שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

נציב הביקורת על הפרקליטות: "מאבק הפרקליטים בנציבה גרסטל פגע באמון הציבור במוסד"

ב-2017 התקבלו בנציבות 356 פניות, 41 מהן נמצאו מוצדקות. הנציב, השופט בדימוס דוד רוזן, ציין כי מיעוט התלונות שהוגשו לנציבות קשור לאותו מאבק. הוא כולל בדו"ח 4 המלצות לעתיד

משה גורלי 11:0127.02.18
במהלך 2017 התקבלו בנציבות הביקורת על הפרקליטות 356 פניות. הטיפול ב-315 הסתיים, 249 מתוכן הוגדרו כתלונות, 41 מהן נמצאו מוצדקות, כשחלקן העידו על ליקויים מערכתיים שהובילו למתן המלצות אופרטיביות, שהועברו על ידי הנציב, השופט בדימוס דוד רוזן לשרת המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה ולגופים המבוקרים.

 

 

 

החלק המעניין בדו"ח השנתי של נציב התלונות רוזן, היא התלונה של רוזן עצמו. רוזן מסביר את מיעוט התלונות שהוגשו לנציבות ותולה אותו במאבק הגדול שניהלו הפרקליטים בקודמתו השופטת בדימוס הילה גרסטל. ב-2015, למשל, התקבלו 535 תלונות.

 

השופט בדימוס דוד רוזן השופט בדימוס דוד רוזן צילום: אוראל כהן

 

"מאבק הפרקליטים שליווה את הנציבות בשנותיה הראשונות הותיר את חותמו אצל הצדדים הנצים", כותב רוזן, "המאבק הותיר סימניו וגבה מחיר גבוה משני הצדדים. המאבק שנפרס בתקשורת, ללא גדר ומחיצה, פגע באמון הציבור בנציבות כגוף ביקורת חיצוני אפקטיבי ונטול פניות, ולא פחות חמור, בפרקליטות... לא מן הנמנע כי מאבק מיותר זה פגע במספר התלונות שהוגשו לנציבות במהלך שנת 2017. ניתן להניח כי במצב דברים אחר היה הציבור מסתייע ופונה יותר לנציבות, ובוודאי שמאבק זה מיקד את הפרקליטות כגוף מבוקר תוך האפלה על הגופים המבוקרים האחרים על ידי הנציבות, שנותרו הרחק מעיני הציבור".

 

ואכן, 173 תלונות מתוך 249 (כ-70%) הוגשו נגד הפרקליטות, ורק 10 נגד התביעה המשטרתית, 17 נגד מוסמכי ומיופי כוח היועץ (עורכי דין פרטיים שמייצגים את המדינה) ו-12 נגד היועץ המשפטי לממשלה.

 

 

הנציבה הקןדמת, השופטת בדימוס הילה גרסטל הנציבה הקןדמת, השופטת בדימוס הילה גרסטל צילום: נמרוד גליקמן

 

"לא יהא זה מרחיק לכת להניח", קובע רוזן, "כי הפער בין מספר התלונות שהוגשו ביחס לגופים אלה לעומת מספר התלונות שהוגשו ביחס לפרקליטות, נובע מתפיסה מוטעית של הציבור, בגין אותו מאבק מיותר, כי סמכויות הנציבות נתונות לפרקליטות..."

 

ביקורת הפרטנית בלבד

 

מינויו של רוזן לווה בחקיקת חוק חדש שנטל מהנציבות את הביקורת המערכתית והותיר בידה את הביקורת הפרטנית בלבד. אולם רוזן לא נמנע מהמלצות מערכתיות. "מדובר בתלונות פרטניות שהיה בהן כדי להצביע על תופעה רוחבית ביחס לגופים המבוקרים", נכתב בדו"ח, "אשר דרשו בחינתו של הנציב. במקרים אלה, ככל שהתלונה גילתה כשל מערכתי, נדרשה הנציבות להימנע מלשים המלצתה במיטת סדום הנוגעת אך למקרה שהועלה באותה פנייה, ולהאיר על התופעה כולה...".

