• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בלעדי לכלכליסט

גיל בלוטרייך ושותפיו דורשים לעצור בדחיפות את עסקת מכר הבניין של הוניגמן

נאמני הוניגמן ביצעו הליך מכר מהיר ביותר בסיומו ביקשו למכור בניין של בעלי הוניגמן תמורת 20.3 מיליון שקל, אך חברת יפו תל אביב הגישה בקשה בהולה לעצור את העסקה ומוכנה לשלם 22.2 מיליון שקל: "הערכת השמאי שהוצגה מוטה מטה באופן משמעותי"

ענת רואה 21:1109.04.18

ערב הדיון המכריע בגורלה של רשת האופנה הוניגמן, נוחתת על שלושת הנאמנים גם בקשה בהולה לעצור את הליך המכר שהם קידמו, למכירת הבניין בפלורנטין שנמצא בבעלות האחים יעקב ומיכה הוניגמן.

 

המבקשת, חברת יפו תל אביב הנמצאת בבעלות היזמים גיל בלוטרייך, רמי שריקי וצורי סעדה,

טוענים בבקשה שהגישו כי הם מוכנים לשלם תמורת הבניין 22.2 מיליון שקל, כ-2 מיליון שקל יותר מההצעה אותה השיגו ארבעת המנהלים המיוחדים בסיומו של ההליך המהיר שביצעו. עוד נטען בבקשה שהוגשה כי ישנן תהיות לגבי השמאות שצורפה לעסקה והיא לפי הנטען נמוכה משמעותית מהשווי האמיתי של הנכס.

 

מדובר בתפנית דרמטית ומאוד לא צפויה שהוגשה לפני דקות ספורות לבית המשפט באמצעות עו"ד רונן נאוי ממשרד המרמן, אלמוג, בר יוסף, נאוי ושות'. בבקשה מבוקש כי השופט חגי ברנר יורה על עיכוב הליכי המכר עד לבחינת הצעת 'יפו תל אביב' או לחלופין ביצוע התמחרות על הנכס.

 

הוניגמן נקלעה להקפאת הליכים ב14 בפברואר 2018. חמישה ימים לאחר מכן פורסם בכלכליסט כי הנאמנים, עו"ד קרן רייכבך סגל ורו"ח בועז גזית (ובהמשך הצטרף אליהם נאמן שלישי עו"ד פיני יניב) פנו יחד עם עו"ד עמית לדרמן המייצג את בנק מרכנתיל דיסקונט וביקשו להתמנות כמנהלים מיוחדים לנכס ולהתיר להם להשלים עסקה למכירתו תמורת 20 מיליון שקל.

 

מדובר כאמור בנכס פרטי של האחים הוניגמן אשר משועבד לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט. בכלכליסט דווח כי בבקשה לא הוסבר מדוע מבוקשת מכירה מהירה ללא התמחרות שתוכל אולי להגדיל את התמורה לנושים.

 

בסופו של דבר ולאור התנגדויות נושים והכנ"רית סיגל יעקבי, הודיעו הנאמנים ועו"ד לדרמן כי יפרסמו מודעה למכירת הנכס ויקבלו הצעות וחוות דעת שמאי עדכנית. בפועל הליכים אלו נערכו במהירות מסחררת בתוך שבועות בודדים ובמהלך חול המועד התבקש בית המשפט לאשר את המכירה, לאותה רוכשת שהיתה מעוניינת בנכס עוד קודם לכן, אך הפעם לאחר שנטען כי היא הזוכה בהתמחרות והציעה את ההצעה הגבוהה ביותר. הנכס הוא בניין בן 4 קומות בשכונת פלורנטיין בתל אביב, ובו 17 יחידות דיור קטנות.

 

בפתח הבקשה הדחופה של בלוטרייך ושותפיו מבוקש שלא להיעתר לבקשת המנהלים המיוחדים ולמנוע את אישור מכירת הבניין בתמורה ל-20.35 מיליון שקל לחברת נדר פז ח.מ. 1 בע"מ ונטען כי מדובר במקרה מובהק בו יש למנוע את ההתקשרות.

