' קרא. הנדל ומינץ הם שני שופטים דתיים ולמולם שני מערערים מאמינים - דנקנר ושטרום. אמונתם גם במניה וגם בניקיון התנהגותם היא בסיסו של הערעור. ועוד הערה מגדרית: שלושה שופטים גברים, שני מערערים גברים, ובתווך חמש נשים, עורכות הדין שמייצגות את הצדדים: רוזן־עוזר ואפרת ברזילי מטעם דנקנר, איריס ניב־סבאג ונווית נגב טענו לשטרום וחנה קורין שמייצגת את המדינה ביחד עם יוני לבני.

 

על ספסל הנאשמים הושיבו הסנגוריות את פסק דינו של השופט המחוזי חאלד כבוב שהרשיע את דנקנר. "התעלם מעובדות שהוא עצמו קבע", "התעלמות מוחלטת וגורפת מהחקירות הנגדיות שלנו", "השליך הצידה את כל העובדות שמפריכות כוונה להשפיע על השער", "עוול קשה מאוד", הם חלק קטן מהגינויים שספגה ההרשעה של כבוב. האסטרטגיה לקוחה מעולם הג'ודו - להפיל את פסק הדין באמצעות קביעותיו שלו.

 

השופט הנדל השופט הנדל

 

עו"ד רוזן-עוזר פתחה במתקפה על עד המדינה עדי שלג: "דנקנר לא פגש ולא דיבר עם שלג", היא קבעה. "תמורת עדותו הוא קיבל טובות הנאה. הוא ואשתו יצאו בלי כלום. ליבת העדות שלו הייתה שתי פגישות במשרדי החברה בהרצליה. אחת, ששטרום הנחה אותו להרים את שער המניה. השנייה, פגישה שבה נאם נאום ציוני. הוכח שהדברים האלה דברי שקר. הוכח ששטרום לא היה במשרדים, בכך שהטלפון שלו לא אוכן שם. אנחנו לא יכולים לעמוד פה ולא לטעון שעדות שלג לא קרסה. היא קרסה, אבל בית המשפט התעלם מכך. זה עד שקר, עדותו שקר".

 

"בלי תוכנית, בלי יעד, בלי קביעת שער"

 

הערעור תקף בשני מסלולים מרכזיים - הכלכלי והמשפטי. שלושה ימים, 21-23 בפברואר 2012, עומדים במרכז הסיפור. לפי פסק הדין, הקשר המרמתי נקשר רק בערב היום הראשון. "בלי תוכנית, בלי יעד, בלי קביעת שער, בלי מימון", הלעיגו הסנגוריות את הנראטיב המזימתי. האירוע המכונן התגבש עם הסטת המשקיע יוסי ויליגר לרכישת מניות אצל שטרום בערב היום הראשון, ואחריו היו ארבעה נוספים. השופטים התעכבו על לגיטימיות ההפניה. האם "מותר" היה לדנקנר להפנות משקיעים ומה משמעות ההפניה? "לא היה בכך פסול", אמרה רוזן־עוזר, "דנקנר לא יזם, דנקנר שמח שקונים מניות שלו". "ולמה דווקא משטרום"?, הקשה השופט קרא. "דנקנר שמח בפעילות של שטרום, שביקש ממנו להפנות אליו קונים שרוצים לקנות בשוק". שטרום אגר ביום הראשון מניות בכ־15 מיליון שקל, ונקבע שהוא חבר לקשר הפלילי רק בערב. וזאת כשדנקנר כבר ידע שהנפקת החברים גייסה כ־280 מיליון שקל, הרבה מעל המצופה. "עובדה זו", הדגישה אפרת ברזילי, "מבטלת את המניע. נכון שכוונה לא חייבת מניע, אבל מניע הוא יסוד חשוב בהוכחת הכוונה".

 

ולמבט דרך הכוונות. הכוונה של דנקנר היתה להציל את אי.די.בי. למטרה זו קבר 62 מיליון שקל מכיסו ומכיסי משפחתו. נכון שגם ההנפקה וגם עליית ערך המניה בשוק היו מיטיבים עמו, אבל הצלחת ההנפקה גימדה את מניע ההרצה. וחוץ מזה הוא הפנה לשוק, כלומר לשטרום, משקיעים שהחליטו לא להשתתף בהנפקה. ומה היתה הכוונה של שטרום? להתחבב על דנקנר ואולי, אם ירצה השם, להצליח בהימור על המניה. גם אצלו התבררה האמונה כיקרה מאוד - כ־12 מיליון שקל שאיבד בהרפתקה הזו. "בזמן הזה", טענו הסנגוריות, "עדיין היו שהאמינו באי.די.בי ובכוחו של דנקנר להציל אותה". אכן, עבר מפואר היה, ואולי היו שקיוו כי נכונו לה בעתיד עוד ימים טובים, אבל ההווה היה מעונן בעת ההיא והיה צורך באמונה חזקה במיוחד.

