שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

הזיכרון הסלקטיבי של עו"ד חבר שווה מיליונים

ארז חבר הודיע לשופט איתן אורנשטיין שהשופטת ורדה אלשיך התירה לו לגבות 5.1 מיליון שקל על שירותים, אך "שכח" להציג מסמכים סותרים

ענת רואה 08:3003.12.17

במהלך שש השנים האחרונות שימש משרדו של עו"ד ארז חבר, עמית פולק מטלון, כחברה המשכנת של שכונת גני אביב בלוד עבור חברת מגדל הזוהר שנקלעה להליך פירוק. על השירותים הללו המשרד דורש כיום שכר טרחה בהיקף של 5.1 מיליון שקל, סכום הגבוה עד פי עשרה מהסכומים שהמשרד רשאי לגבות בהתאם לצו הפיקוח על שירותים.

 

 

 

בבקשה שהוגשה לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין טען חבר כי השופטת שפרשה ורדה אלשיך אישרה עוד ב־2011 את גביית הסכומים הגבוהים מהמותר בצו, וכי היא אף התירה לו לגבות את הכספים ישירות מקופת הנושים של מגדלי הזוהר. אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה שהתמונה המלאה מורכבת מזו שהוצגה על ידי חבר — לא נמצאה בתיק כל החלטה שמתירה את משיכת הכספים, בוודאי לא באופן אוטומטי. לאחר פניית "כלכליסט" לחבר, הוא הגיש הודעת הבהרה לנשיא אורנשטיין ובו שטח בפניו את המידע שלא הופיע בדרישת השכר הראשונה. 

 

מימין עו"ד ארז חבר והשופט איתן אורנשטיין מימין עו"ד ארז חבר והשופט איתן אורנשטיין צילום: נמרוד גליקמן, יריב כץ

 

גבייה מופקעת

 

אם תאושר גביית שכר הטרחה, המשמעות היא שהנושים שמקופתם נמשך השכר מוצבים בדיעבד בפני עובדה מוגמרת, כאשר אילו הדבר היה נידון לפני חמש שנים, ייתכן שניתן היה לאתר חברה משכנת שתסכים לבצע את אותן פעולות, אך במסגרת התעריפים הקבועים בחוק — כלומר לא יותר מעשירית.

 

הכנ"רית סיגל יעקבי, שאמורה לפקח על התנהלות בעלי התפקיד ושכרם, לא הביעה את עמדתה. נציגיה ביקשו עד כה פעמיים דחיית מועד למתן תגובתם, ולא הודיעו מתי — אם בכלל — יגישו אותה.

 

חבר משמש מאז 2010 כמפרק בחברת מגדל הזוהר, שהיתה בבעלות עו"ד דרור חטר ישי והקבלן דודי אפל. הוא טיפל במאות רוכשי דירות של החברה בפרויקט גני אביב בלוד. בינואר 2012 פורסם ב"כלכליסט" כי במשך כחצי שנה נאלצו מאות רוכשי דירות של החברה לשלם שכר טרחה הגבוה עד פי עשרה מהקבוע בחוק למשרד שבו חבר שותף. המהלך נעשה באישורה של השופטת אלשיך שאישרה אז בקשה של חבר להעסיק את משרדו כחברה משכנת עבור הדיירים בפרויקט.

 

באותה בקשה ציין חבר את תעריפי המשרד, אך לא הזכיר שצו הפיקוח על מחירים ושירותים מגביל את שכר הטרחה שניתן לגבות על שירותי חברה משכנת. כך, למשל, בעוד הצו מתיר לגבות מדייר עד 75 שקל עבור אישור זכויות, גבה משרד עמית פולק מטלון מהדיירים 750 שקל.

 

חודשיים לאחר שהחלה הגבייה פנו שניים מרוכשי הדירות לשופטת ודרשו לבטל את ההחלטה בנימוק שהגבייה מנוגדת לחוק ונעשית על חשבונם של "דיירים מעוטי יכולת". אלשיך מסרה החלטה חדשה ובה הורתה למשרדו של חבר לחדול מגביית התעריפים המופקעים מהרוכשים.

 

כל זה קרה לפני שש שנים, וכעת פנה חבר לאורנשטיין, וביקש לאשר לו למשוך רטרואקטיבית שכר טרחה למשרדו עבור פעולות שביצע המשרד מאז, לפי התעריפים שאישרה בזמנו אלשיך. אלא שהתכתובות בין חבר לאלשיך לא צורפו לדרישת התשלום.

 

חבר מסר במענה לפניית "כלכליסט" כי לא היתה לו כוונה להסתיר דבר מבית המשפט. הוא הסביר כי החלטת אלשיך לא צורפה לדרישת התשלום משום שהיא “אינה רלבנטית ואינה נחוצה לשם השלמת התמונה”.

 

טעות בתיוק

 

אלא שזו אינה התהייה היחידה העולה מבקשת השכר. בבקשתו המקורית של חבר להתיר את ההתקשרות עם משרדו לצורך הפעלת חברה משכנת, הוא הציג את התעריפים המבוקשים וכתב שמדובר בהתקשרות למשך שלושה חודשים בלבד. חבר הוסיף כי בתום שלושה חודשים אלה יגיש לבית המשפט "הודעה מעדכנת ובה פירוט שכר הטרחה הנדרש להמשך הפעילות". אך בבדיקת "כלכליסט" בתיק לא נמצאה כל בקשה להארכת ההתקשרות.

 

בעקבות פניית "כלכליסט" לדוברת בתי המשפט, התברר כי ישנה דווקא בקשה העוסקת בכך, אך היא הוגשה ותויקה כבקשה חסויה — כך שהנושים והצדדים בתיק לא יכלו להיחשף אליה או להביע את דעתם לגביה. עוד נמסר כי לא מצויה החלטה באותה בקשה, כך שהיא נותרה פתוחה עד עצם היום הזה.

 

לאור בקשת "כלכליסט" לחשוף את הבקשה החסויה, הורה הנשיא אורנשטיין לחבר להביע את דעתו על כך, ומשהסכים — החיסיון הוסר. לטענת חבר, מקור החיסיון בטעות.

 

לאחר פניית "כלכליסט" לחבר בשאלה מדוע לא הוצגה התמונה המלאה בפני אורנשטיין, כתב חבר לאורנשטיין כי ישנן "החלטות רלבנטיות" לבקשת שכרו והציג את יתר המסמכים. לטענתו, חלו "עירוב ובלבול" בתיק במערכת נט המשפט, והוא סבור שקיבל מאלשיך אישור להפעלת משרדו כחברה משכנת, וכי ההחלטה שמאשרת זאת תויקה, לדעתו, בטעות במקום אחר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x