נאמני מגה מערערים לעליון על הגבלת תקרת שכרם ל-25 מיליון שקל

שלושת הנאמנים של רשת מגה, עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד אודי גינדס ורו"ח גבי טרבלסי, מערערים לבית המשפט העליון כנגד החלטתו של השופט אילן שילה אשר הגביל את שכר הטרחה המקסימלי שלהם לתקרה של 25 מיליון שקל.

בערעור מבקשים השלושה לבטל את ההחלטה של השופט שילה "ולהורות ששכרם הסופי של הנאמנים יקבע על ידי בית המשפט בעתיד" במועד בו יגישו הנאמנים דוח מסכם בדבר שיעורי החלוקה בפועל לנושים.

החלטתו של השופט שילה מבית המשפט המחוזי בלוד שיצא לגמלאות אך הוחזר כשופט עמית על מנת לפסוק את שכרם של שלושת הנאמנים קיצצה למעשה לשישית את שכר הטרחה של הנאמנים שדרשו בתחילה 154 מיליון שקל.

שילה מסר את החלטתו בסוף ינואר האחרון. הוא כתב: "דרישתם של הנאמנים לפסוק להם שכר טרחה בסכום של 154 מיליון שקל, אינה מתיישבת עם השכל הישר, אינה מתאימה ל'תנאי הארץ ותושביה', אינה הוגנת, אינה צודקת וכדברי בית המשפט אף מעוותת".

נאמני מגה. מימין: רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אודי גינדס צילום: אוראל כהן, עמית שעל, תומריקו

ההחלטה של שילה אף הפחיתה את השכר המקסימלי של הנאמנים מתחת לסכום עליו המליצה כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) עו"ד סיגל יעקבי ועמד על 28 מיליון שקל.

הנאמנים טוענים שהשופט שילה טעה כאשר "הקדים את המאוחר" וקבע את שכרם הסופי בטרם הסתיים התיק ובטרם הושלמו החלוקות לנושים ובטרם בשלב העת להגשת דוח סופי על ידי הנאמנים. בהקשר זה נראה כי הנאמנים שכחו שבבקשת שכר הטרחה שלהם שהוגשה בינואר 2017 הם עצמם ביקשו לפסוק את מתווה שכרם הסופי, להתיר להם לגבות כשכר טרחה 15% מקופת הנושים, וטענו כי הקופה תסתכם ב1.225 מיליארד שקל. על סמך נתון זה חישב השופט שילה את הבקשה של השלושה לקבל שכר סופי בסך 154 מיליון שקל.

עוד טוענים הנאמנים כי השופט שילה טענה כשלא קבע את שכרם בהתאם לתקנה 8א לתקנות שכר הטרחה שנחקקה במטרה לתמרץ בעלי תפקיד. לטענתם תקנה 8א גוברת על תקנה 13 שמאפשרת לשופט להגדיל או להפחית שכר טרחה כפי שהתקבל בחישוב לפי התקנות. עוד נטען כי השופט שילה טעה בהשוואה שערך בין תיק מגה לבין תיק חדלות הפרעון של קלאבמרקט, אז קיבלו הנאמנים שלמה נס ורו"ח טרבלסי 23 מיליון שקל.

לגבי אמירתו של השופט שילה בקשר ל"הוגן, צודק ותנאי הארץ ויושביה" טוענים הנאמנים כימדובר בפרשנות סובייקטיבית שיש לבחון אותה "בתחילת ההליך כשסיכוי השיקום ופירעון החוב לנושים הם נמוכים ולא וודאים, ולא בדיעבד לאחר שהתוצאות התבררו והפכו לעובדה קיימת".

כן נטען כי שילה שגה כשהתעלם מכספי הערבויות ששילמה רבוע כחול חברת האם אז של מגה לנושים.