• תפריט
משפט

פערי השכר בין המכללות לאוניברסיטאות נחשפים

חוקרים באוניברסיטת תל־אביב מצביעים על פערים גדולים בהעסקת עורכי דין לפי מוסדות לימוד: 73% מבוגרי המכללות משתכרים פחות מ־15 אלף שקל ברוטו

משה גורלי 08:1423.04.18

שרת המשפטים איילת שקד ולשכת עורכי הדין פועלים במקביל לצמצם את מספר עורכי הדין בישראל, תוך העלאת רף בחינות הכניסה למקצוע. מחקר אקדמי שנערך באוניברסיטת תל־אביב חושף נתונים חדשים שיש בהם לעורר חשיבה מחודשת לגבי הכדאיות שבלימוד משפטים. לפי המחקר, שליש מעורכי הדין הפעילים משתכרים פחות מ־10,000 שקל ברוטו בחודש, וכמעט שני שלישים מהם משתכרים פחות מ־15 אלף שקל בחודש (63%). למעשה, רק שליש מעורכי הדין משתכרים יותר מ־20 אלף שקל ברוטו בחודש.

 

פילוח עורכי הדין לפי המוסדות שבהם רכשו את השכלתם מצביע על פערים גדולים לרעת בוגרי המכללות לעומת עמיתיהם שלמדו באוניברסיטה. 73% מבוגרי המכללות משתכרים פחות מ־15 אלף בחודש וכחצי מהם מסתפקים ב־10,000 שקל בחודש ומטה מכך.

 

טקס הסמכה של עורכי דין טקס הסמכה של עורכי דין צילום: אלכס קולומויסקי

 

המחקר נערך בידי פרופ' נטע זיו, פרופ' יששכר (איסי) רוזן־צבי וד"ר תמר קריכלי כץ מאוניברסיטת תל־אביב ופורסם לאחרונה בכתב העת "מעשי משפט" תחת הכותרת "החלום ושברו - דפוסי אי־שוויון וריבוד בקרב בוגרי משפטים בישראל בפתח המאה ה־21".

 

החוקרים הונעו לבדיקה בעקבות הזינוק העצום במספר עורכי הדין מאמצע שנות התשעים, לאחר שהמכללות החלו להזרים את בוגריהן לשוק. כוונת המחקר היא ללמוד דפוסי עיסוק שונים תוך אבחנה בין מוסדות הלימוד של הבוגרים, מוצאם ומגדרם. המחקר כלל 35 אלף עורכי דין שסיימו לימודים ב־2015–1995, החל מהשנה הראשונה בה הוסמכו עורכי דין במכללה פרטית.

 

הצד החיובי בסיפור הוא שהזינוק במספר בתי הספר למשפטים ועוה"ד הגדיל משמעותית את סיכויי המשתייכים לקבוצות מיעוט ולקבוצות מקופחות היסטורית להיכנס למקצוע. עם זאת, מקצוע המשפט שימר דפוסים ברורים של אי שוויון וריבוד על בסיס מגדרי, לאומי, עדתי וסוציו־אקונומי, ובמיוחד במדדים החשובים ביותר: סיכוי הקבלה לעבודה במשרד גדול ויוקרתי, סיכוי השילוב במגזר הציבורי והציפייה לשכר גבוה.

 

 

 

 

במקביל, פתיחת דלתות המקצוע מאלצת את הציבור להתמודד עם ריבוי עורכי דין מבלי שיוכלו לאמוד את איכותם, באופן שמגביר את הסכנה לטיפול לא מיטבי בתיק עד לכדי רשלנות מקצועית. הצפת המקצוע בעייתית גם מנקודת מבטם של עורכי הדין, המשייכים לה תופעות כמו ירידת קרנו של המקצוע ותחרות פרועה המובילה ל"מירוץ לתחתית" ולירידה דרסטית בשכר הטרחה. לפי המחקר, בוגרי מכללות מתקשים יותר מבוגרי האוניברסיטאות למצוא עבודה במשרדים הגדולים ובמגזר הציבורי ונאלצים בלית ברירה, לפתוח משרד עצמאי משלהם.

