• תפריט
משפט

מידע מהותי הוסתר משוכרים – בעלת הנכס תפצה ב-113,000 שקל

זוג ששכר מבנה במושב מגשימים נאלץ להתמודד עם כתב אישום על שימוש חורג. במהלך המשפט הם גילו שבנה של המשכירה שניהל את המשא ומתן לא גילה להם שאמו לא כשירה ושרמ"י אסרה עליה להשכיר את הנכס

עו"ד ארז הימן 09:4222.02.18

בית משפט השלום קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג ששכרו מבנה במושב מגשימים נגד בעלת הנכס. נגד הזוג הוגש כתב אישום על שימוש בניגוד לייעוד התכנוני. ניסיונותיהם להסדיר את השימוש לא צלחו בשל חוסר שיתוף פעולה מצד בנה של המשכירה. בדיעבד התברר שהבן הסתיר מהתובעים פרטים חשובים שהיו מונעים מהם לחתום על החוזה.

 

בני הזוג שכרו ב-2011 את המבנה במושב מגשימים לצורך הפעלת עסק לשיווק ציוד לרכיבה על סוסים.

 

ביקורת של הוועדה המקומית שנערכה כשנה לאחר מכן מצאה שהשימוש חורג מהוראות התכנית החלה על השטח שהוגדרה כ״חקלאית״. נגד בן הזוג הוגש כתב אישום שהסתיים בהרשעה וקנס. ניסיונות השניים להסדיר את השימוש במבנה לא נשאו פרי ולאחר כשנתיים הם הודיעו על ביטול ההסכם ועזבו.

 

בתביעה שהגישו מול בעלת המשק, אישה בת 91, הם סיפרו שהמשא ומתן נערך מול בנה. לטענתם, הבן הסתיר מהם עובדות מהותיות ולא גילה להם שאמו במצב רפואי ונפשי קשה השולל את כשירותה המשפטית. בנוסף, הוא לא גילה שאמו הייתה מנועה מלהשכיר את המבנה בהתאם לתנאי ההסכם שבינה לבין רשות מקרקעי ישראל.

 

בני הזוג הוסיפו שלאחר הגשת כתב האישום הם שכרו אדריכלית לצורך הסדרת השימוש במבנה אך לא זכו לשיתוף פעולה מהבן. בדיעבד הם הבינו כי הדבר נבע מהיעדר כשירותה המשפטית של אמו לחתום על הבקשה להיתר ומהאיסור להשכיר להם את המבנה.

 

עדנה יוסף-קוזין, שופטת בית משפט השלום בפ"ת עדנה יוסף-קוזין, שופטת בית משפט השלום בפ"ת

 

עורך דינה של הנתבעת, שמונה כאפוטרופוס שלה, טען מנגד שבמהלך המשא ומתן ובהסכם עצמו נאמר לתובעים שבמבנה מותרת פעילות חקלאית ואין לו היתר לשימוש חורג. בפועל, התובעים עשו בו שימוש לצורך מכירה קמעונאית ולקחו על עצמם את הסיכון. עוד נטען כי הנתבעת לא הייתה חסרת כשרות משפטית, הבינה על מה היא חותמת ולא הייתה לה כל מניעה להשכיר את הנכס.

 

התובעים השיבו כי תחום רכיבת הסוסים נחשב לפעילות חקלאית והם לא היו יכולים לדעת שהם זקוקים להיתר לשימוש חורג עד לביקור פקח הוועדה המקומית.

 

"אי גילוי העובדות לתובעים מהווה הטעייה"

 

השופטת עדנה יוסף-קוזין מבית משפט השלום בפתח תקווה קיבלה את התביעה. היא קבעה שבנה של הנתבעת ידע כבר ב-2009 שרשות מקרקעי ישראל אוסרת להשכיר את הנכס לצד שלישי. כמו כן לדבריה, עלה מחומר הראיות שהבן ידע שבמועד חתימת ההסכם אמו סבלה מבעיות קוגניטיביות וקשיי התמצאות קשים ונזקקה למינוי אפוטרופוס.

 

עוד קיבלה השופטת את טענת התובעים שבנה של הנתבעת עיכב את הפעולות שנדרשו לצורך הסדרת השימוש במושכר. בהקשר זה היא כתבה שהיעדר כשירותה של הנתבעת לחתום על הבקשה למתן היתר חורג, כמו גם האיסור שחל עליה להשכיר את הנכס לתובעים, מסבירים את התנהלותו.

 

השופטת קבעה שאי גילוי העובדות לתובעים מהווה הטעייה שכן אם הם היו יודעים את המצב לאשורו הם לא היו מתקשרים בהסכם.

 

בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת לפצות את התובעים על ההוצאות שהוציאו לשיפוץ והתאמת המבנה, התשלום לאדריכלית והקנס ששילמו בסך כולל של 113,678 שקל.

 

עוד חויבה הנתבעת בהחזר האגרה ובשכ״ט עו״ד בסך 25,000 שקל.

 

לפסק הדין

• ב״כ התובעים: עו"ד שלום סהר

• ב״כ הנתבעת: עו"ד יוסף רפפורט

 

עו"ד ארז הימן עוסק בדיני חוזים

** הכותב לא ייצג בתיק

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x