$
משפט

ניתוח לשינוי מין: צורך רפואי או צורך נפשי?

חברת הביטוח סירבה לממן לטרנסג’נדר הסרת שדיים בטענה שהבעיה שלו היא נפשית. שאלת מעמדו של הניתוח צפויה להתגלגל לפתחו של בית המשפט

זוהר שחר לוי 08:1117.01.18

האם ניתוח לשינוי מין הוא הליך רפואי או פתרון למצוקה נפשית? תלוי את מי את שואלים. ש’ (השם המלא שמור במערכת) הרגיש כל חייו שהוא גבר הכלוא בגוף של אישה. בגיל 18 הוא עבר ניתוח להסרת שדיים, לאחר טיפולים פסיכולוגיים רבים ובתמיכת המשפחה. אולם כשפנה לחברת הביטוח שבה הוא מבוטח הוא נתקל בסירוב לממן לו את הניתוח. טענתה היתה שהניתוח הוא “תוצר של בעיה נפשית ולא רפואית”.

 

המקרה של ש’ צפוי להתברר בבית המשפט ונמצא בשלבים מקדימים לפני הגשת תביעה. אולם היום המקרה הזה יתברר ב”בית משפט מבוים" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת סדנה שעורך משרד מ.פירון לניתוח כלכלי של המשפט לזכרו של עו"ד עדלי חומסקי, שהיה שותף במשרד ובוגר הפקולטה.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

 

לפי חוק הבריאות הממלכתי, ניתוחים לשינוי מין נכללים בסל הבריאות בתנאים מסוימים. לא רבים המקרים שהגיעו לדיון בבית המשפט בישראל בסוגיה זו, אבל חברות הביטוח ככלל מסרבות לממן הליכים כאלה. עו”ד כרמי בוסתנאי, מומחה בתביעות ביטוח ונזיקין, בדעה כי ניתוח לשינוי מין לאדם המרגיש כלוא בגוף של המין השני הוא צורך רפואי מהמעלה הראשונה, וכל עוד הצורך הזה לא יסופק האדם לא ירגיש שלם. “אין לקבל דחייה של חברת ביטוח כמובנת מאליה, כאילו בידה היכולת להכריע לחייו של אדם”, הוא אומר. לדבריו, היו מקרים של אנשים ששינו את מינם, ודרשו השתתפות של קופות החולים. בהתחלה היו סירובים בטענה כי הניתוח בוצע על רקע אסתטי ולכן לא מכוסה בסל הבריאות. “קופות החולים דחו תביעות כאלה, אבל אנשים שהוכיחו שהם לא עשו זאת מטעמים אסתטיים, עמדתם התקבלה בבית המשפט. השופט צריך להשתכנע שמדובר בצורך רפואי”.

 

לדברי עו”ד דוד סער, מומחה בביטוחים, מצב נפשי הוא מצב רפואי: “נפשי זה רפואי לכל דבר ומדובר בטענה שטותית. חברת הביטוח לא רוצה לבטח כי זה לא צורך רפואי אלא יותר קומסטי. טענה נפשית היא דווקא לא טענה טובה מבחינתה. כשאדם עובר ניתוח להסרת שדיים בגלל מצוקה נפשית, על חברת הביטוח לממן את הניתוח. מצב נפשי מוגדר בפסיקה כמצב בריאותי”.

 

 

השופטת בדימוס אורלי סלע השופטת בדימוס אורלי סלע צילום: אתר בתי המשפט

 

 

במשפט המבוים שייערך היום על בסיס המקרה של ש’ ישתתפו סטודנטים מהסדנה, סטודנטים מהקליניקה לסיוע משפטי של האוניברסיטה ומתמחים ממשרד מ.פירון. הקבוצות, שכל אחת מהן מורכבת ממתמחים ומסטודנטים, מלוות על ידי מנחים שיציגו שתי עמדות מנוגדות: את עמדתו של ש’ ואת עמדתה של חברת הביטוח. מנחי קבוצה אחת יהיו שותפי מחלקת הליטיגציה של משרד פירון, עורכי הדין ענת שעיו־מלר וששי מנחם, ומנחי קבוצה שנייה יהיו מנחי הסדנה ואנשי הקליניקה לזכויות אדם, פרופ' רונן אברהם, ד"ר תמר קריכלי־כץ ועורכי הדין עדי ניר בנימיני והישאם שבאיטה. את העימות תנחה השופטת בדימוס אורלי סלע, שכיהנה כנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

 

מייצגי עמדתו של ש’ יטענו כי הניתוח לא בוצע בשל צורך נפשי, ושטרנסג'נדריות "אינה בהכרח מביאה למסקנה כי הוא בעל הפרעה נפשית או פסיכולוגית". ניתוח הסרת השדיים נועד לממש את זהותו המגדרית, וסירובה של חברת הביטוח לכסות את ההליך היא בגדר אפליה לרעה של טרנסג'נדרים "בניסיון גורף להכליל את ניתוח כריתת השדיים בסעיף נפשי בפוליסה".

 

מנגד, מייצגי עמדת חברת הביטוח יטענו כי הניתוח של ש’ אינו תוצר של צרכים רפואיים, אלא של צרכים נפשיים — שהוחרגו מפוליסת הביטוח. כמו כן הם יטענו כי אי הכרה בכיסוי הביטוחי אינה אפליה אסורה: "ההפך הוא הנכון. חברת הביטוח נוהגת באופן שוויוני לכלל מבוטחיה. עסקינן בחריג כללי החל על כלל המבוטחים ולא בחריג שנועד להוציא מן הכלל את קהילת הטרנסג'נדרים. המצוקה הנפשית של המבוטח אינה מחריגה אותו מיתר המבוטחים הנדרשים לטיפולים נפשיים, שאינם מכוסים בפוליסה".

 

“סדנה זו, המהווה חלק מרשת של סדנאות המועברות בבתי הספר המובילים למשפטים בארה”ב, היא מהדרכים של משרד מ.פירון לתת במה לדור העתיד של עולם המשפט הישראלי”, אמר עו”ד איתן אפשטיין.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x