שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

להשקיע במהפכה הדיגיטלית בתעשייה המסורתית

תוכנית לאומית הכוללת רגולציה ממשלתית שתחייב את מפעלי התעשייה בישראל להשתדרג למפעל החכם היא כורח המציאות

יהודה חדד 08:0415.12.17

מנתונים שפורסמו בדו"ח ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים 2017 נראה כי עודפי הגבייה ממסים שהצטברו מאז תחילת השנה יגיעו ל-20 מיליארד שקל עד סוף השנה. עודפי התקציב יחד עם המהפכה הדיגיטלית, אותה עוברת בתקופה זו התעשייה המסורתית, מתנהלים בשני מהלכים מקבילים. אם נצליח להפגיש ביניהם נוכל להכין את התעשייה המסורתית בישראל לעידן הדיגיטלי ולמצבה כמנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית.

 

המהפכה הרביעית, בכינויה 'המהפכה הדיגיטלית', מאופיינת בשילוב של טכנולוגיות שמנגישות את העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי. כפועל יוצא, עובר ענף התעשייה תהליכי שינוי מהותי של אימוץ דפוסי פעילות פיזית של המפעל לעולם הדיגיטלי - עולם ההייטק.

 

מהפכה זו מתקדמת בקצב מהיר יותר מכל קודמותיה, חולשת על כל תחומי החיים ומהווה תשתית שמחברת בין אנשים, מכונות וחפצים. כפועל יוצא, גם התעשייה עוברת מהפכה דיגיטלית משלב המחקר והפיתוח, דרך הייצור ועד לשיווק.

 

עובדי מפעל שנפ מצברים (ארכיון) עובדי מפעל שנפ מצברים (ארכיון) צילום: נמרוד גליקמן

 

מהלך זה מאפשר שליטה ובקרה מוחלטת בתהליך הייצור, שיפור היעילות והגדלת הפריון שיובילו לעלייה בהכנסות וברווחיות המפעלים בפרט והתעשייה בכלל. הפיכת מפעלים לחכמים הוא שלב ראשון במהפכה,והשלב הבא יהיה יצירת מאגר נתונים מהמידע שייאסף שישמש לצורכי מתן שירותים חכמים, פיתוח מודלים עסקיים ועוד. מפעלים אשר לא ישכילו להשתלב במהלכים אלה עלולים לאבד את יכולת התחרות שלהם.

 

כאמור, ישנם כיום עודפי גבייה אשר ככל הנראה יכנסו לבסיס התקציב ויאפשרו למדינה להשקיע בתחומים רבים. הפניית תקציבים עבור תוכנית לאומית שתשקיע בשדרוג התשתית של התעשייה המסורתית הישראלית ותביא להרחבת הייצור הינה הכרח המציאות. השקעה תקציבית בדיגיטציה של התעשייה תוביללהגדלת הייצוא ותהווה מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית.

 

התעשייה הישראלית עדיין מתאפיינת בפערים משמעותיים,בקצה האחד נמצאות תעשיות מתקדמות בעלות פריון עבודה גבוה, ומהצד השני תעשייה מסורתית פריפריאלית המתאפיינת בפריון עבודה נמוך. כמו כן, התעשייה המסורתית סובלת ממחסור חמור בכוח אדם מקצועי. כדי לגשר על הפערים לחזק את הפריפריה ולהגברת פריון העבודה יש להפנות חלק מעודפי הגבייה עבור תוכנית לאומית שתעסוק בדיגיטציה של מפעלים קיימים, שילוב מפעלים חדשים ותסייע בהכשרת עובדים מקצועיים לתעשייה.

 

המהפכה הרביעית מתקיימת בעוצמות חזקות ומתקדמת במהירות, ונראה שרק חברות אשר תשכלנה להטמיע מערכות דיגיטליות מתקדמות ולשמש גם 'כחברת תוכנה' תוכלנה לשמור על יתרון יחסי אל מול המתחרות. קצב השינויים והפיתוחים בתעשייה הינו כה מהיר עד שמפעלים אשר לא יפתחו לעצמם פלטפורמה מבוססת תוכנה, לא יוכלו לאמץ את הקדמה ולהתאים עצמם באופן שוטף למציאות המשתנה. ככל שהתוכנה תוטמע בתעשייה, כך היא תוכל ולהתמודד עם התחרות.

 

לשמחתנו, אנו נמצאים בשלב בו אנו יכולים להפנות חלק קטן מעודפי הגבייה כדי להצעיד את התעשייה לעידן הבא. אם לא נעשה כך,נמצא עצמנו אמנם כראש חץ בתחום הפיתוחים הטכנולוגיים אבל ללא תעשייה שיכולה להטמיע פיתוחים אלה.

 

על כן, תוכנית לאומית הכוללת רגולציה ממשלתית שתחייב את מפעלי התעשייה בישראל להשתדרג למפעל החכם היא הכרח המציאות. התוכנית צריכה לשלב עידוד ממשלתי, ובמקביל מתן הנחיות ברורות לפעולות אשר כל מפעל צריך לבצע כדי להפוך ליעיל יותר ותחרותי יותר. פעולות אלה יביאו לייעולה של המערכת שתביא לפריון במשק, לצמיחתו ולשילובו במערכת הגלובלית.

 

 

פרופ' יהודה חדד הוא נשיא SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x