$
משפט

היועמ"ש מתנגד לשחרורו המוקדם של עופר מקסימוב: "לא עבר את השינוי הנדרש"

מקסימוב, המרצה עונש של 18 שנות מאסר על חלקו בפרשת הבנק למסחר, ובקשתו לשחרור מוקדם נדחה ע"י ועדת השחרורים. מנדלבליט: "אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה שקבעה לאחרונה שלא לשחררו"

זוהר שחר לוי 17:4922.01.18
היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לשחרור המוקדם של עופר מקסימוב, המרצה עונש של 18 שנות מאסר על חלקו בפרשת הבנק למסחר: "התנהגותו הנסתרת של האסיר כפי שהיא עולה ממידע חסוי מצביעה על כך שהוא לא עבר את השינוי הנדרש וכי שהותו בשיקום הפרטני אינו מטה את הכף לשחרור מוקדם".

 

 

 

אתמול (א') הגיש היועמ"ש באמצעות פרקליטות מחוז מרכז את התנגדותו לעתירתו של מקסימוב להשתחרר שחרור מוקדם. לפי עמדתו של היועמ"ש, אין מקום להתערב בהחלטת ועדת השחרורים שקבעה לאחרונה שלא לשחררו.

 

בחודש שעבר, זמן קצר לאחר החלטת ועדת השחרורים פנה מקסימוב, באמצעות עו"ד סוזי עוזסיני-ארניה, לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד וערער עליה. במקביל, הוא פנה בבקשת חנינה לנשיא המדינה.

  

עופר מקסימוב עופר מקסימוב

 

מקסימוב, אחיה של אתי אלון, ריצה כבר 15 שנות מאסר מתוך 18 שנגזרו עליו, על חלקו בפרשת הבנק למסחר. לטענתו, הגיעה העת לשחררו ובפרט לאחר שאחותו גם היא השתחררה שחרור מוקדם. "הציבור הרחב", נכתב לבית המשפט, "הכיל בנקל את שחרורה של אלון ואם כך הם פני הדברים לגביה, הרי שיש לגזור גזירה שווה בעניינו". עוד הודגש בעתירתו כי עבר הליך שיקום ממושך וכי הסירוב לשחררו מעביר את המסר כי אין כל טעם ממשי בהשתתפות אסירים בהליך שיקומי.

 

בעמדת היועמ"ש כפי שהוגשה לבית המשפט צוין כי מקסימוב הוביל לאחת מפרשיות המעילה הגדולות בישראל שמעשיו גרמו לנזק ולסבל עצומים לאנשים רבים והובילו גם לקריסתו של בנק בישראל. מה עוד שחלק ניכר מהכספים של המעילה הגיעו לגורמים עבריינים וארגוני פשיעה עמם בא מקסימוב במגע. עוד צוין כי לפי עדויות מומחים כפי שהוגשו לוועדת השחרורים עלה כי עדיין נשקפת מהאסיר מסוכנות וכי מסקנת הוועדה הייתה כי לא עמד בנטל השכנוע הנדרש להוכיח שעבר שינוי פנימי אמיתי.

 

אתי אלון מחוץ לכלא אתי אלון מחוץ לכלא צילום: דנה קופל

 

"צדקה ועדת השחרורים", כך נכתב לבית המשפט, "שנתנה משקל להתנהגותו הנסתרת של האסיר כפי שהיא עולה מהמידע החסוי בעניינו. התנהגותו הנסתרת מצביעה על כך שהעותר לא עבר את השינוי הנדרש וכי שהותו בשיקום הפרטני אינו מטה את הכף לשחרור מוקדם".

 

עוד נטען כי באשר לאחותו, אתי אלון, הרי שנתוניה שונים משלו, בין השאר בכך שמקסימוב מהמר כפייתי מגיל 12 להבדיל ממנה. בנוסף, אלון הסגירה את עצמה למשטרה, שיתפה פעולה והעידה נגד אחיה ומעורבים נוספים בעוד מקסימוב שמר על זכות השתיקה.

 

"יש ליתן משקל רב להיותו של מקסימוב הציר המרכזי של הפרשה ומחולל הפשיעה והנהנה העיקרי מתוצרי הפשיעה", נכתב עוד לבית המשפט. "משקל גבוה במיוחד יש לתת לעובדה כי הכספים אותם גנב האסיר הגיעו לגורמים עבריינים ולארגוני פשיעה בידיעתו, תוך שהוא משתתף בחלק מהמגעים עם עבריינים בכירים בישראל. בשנים שחלפו, התברר כי כספי הבנק למסחר שימשו להעצמת ארגוני פשיעה והפיכת חלק מהם מארגונים 'קיקיונים' למעצמות פשיעה ממש". אין ספק, ואף שהדבר אינו מדיד באופן מספרי כי הפרשה נצרבה בתודעה ובזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית באופן בולט לעומת פרשיות מעילה אחרות".

 

פרקליטתו של מקסימוב, עו״ד סוזי עוזסיני-ארניה, מסרה: ״כצפוי, אין כל חידוש בתשובתה של המדינה שהוגשה לבית המשפט. עופר מקסימוב, שממילא כבר עתה יוצא כל בוקר לעבודה כאחד האדם, ממשיך לסבול מעמדתה של הפרקליטות הנוקטת בשיטת ״למען יראו ויראו״, בהתעלמות מהאינטרס הציבורי של השיקום והחזרה לחברה. כל הגורמים המטפלים המליצו על שחרורו של עופר לאחר ריצוי של קרוב ל-16 שנה, ואני מצרה על כך שבתיקי דגל בעלי פרופיל ציבורי נרחב בוחרת הפרקליטות ״לעמוד על רגליה האחוריות״ הגם שהאדם נשוא השחרור עומד בכל הקריטריונים שבחוק לשחרור מוקדם, ואני מאמינה שאכן כך נצליח לשכנע את בית המשפט״.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x