 

 

 

"החור השחור הזה היה צריך לבלוע הכל"

 

את עיקר הזעם הערעורי ספגה ההסתמכות על עד המדינה עדי שלג. אין מחלוקת על כך ששלג הריץ את המניה וגנב משטרום בעסקאות מתואמות מול אשתו. אין גם מחלוקת על כך ששטרום לא נפגש עם שלג ולא הנחה אותו, ואין מחלוקת על כך שדנקנר לא הכיר אותו. "בכל תיקי המרמה בני"ע עד כה היתה ראיה מובהקת, וכאן אין אקדח מעשן", טענה ניב־סבאג מטעם שטרום, שתיארה את ההתפתחות האבולוציונית של התביעה כלפי הלקוח שלה: בהתחלה חשבו שהוא איש קש של דנקנר, אחר כך שהוא נתן הנחייה לשלג להריץ את המניה. רק בגלגול השלישי הגיעו להרשעה הנוכחית בראיות נסיבתיות. השופט כבוב כינה את מחדל האיכונים של הפרקליטות "חור שחור". רק מאמץ של הסנגוריה הוכיח שלא התקיימה כלל פגישה בבוקר היום הראשון להרצה לכאורה. "החור השחור הזה צריך היה לבלוע את הכל", רעמה ניב־סבאג והתייחסה לדברים שאמר לאחרונה פרקליט המדינה שי ניצן, על כך שהסכם עד מדינה צריך להיבחן בשבע עיניים. "מדובר בעד כמו עדי שלג שמוכן לעשות הכל כדי לקנות את חרותו, וזו בדיקה בשבע עיניים?!", תהתה.

 

"שמענו על שופט שהושפע בידי דעת הקהל והוטעה בידי עד מדינה שקרן", פתחה עו"ד חנה קורין בתשובת המדינה. הנדל השיב: "הטענה המרכזית של ההגנה היתה לחוסר ההתמודדות עם הקו שהציגה".

 

"בתיקי צווארון לבן", השיבה קורין, "אין לנו שודד עם כובע גרב ואקדח מעשן, יש אנשי עסקים שלא מעלים על הכתב את תוכניתם ולפעמים קריצה והבנה הדדית מספיקות לקשירת קשר פלילי. לכן קל לטעון שאין תוכנית ויש רק חברים. בית המשפט הבין מהמסרונים, מהגרסאות, מהפעילות החריגה במסחר את ההבנה ההדדית בין השניים שיש לתמוך בשער כדי לתמוך בהנפקה. לכן הפנה דנקנר לשטרום מחלצים, לכן הרים טלפון לבנק ולכן העביר לשטרום הלוואה שלא נפרעה".

 

 

 

הערעורים התמקדו בעצם ההרשעה, אבל הסנגוריות טענו גם לעונש. ניב־סבאג תיארה את תרומתו יוצאת הדופן של שטרום ביחידת המשא ומתן הצה"לית, למשל בתפיסת אוניית הנשק קארין איי. "אבקש לזכות את שטרום ולחילופין להמיר את עונשו בעבודות שירות", סיכמה. ברזילי טענה עבור דנקנר כי אירוע ההרצה ארך יומיים בלבד, ההיקף היה כ־20 מיליון שקל בלבד, ההפסדים שלו היו גדולים, לא נגרם כל נזק קונקרטי. וגם, הפעילות היתה גלויה ונטולת תחכום. דנקנר התקשר אישית לבנק כדי לאשר אשראי נוסף והעביר הלוואה מחשבונו האישי לשטרום. הפעילות הגלויה, נטען, מעידה גם היא על תום הלב. ועל אישיותו, הוסיפה הסנגורית, מעידה העובדה שלא שעה לעצות להפוך לפושט רגל ובחר להתמודד עם חובותיו. "זה בהחלט לא המקרה להעברת מסר הרתעתי", אמרה ברזילי, שסיכמה את ערעורו של המבטא המושלם לנפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, שרק שלושה שופטים מפרידים עתה בינו לבין מאסר. מה שהתחיל בשערי המניה עלול להסתיים בשערי הכלא.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x