שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

הנאמנים של הוניגמן לא סופרים את הבגדים

בבקשת ההקפאה טענה הוניגמן שיש לה מלאי ב־120 מיליון שקל. הנאמנים לא טרחו לבצע ספירה וכעת טוענים שמכרו 4 מיליון שקל ממנו, ובמחסנים נותר מלאי בשווי 43 מיליון שקל בלבד. היום יכריע ביהמ”ש אם לאשר את מכירת הרשת לקיווי ב־8 מיליון שקל

ענת רואה 07:2710.04.18

לאן נעלם מלאי של הוניגמן בהיקף של כ־70 מיליון שקל; האם המלאי הזה מעולם לא היה קיים; מדוע הנאמנים לא ביצעו ספירת מלאי בעת שנכנסו לתפקידם; האם לא היתה דרך הפסדית פחות למכור בה את הבגדים של הוניגמן - השאלות הללו הן רק חלק מהתהיות שמעורר תיק הקפאת ההליכים של רשת האופנה, רגע לפני הדיון שאמור להכריע את גורלה של החברה, שנקלעה לחובות של 233 מיליון שקל.

 

 

 

בדיון שייערך הבוקר ידון השופט בבקשתם של שלושת הנאמנים, עו”ד קרן רייכבך סגל, רו”ח בועז יניב ועו”ד פיני יניב, לאשר את מכירת 56 סניפי הרשת לחברת קיווי של בצלאל בן שלום תמורת 8 מיליון שקל, כולל מלאי. 

 

במהלך חול המועד הוגש לשופט חגי ברנר דו”ח הפעלה מטעם הנאמנים, שאמור לסכם את החודש וחצי הראשונים. בדו”ח הזה נטען כי הפעלת הרשת ב־45 הימים הראשונים להקפאת ההליכים “היתה מצוינת”, הניבה בסופו של דבר מכירות בהיקף 38 מיליון שקל, ואפילו נותרו בקופה 6 מיליון שקל עודף מההפעלה, כלומר ההוצאות הסתכמו ב־32 מיליון שקל.

 

“מדובר בנתון מרשים ביותר”, נכתב בדו”ח ומוסבר כי הצפי לעודף בתקופת ההקפאה עד סוף אפריל היה צפוי לעמוד על פחות משליש מהסכום, כלומר 1.8 מיליון שקל. האם אפשר להגדיר את 6 מיליון השקל שנותרו בקופה כרווח? לא בדיוק. מה שלא נמצא בדו”ח ההפעלה הוא התייחסות למלאי שנמכר בתקופה הזו.

 

עד סוף אפריל למשל עמד צפי המכירות על 56 מיליון שקל, ובסעיפי ההוצאות מופיעים תשלומי שכירות, שכר לעובדים ולספקים, אך אין התייחסות לערך המלאי שהיה קיים במועד ההקפאה ונמכר מדי יום בחנויות הרשת.

 

המלאי הזה שמצוי בחנויות ובמחסנים של הוניגמן הוא למעשה ה”דלק” שמאפשר להניע את הליך הקפאת ההליכים, כלומר להכניס כסף לקופת המזומנים. מלבד זאת, גורמים בענף מסבירים כי למלאי יש מרכיב מכריע, כ־40%, בחישוב שווי של רשת מחושב.

 

חנות הוניגמן חנות הוניגמן צילום: אריאל בשור

 

“תוצאות מצוינות”

 

על פי הנתון שהופיע בבקשת הקפאת ההליכים שהוגשה ב־14 בפברואר, שווי המלאי של הרשת במועד קריסתה הסתכם בהיקף עצום של 120 מיליון שקל. הנתון הזה הוצג על ידי משרד איתן מהולל שדות ושות’, בו שותפה הנאמנת רייכבך סגל, ואשר הגיש בשם הוניגמן את בקשת ההקפאה. מאחר שהמלאי כבר היה מצוי במחסני החברה וחנויותיה, לא מדובר בתשלום שיוצא מהקופה ולכן עקרונית אין סיבה לכלול אותו בדו”ח תשלומים ותקבולים (להבדיל מדוח רווח והפסד).