 

אפליה בשירות הציבורי

 

חלק מנתוני המחקר צפויים: יהודים אשכנזים מרוויחים שכר גבוה יותר לעומת יהודים שאינם אשכנזים, יהודים מרוויחים יותר מלא־יהודים והנשים מרוויחות בממוצע פחות מגברים, תופעה מוכרת גם בעולם. בארה"ב למשל מוכרת התופעה המטרידה של "קנס אמהות": פער שכר של כ־5% בין נשים שהן אמהות לבין גברים ונשים שאינם הורים. בישראל מצביע המחקר על פער דומה בין עורכות דין נשואות או המתגוררות עם בן זוג, לעומת נשים רווקות. כלומר, לא ההורות היא שמנבאת את הפער בשכר אלא הסטטוס המשפחתי.

 

פרופ' יששכר רוזן-צבי ופרופ' נטע זיו פרופ' יששכר רוזן-צבי ופרופ' נטע זיו

 

 

מעבר לכך: בעוד שמחקרים בארה"ב ובקנדה לא מצאו פערי שכר בין נשים וגברים במגזר הציבורי, בישראל מדובר בתופעה בעייתית. פערי השכר בין נשים וגברים במקצוע עריכת הדין במגזר הציבורי בישראל גבוהים עוד יותר מאלו המצויים במגזר הפרטי — נתונים שסותרים את המקובל בעולם אך הולמים נתוני מחקר שנעשה על בשירות הציבורי בארץ.

 

ישראל גם הפוכה מהמקובל בעולם בכל הקשור להעסקת בני מיעוטים. בעוד שבחו"ל דווקא עורכי דין מקבוצות מיעוט מרבים להשתלב במגזר הציבורי, הרי שבישראל שיעור המועסקים הלא־יהודים נמוך משמעותית משיעור היהודים. ושוב, גם זה לא מפתיע בהינתן המצב במגזר הציבורי הכללי בישראל.

 

בוגרי אוניברסיטאות פחות מרוצים מהבחירה במשפט

 

אף שהמחקר מצביע על נחיתות תעסוקתית בקרב בוגרי מכללות, מתברר שבממדי שביעות הרצון הם מרוצים מבחירת המקצוע יותר מעמיתיהם בוגרי האוניברסיטאות. למרות הסיכוי לשכר גבוה יותר ולהעסקה יוקרתית, יותר בוגרי האוניברסיטאות מרוצים פחות. ההסבר לתופעה נלקח ממחקרים דומים שנערכו בארה"ב, והשוו בין בוגרי האוניברסיטאות הרווארד ויל לעומת בוגרי קולג'ים יוקרתיים פחות.

 

לפעמים מעמד אליטיסטי־פריבילגי יוצר ציפיות גבוהות יותר ביחס למקצוע ולהישגיות, ולכן האליטיסטים מצויים במצב תמידי של חוסר שביעות רצון באשר למטרות שטרם הגשימו. בניגוד להם, בוגרי מכללות נהנים ומאושרים יותר מהיתרונות היחסיים ומהאפשרויות המקצועיות שמקצוע עריכת הדין שפותח עבורם, מאחר ועבור רובם האלטרנטיבות גרועות יותר.

 

ככלל, רמת שביעות הרצון מההחלטה ללמוד משפטים בישראל גבוהה ועומדת על 76%. רמה גבוהה זו תואמת מגמות בעולם. בקנדה למשל 79% מרוצים. אצל עורכי הדין בשירות הציבורי רמת שביעות הרצון גבוהה יותר מעובדי המגזר הפרטי. ובקרב המגזר השלישי רמת שביעות הרצון גבוהה ביותר אף שהם נוטים להרוויח פחות מאשר מקביליהם במגזרים הפרטי והציבורי.

 

ולסיום רמת שביעות הרצון לפי תחום העיסוק: העוסקים בדיני נזיקין מרוצים יותר מחבריהם מתחום המסחרי, דיני חברות ונדל"ן, אבל מרוצים פחות מחבריהם העוסקים בתחום דיני העבודה, המשפחה והמשפט הפלילי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x