שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
70 למדינה

היו שם

אריה מינטקביץ חוזר למשבר מניות הבנקים: "יפת אמר: אתם רוצים לקחת לי את העניבה?!"

1983 - ה־6 באוקטובר הוא תאריך גורלי כפול לישראל. ב־1973 זו היתה מלחמת יום כיפור, שהציבה סכנה קיומית מול המדינה; עשור אחר כך, ב־1983, היה זה משבר מניות הבנקים, הנקודה שבה המשק היה נתון לסכנה החמורה בתולדותיו

עמיר קורץ 21:3119.04.18

"בשנים שקדמו ל־1983 כל הבנקים, למעט הבינלאומי, ויסתו את מניותיהם", מסביר אריה מינטקביץ, אז היועץ המשפטי של האוצר, ולימים יו"ר רשות ניירות ערך. "הויסות נעשה באמצעות חברות־בנות של הבנקים בחו"ל: הבנקים הזרימו ביקושים והיצעים למניות של עצמם, וקבעו שרירותית את מחירי המניות שלהם, במניפולציה בוטה ופלילית. הרשויות גילו רפיון מוחלט מול התהליך.

 

לכל הכתבות בפרויקט - לחצו כאן

 

 

"ב־1983 הממונה על התקציבים באוצר, יעקב גדיש, הצביע על הסכנות הגלומות בו, ושר האוצר יורם ארידור הטיל על גדיש ועלי להגיע עם הבנקים להסכמה על ירידה הדרגתית מהויסות. בנק הפועלים הסכים לסיים את הוויסות בתנאים מסוימים, בדיסקונט סירבו לשתף פעולה, אבל השיא היה בבנק לאומי: גדיש ואני באנו לארנסט יפת, יו"ר ומנכ"ל הבנק, והסברנו את העניין. יפת, האיש המשפיע ביותר בכלכלה הישראלית, משך את שולי עניבתו ואמר במבטא יקי כבד: 'אתם רוצים לקחת את העניבה שלי?! רבותיי, הפגישה הסתיימה!", והצביע על הדלת.

 

חוסכים צובאים על שערי בנק לאומי אחרי נפילת הבורסה. "ארידור קיבל החלטה אמיצה, הוויסות הופסק והבנקים הולאמו" חוסכים צובאים על שערי בנק לאומי אחרי נפילת הבורסה. "ארידור קיבל החלטה אמיצה, הוויסות הופסק והבנקים הולאמו" צילום: דוד רובינגר

 

 

ניסיונות ההידברות עם הבנקים לא הניבו פעולה ממשית, עד שבאוקטובר 1983 החלה בריחת כספים מהבורסה. הבנקים ייבאו הון מחו"ל כדי להמשיך את הוויסות, אבל הבריחה מהמניות היתה מאסיבית, וב־6 באוקטובר השערים קרסו. המסחר הופסק, הבורסה נסגרה, ולמחרת כונסה ישיבה במשרדו של ארידור. "זה היה יום שישי אחר הצהריים", משחזר מינטקביץ, "ח"כ אברהם שפירא, יו"ר ועדת הכספים, אמר שהמשבר בשער: החשש היה שמניות הבנקים יקרסו, הבנקים יקרסו עמן, וזו תהיה מכת מוות לכלכלה הישראלית. ארידור קיבל החלטה אמיצה, היסטורית, והחליט על הפסקת הויסות לאלתר. התווינו הסדר שבלבו עמד מהלך להפיכת מניות הבנקים שבידי הציבור למעין אג"ח שהמדינה התחייבה לפרוע בעתיד במחיר שנקבע מראש. למעשה הלאמנו את המערכת הבנקאית: לאחר פדיון כל מניות הבנקים שבהסדר, הממשלה שלטה בבנקים הפועלים, לאומי, המזרחי ודיסקונט".

 

ארידור הציל את המשק, אבל זה ככל הנראה עלה לו בראשו. הרוחות הפוליטיות סערו והוא נאלץ להתפטר. "לאחר מכן התפטר גם גדיש, ולמעשה אני, יועץ משפטי די צעיר, נותרתי יחידי מטעם הממשלה לנהל את התהליך. אני זוכר שמנכ"ל בנק דיסקונט דאז, אלי כהן, חזר בבהלה מחופשה בספרד לישיבה לילית בבנק ישראל, והזהיר אותנו: 'אם תפסיקו את הוויסות, יקרה אסון'. זה לא קרה: המתכונת שיצרנו שרדה עד שהממשלה השכילה להפריט את מניות הבנקים. בשורה התחתונה, עם כל הצניעות, ההסדר החכם שהגו ארידור וגדיש ואני ביצעתי, הציל את כלכלת ישראל".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x