 

ואלה ההמלצות הבולטות שניתנו בדו"ח:

 

  • תיעוד ראיונות עדים: בעקבות מספר תלונות שהוגשו לנציבות, במסגרתן הועלה חשש להדרכת עדים על ידי תובעים עד כדי זיהום עדותם בבית המשפט, המליץ הנציב כי ראיונות עדים יתועדו באופן דיגיטלי, שבכוחו לשקף הריאיון בצורה אמינה.

 

  • גבולות מותר ואסור במשא ומתן בין נאשם לפרקליטות: מדובר היה בתלונתו של נאשם, לפיה במסגרת משא ומתן עם הפרקליטות הוצע לו שהמדינה תחזור בה מכתב האישום. אולם, על פי ההצעה, היה עליו להצהיר לבית המשפט כי בכך נסתתמו טענותיו. התלונה נמצאה מוצדקת. בהחלטתו קבע הנציב, כי התניית הצעה של הפרקליטות לחזור מכתב אישום בוויתור על זכותו של הנאשם לעתור לפיצוי בהמשך הדרך, הינה התניה שאינה מותירה לנאשם, הלכה למעשה, כל שיקול דעת ויש בה כדי לבטל את הסכמתו החופשית.

 

  • להודיע מיד על סגירת תיק נגד חשוד: בעקבות תלונה שהוגשה בנושא זה, מצא הנציב להמליץ כי הודעה לחשוד על סגירת תיק חקירה נגדו תימסר לו בד בבד עם קבלת החלטת הסגירה על ידי הפרקליטות, ללא קשר להעברת התיק למשטרה. גרסטל הקדישה דו"ח מערכתי לעניין זה והמליצה המלצה דומה לאחר שמצאה שחשודים ממתינים שנים עד שהם מקבלים הודעה על סגירת התיק.

 

  • אופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ציבורית: בעקבות תלונה בעניין גניזתו של תיק, תוך ימים ספורים, שהעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים במשרד ממשלתי, מצא הנציב להמליץ בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית ו/או תיקים הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי ו/או בעלי חשיבות עניינית אחרת. בנוסף ציין הנציב כי יש לשקול בהנחיות אלו, קביעה כי סגירת תיק שכזה תיבחן על ידי פרקליט בכיר נוסף (בנפרד מהפרקליט המלווה) ו/או כי תיק שכזה ייסגר רק לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה.

 

רוזן מסכם בתקווה לגידול במספר הפניות והתלונות: "כולי תקווה כי סיום המאבק וקיומו של שיתוף פעולה פורה ומתמשך בין הנציבות לגופים המבוקרים, כמו גם מאמצינו הבלתי פוסקים להנגשת הנציבות לציבור הרחב והעמקת היכרותו עם פועלה – יובילו לגידול בשיעור התלונות המוגשות לנציבות ביחס לכלל הגופים המבוקרים ולהבטחת ביקורת אפקטיבית".

 

תגובת פרקליטות המדינה לדו"ח: "פרקליטות המדינה מברכת על עבודת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ובכלל זה על השיח הפורה בין הנציב לבין פרקליטות המדינה כמייצגת המדינה. ביקורת מקצועית ועניינית מסייעת לפרקליטות המדינה באיתור ליקויים וטיפול בהם, כפי שהיא שואפת לעשות כל העת, למען קידום שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי ואמון הציבור בה כחלק מהמערכת המשפטית בישראל. מעיון ראשוני בדו"ח עולה, כי בחלק מהנושאים שנבדקו ואוזכרו במסגרת הדו"ח כבר נערכה בפרקליטות עבודת מטה לבחינת המסקנות, ובחלקן אף החלה פרקליטות המדינה ביישום נהלים והנחיות מתאימות, אשר עונות לצרכים המערכתיים שזוהו. זאת, בין היתר, בנושא ביעור תיקים, בנושא ניהול הליכים פליליים על ידי מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, בנושא "אופן סגירת תיק נגד חשוד", ועוד. לצד אלה, היו מקרים שהנציב שינה את עמדתו הראשונית וקיבל את עמדת הפרקליטות. כך היה למשל בנושא "גבולות המותר והאסור בניהול מו"מ על ידי הפרקליטות. הפרקליטות תלמד את הדו"ח לעומקו וכלל המסקנות שבו ייבחנו לעומק".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x