 

המבקשת לא מסתפקת בטענה שהיא מוכנה לשלם כ2 מיליון שקל יותר עבור הבניין אלא מוסיפה עוד הרבה מעבר לכך וטוענת כי קיים פער נכבד בין הערכת השמאי לבין השווי הריאלי האמיתי הגבוה יותר של הנכס ויש תהיות לגבי הליך המכר עצמו, המצדיקות את פתיחתו מחדש.

 

לפי הנטען בבקשה, היזמים סעדה ושריקי שהם בעלי היכרות עמוקה עם האיזור, ערכו סיור עצמאי במבנה ובסביבתו ו"מיד הבינו כי מדובר ברכישה הנעשית מתחת לשווי ההוגן של הנכס ולפיכך גמלה בליבם ההחלטה לנסות ולרכוש את הנכס בעצמם".

 

לפי טענתם, במהלך ערב החג השני של פסח הם ניגשו לסניף הבנק והפיקו שיק בנקאי בגובה 10% מהצעתם כלומר 2.2 מיליון שקל ופנו לעו"ד עמית לדרמן בבקשה לקבל את המסמכים הרלוונטיים.

 

לפי הנטען חוות הדעת השמאית "שגויה ומוטה מטה באופן משמעותי". מדובר בחוות דעת של המהנדסים אשר ואלעד הרמן שהעריכה את שווי הנכס ב18.7 מיליון שקל בתוספת מע"מ. בבקשה נטען כי השמאי לא הביא בחוות דעתו את ניצול הזכויות המירבי והמיטבי שניתן להשיג על הקרקע והוא העריך את המבנה הקיים בהתעלם מזכויות הבניה הנובעות מהקרקע "וזה בוודאי חוטא למטרת השמאות ובטח ובטח שעה שמדובר בהליכי חדלות פרעון".

 

עוד נטען כי השמאי לא לקח בחשבון את ההקלות בקווי בניין שניתן לקבל ואף להוספת שתי קומות נוספות מעל המבנה ולמעשה "כל הליך המכר נשען על נתון קרדינאלי שהינו שגוי".

 

עוד נטען בבקשה כי מהלך הדברים עשוי להצביע על כך שיתכן שמהלך המכירה כולו כוונן כמהלך בזק על מנת לקבע את מכירת הנכס במסגרת תיק זה ולא במסגרת תיק פשיטת הרגל הצפוי של בעלי המניות. המבקשת טוענת כי משפט אחד בבקשה צרם לה במיוחד והוא המשפט המציין שהרוכשת היא המציעה שהציעה בזמנו את ההצעה לרכוש את הנכס במחיר של 20 מיליון שקל ומע"מ.

 

"כיצד יתכן שמי שכבר הציע בעבר לרכוש ב20 מיליון שקל, נכנס להליך מכר מהיר ביותר בהגשת הצעה של 18 מיליון שקל שבסיומו הינו יוצא כמנצח בהתמחרות כשמולו רק מציע אחד שהתייצב להתמחרות, באותו הסכום הראשוני שהוצע על ידו של 20 מיליון שקל", תוהה "יפו תל אביב" בבקשה.

 

עוד נטען כי הליך המכירה נעשה בסד זמנים צפוף ביותר באופן יוצא דופן כאשר מיום הפרסום ועד מועד קיום ההתמחרות וההכרזה על חברת נגר כזוכה חלפו בסך הכל 21 ימים וגם הבקשה לאישור המכר עצמה הוגשה במהלך חול המועד פסח, יממה לפני ערב חג שני.

 

"לנכס מהסוג הנדון שהינו מבנה יקר ערך המצריך בחינת אספקטים רבים בטרם התקשרות, ניכר שהיה דרוש פרק זמן נוסף להגשת הצעות ואולי אף פניות יזומות למציעים או גורמים פעילים בשוק". לפי הטענה, ניתן להניח שפרק זמן ארוך יותר היה עשוי לעורר מודעות גבוהה יותר בקרב הפעילים בשוק והמבקשת בכללן. לסיכום נטען כי "הליך המכירה כולו התנהל במירוץ של ממש לכיוון אישור המכר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x