 

אולם כשמוצג צפי מכירות בהיקף 56 מיליון שקל ותוצאות נהדרות שמותירות מיליוני שקלים בקופה, מובן שלא ניתן ללמוד דבר וחצי דבר מהנתונים הללו, אם לא ברור כמה מהמלאי נמכר במסגרת הקפאת ההליכים. אם למשל יישארו לבסוף בקופה 6 מיליון שקל, אך נמכר מלאי ב־16 מיליון שקל, בשורה התחתונה יירשם הפסד של 10 מיליון שקל, וזו תוצאה שרחוקה מלהיות “מצוינת”.

 

איפה נתוני הקופות?

 

כדי לדעת מה שווי המלאי שנמכר במהלך תקופת הקפאת ההליכים נדרשת לכאורה תשובה לשאלה פשוטה: אם ביום הקפאת ההליכים היה מלאי בשווי 120 מיליון שקל, מה שווי המלאי שנותר כיום בחנויות ובמחסנים? אבל התשובה לא פשוטה בכלל. מצד אחד, לפי דו”ח שהגישו הנאמנים, המלאי שנמכר במהלך ההפעלה מסתכם בכ־4 מיליון שקל, כך שלהוניגמן יש כעת מלאי בהיקף 116 מיליון שקל.

 

אלא שבאותו דו”ח ממש טוענים הנאמנים שנתוני הספרים אינם נכונים, וכי במחסנים ובחנויות יש מלאי של בגדים וחומרי גלם בשווי 38־43 מיליון שקל בלבד. מה עלה אם כך בגורלם של פריטי מלאי בשווי של 78-73 מיליון שקל? הנאמנים לא מספקים תשובה ברורה לכך, רק טוענים כי המספר 120 מיליון שקל היו מנופח.

 

הדו”ח של הנאמנים לא מספק שום אסמכתא לכך שהמלאי האמיתי היה בהיקף נמוך בהרבה לעומת הנטען בבקשת ההקפאה. כמו כן הדו”ח לא מספק הוכחה ממשית לכך שרק 4 מיליון שקל מלאי נמכרו במהלך הקפאת ההליכים, שכן הנאמנים לא התבססו על נתוני הקופות, אלא על נתוני ספרים שהם בעצמם טוענים כי אינם אמינים.

 

בעניין זה מעניינת ההשוואה לתיק הקפאת ההליכים של רשת יפו תל אביב, שפנתה בבקשה להקפאת הליכים יום אחד בלבד לפני הוניגמן. בדו”ח שהגיש הנאמן שלה עו”ד גיל הירשמן בתחילת מרץ הוא כתב כך: “זמן קצר לאחר תחילת ההקפאה הנאמן הנחה את מנהלי החנויות לבצע ספירת מלאי ולהעביר למשרדו נתונים מלאים אודות המלאי הקיים”.

 

הירשמן הוסיף וכתב כי במקביל הוא שלח נציגים מצוותו לחנויות הרשת ולבצע בדיקות מדגמיות לאימות נתוני ספירות המלאי שדווחו. למה הנאמנים של הוניגמן לא ביצעו ספירת מלאי? הנאמנים כתבו בדו”ח כי כי בידיהם “לא היה סיפק, ואף לא מימון ואמצעים טכניים, לערוך ספירות מלאי מדוקדקות”.

 

לדברי גורם בענף הקמעונאות, ניתן לערוך ספירת מלאי באמצעים פשוטים ותוך הנחיה למנהלי החנויות ולצוותם להישאר שעתיים לאחר הסגירה ולספור את המלאי ולדווח עליו, ובעלות נמוכה של כמה עשרות אלפי שקלים לקחת חברה חיצונית שתנהל את הבדיקות הללו.

כשלא יודעים כמה מלאי עמד לרשות החברה ביום הקפאת ההליכים וכמה עומד לרשותה כיום, אין גם אפשרות לחשב עד כמה הרשת היא הפסדית או רווחית, מאחר שאין נתון שיעיד על היקף המלאי שנמכר במהלך ההפעלה.

 

מהנאמנים לא נמסרה תגובה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x