• תפריט
דעות

הפתרון להעברת חוקים קיצוניים בכנסת

בישראל אין חוקה פורמלית. כיפופי הידיים בין הרשות המחוקקת והממשלה לבין הרשות השופטת, אינם בריאים. פתרון אפשרי הוא להקים בית עליון שישמש כגורם מאזן וממתן, שתהיה לו סמכות לאשר חוקים או לעכבם

דוד חודק 08:0009.03.18
החברה הישראלית היא צעירת ימים. מדינת ישראל, בת ה-70, צעירה אף יותר. מרכיבי החברה בישראל הם מגוונים ויש האומרים אף שבטיים. יתר על כן, החברה הישראלית סיימה את תקופת "כור ההיתוך", אשר התיימרה ליצור עם חדש במדינתו העצמאית. העם היהודי שהוא עתיק יומין, הינו ינוקא בכל הקשור לתרבות פוליטית והוא ניזון ממסורות שונות ולא אחידות.

 

בישראל קיימת דמוקרטיה פרלמנטרית. נראה שמבנה מדיני-פוליטי זה מתאים לחברה שסועה שצריכה לגבש קואליציות פוליטיות של פשרה. כמובן, יש לכך מחיר חיכוכי גבוה ופתח לסחטנות. בחוגי המשפט בישראל, מדברים על דמוקרטיה חוקתית. אשר במהותה מרסנת את כוח הרוב באמצעות זכויות אדם, חוקי היסוד וערכים ליברלים. בשנים האחרונות נוצר מתח בין חוגי המשפט הליברלים לבין מפלגות הקואליציה. מפלגות הקואליציה דורשות מתן משילות מוגברת לממשלה ומתנגדות לריסון הנכפה על הרשות המחוקקת באמצעות ביטול חוקים בלתי חוקתיים (שאינם תואמים את חוקי היסוד ועקרונותיהם) על ידי בית המשפט.

 

ברור, שהחברה הישראלית נמצאת בתהליך שנוי וגיבוש כללי משחק בין חלקיה השונים של החברה. המאבק הוא על מספר צירים עיקריים: מדינת הלאום היהודי לעומת מדינת כל אזרחיה, דתיים לעומת חופשיים, דמוקרטיית רוב לעומת דמוקרטיה חוקתית, אשכנזים מול מזרחים ומרכז לעומת פריפריות שונות.

 

כנסת ישראל.  החברה בישראל זקוקה לזמן ולמתינות על מנת לגבש כללים שראויים לה כנסת ישראל. החברה בישראל זקוקה לזמן ולמתינות על מנת לגבש כללים שראויים לה צילום: עמית שאבי

 

כידוע, בישראל אין חוקה פורמלית. הכנסת החליטה על תהליך של גיבוש חוקי יסוד שיהוו תשתית לחוקה. בית המשפט העליון פעל לאור הכרזת העצמאות וערכי הדמוקרטיות הנאורות וניסה לקדם את מבנה הדמוקרטיה החוקתית. גישה זו זוכה בשנים האחרונות להתנגדות הקואליציה. הציבור לא לוקח חלק פעיל במאבק חשוב זה ועסוק יותר בשאלות של כאן ועכשיו. כיפופי הידיים בין הרשות המחוקקת והממשלה לבין הרשות השופטת, אינם בריאים. הכרעת המאבק באופן קיצוני לצד זה או לצד האחר אף הם אינם ראויים. החברה בישראל זקוקה לזמן ולמתינות על מנת לגבש כללים שראויים לה.

 

פתרון אפשרי הוא להקים בית עליון, בנוסף לכנסת שתהווה בית תחתון. מבנה דו קומתי זה של בית עליון ובית תחתון, קיים במדינות רבות. דוגמאות לכך הינן: ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, צרפת וקנדה. בכל מדינה קיימים מאפיינים המיוחדים לה לגבי הבית העליון ולחלוקת הסמכויות בין שני הבתים.

 

הבית החשוב הוא הבית התחתון, מכיוון שהוא נבחר על ידי כלל האזרחים על מנת לייצגם בהליכי חקיקה ופיקוח על הרשות המבצעת. הבית העליון יוכל לשמש כגורם מאזן וממתן, במיוחד בשאלות חוקתיות לאורך השנים הארוכות שבהן יהיה על החברה בישראל לגבש את כללי המשחק הנכונים לה. בקנדה הבית העליון נחשב כגורם ממתן ומאזן והוא מתואר כגורם שמציג "sober second thought" לפעילות הבית התחתון; דהיינו, עמדה מפוכחת ומתונה.

 

הבית העליון יכול למנות, לדוגמא, 90 חברים. תקופת כהונה תהיה לשש שנים. גיל מינימום יהיה 50 וגיל מרבי 80. כל מתמנה או נבחר צריך שיהיו לפניו שש שנות שירות. 40 חברים ייבחרו בבחירות אזוריות, 30 נוספים ייבחרו על ידי חברי הכנסת. 20 חברים ימונו על בסיס תפקידם: שלושה ראשי הדתות הגדולות בישראל וכן בעלי תפקידים בדימוס, לפי סדר פרישתם: שני נשיאי מדינה, שני ראשי ממשלה, שני נשיאי בית משפט עליון, שני רמטכ"לים, תשעה אנשי רוח ואקדמיה אשר יבחרו על ידי נשיא המדינה, על פי המלצות ועדה ציבורית.

 

הסמכויות העיקריות של הבית העליון יהיו:

א. אישור חוקי יסוד ותיקונים להם, אשר יחוקקו על ידי הכנסת.

ב. סמכות עיכוב של חקיקה שגובשה בכנסת, לעד 12 חדשים (למעט חוק תקציב).

ג. הגשת הצעות חוק לקריאה ראשונה בבית התחתון, לאחר שאושרו על ידי הבית העליון ברוב.

ד. דיון ואישור מנויים בכירים, כגון: מבקר המדינה, יועץ משפטי לממשלה, שגרירים, שרים, ראשי רשויות מדינתיות.

ה. הקמת ועדות לבדיקה ולשמוע בנושאים שונים. מתן סמכות להבאת עדים ולחקירתם.

 

עו"ד דוד חודק הוא ראש משרד עורכי הדין גרוס (GKH)

בטל שלח
    לכל התגובות
    x