$
70 למדינה

היו שם

משה שחל חוזר אל פגישה עם שר החוץ יצחק שמיר: "עובדי הקידוח שבתו כל פעם שהגיעו החגים"

1985 - קידוחי הנפט בישראל מעלים חרס. בשנות השמונים הצטיינו החברות הממשלתיות לחיפושי נפט בקידוחי חורים עקרים בים וביבשה. בעקבות שביתות חוזרות של העובדים סגר שר האנרגיה משה שחל את החברות, בהמשך הפריט אותן, ופתח עידן חדש

ליאור גוטמן 14:0121.04.18

"כשנכנסתי לתפקיד ב־1984, בא אליי יצחק שמיר, שהיה אז שר החוץ בממשלת האחדות עם שמעון פרס, וסיפר לי שכשביקר בארה"ב הוא פגש קבוצה של בעלי ממון שמוכנים להשקיע בישראל לא פחות מ־100 מיליון דולר בחיפושי נפט או גז בערד ובסביבתה", נזכר עו"ד משה שחל. "במושגים של אז זה היה סכום עתק. אבל לא פחות חשובה מכך היתה העובדה שבשבילי זו היתה הצלה, משום שבמסגרת התוכנית הכלכלית להבראת המשק מ־400% אינפלציה, קיצצו לכל משרדי הממשלה תקציבים, כולל למשרד האנרגיה שעמדתי בראשו".

 

בעשור האחרון התגלו בישראל מאגרי גז ונפט שעתידים להפוך אותנו למעצמת אנרגיה אזורית. אבל הפלא האנרגטי הזה לא ליווה אותנו מאז קום המדינה. עד לפני כ־30 שנה הפעילות הממשלתית בתחום הצטיינה בעיקר בקידוחי חורים עקרים בים וביבשה, באדיבות החברות הממשלתיות שהיו מופקדות על התחום. שחל החליט להקפיץ את התחום כמה צעדים קדימה.

 

"זימנתי נציגים של קבוצת המשקיעים מארה"ב וניהלתי איתם מו"מ אינטנסיבי", הוא מספר. היתה זו קבוצת אוקסידטנל (Occidental Petroleum Corporation), היום חברת אנרגיה שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של כ־56 מיליארד דולר. המגעים עם החברה הבשילו להסכם, אבל נקבע שהחברה הזרה חייבת לעבוד עם מפעיל מקומי, חברה ממשלתית בשם לפידות.

 

 

קידוח הנפט "עלמה" בסיני (1973). הסכם השלום עם המצרים העביר את החיפושים לאזורים אחרים קידוח הנפט "עלמה" בסיני (1973). הסכם השלום עם המצרים העביר את החיפושים לאזורים אחרים צילום: דוד רובינגר

 

מהר מאוד התברר שהשידוך בין האמריקאים לישראלים לא משגשג. "לעובדים כאן היתה טכניקה של שביתה בכל פעם שהיו מגיעים חגים. היו שתי תקופות בשנה, סוכות ופסח, שתמיד היו שם שביתות", אומר שחל. "המטרה היחידה של העיצומים היתה שיפור תנאי העבודה של העובדים".

 

לאחר שורת שביתות קיבל שר האנרגיה החלטה ראשונית ותקדימית לסגור את החברה. "עשו לי הפגנות, באו למשרדים ושברו לי שם את השמשות", נזכר שחל. "העובדים לא האמינו למהלך שלי והיו בטוחים שהמדינה זקוקה להם והסגירה לא תתרחש. אבל אני התעקשתי ורשות החברות מכרה אותה כשלד בלי העובדים". בשלב הבא הפריטה המדינה את כל חברות חיפושי הגז והנפט.

 

עשור לאחר סיום ההפרטה הגיעה לישראל חברה אלמונית יחסית בשם סמידן, שהתחברה לדלק של יצחק תשובה בניסיונות לחפש גז מול חופי ישראל. בסוף המילניום נמצא שדה ים תטיס, סמידן שינתה את שמה לנובל אנרג'י, והשאר נכתב בהיסטוריה של משק האנרגיה.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x