בעל חברת בנייה התנגד למימוש שטר חוב בסך 110 אלף שקל - וזכה
ספקית בטון ביקשה לפרוע את השטר בטענה שחברת הבנייה לא שילמה עבור הסחורה שסופקה לה, אלא שביהמ"ש מצא כי הספקית דורשת תשלום על סחורה שסיפקה לחברה שונה לחלוטין
בית משפט השלום בבאר שבע סיים באחרונה הליכי גבייה שנפתחו בהוצאה לפועל על ידי ספקית הבטון "ר.א.ד. בטון", שביקשה לממש שטר חוב שנחתם ע"י בעל חברת הבנייה "פ.הרשקוביץ הנדסה אזרחית" כהתחייבות לכיסוי חובות החברה. השופטת נעם חת מקוב התרשמה כי החוב הנטען לא קשור להתקשרות בין החברות ודחתה את התביעה במלואה.
"פ. הרשקוביץ" זכתה לפני כעשור במכרז לבניית ישיבת הסדר בשדרות ושכרה את חברת "אור הנגב" שתשמש קבלן משנה. לצורך הבנייה רכשה "אור הנגב" בטון מחברת "ר.א.ד. בטון". מאחר שהיו לה קשיים תזרימיים היא ביקשה שהרשקוביץ תישא בעלויות הבטון והסכום יקוזז מהתשלום שלה לאחר מכן. בהתאם לכך, חתמה הרשקוביץ על הסכם מול ספקית הבטון ובמסגרתו בעליה חתם על שטר התחייבות לכיסוי עלויות הסחורה שתסופק עבור הפרויקט.
זמן מה לאחר מכן "אור הנגב" נקלעה לקשיים כלכליים וחדלה לבצע את עבודות הבנייה, ובמרץ 2010 פתחה הספקית בהליכי גבייה בהוצאה לפועל כנגד הבעלים של "הרשקוביץ" במסגרתם ביקשה לממש את שטר החוב כדי לכסות את עלויות הבטון שסופק ל"אור הנגב".
בהתנגדות שהגיש הבעלים הוא טען כי החברה עמדה במלוא התשלומים עבור הבטון שרכשה וכי הספקית דורשת ממנו לשלם על בטון ש"אור הנגב" רכשה במסגרת עסקאות אחרות – ולא לצורך פרויקט הבנייה שלו בשדרות. לאחר שרשם ההוצאה לפועל קיבל את ההתנגדות, התיק הועבר להכרעת בית משפט השלום בהתאם לפרוצדורה בתיקים מסוג זה.
השופטת נעם חת מקוב
בבית המשפט טענה הספקית כי הרשקוביץ היה צריך לשלם עבור החשבוניות שהוצאו על שמה של "אור הנגב", כפי שהוסכם ביניהם ב-2008. מנגד, טען הרשקוביץ כי מה שסוכם היה שהחשבוניות יוצאו על שם החברה שלו – וכך גם היה – ולכן כל חשבונית שהוצאה על שם "אור הנגב" קשורה כנראה לעסקאות אחרות שהיא ביצעה מול הספקית.
חובות נפרדים
בפסק דין שניתן לפני כשבוע השופטת חת מקוב הדגישה כי הספקית כלל לא הייתה רשאית להגיש תביעה כנגד הרשקוביץ עצמו מאחר ששטר החוב מחייב אותו לכסות את חובות החברה שלו בלבד, ואילו במקרה הנוכחי מדובר בחובות של גורם שלישי. בתוך כך, השופטת התרשמה כי סכום התביעה – שהועמד על 110 אלף שקל – מנופח, ויתרת החוב לספקית היא לכל היותר 27 אלף שקל.
אלא שמי שצריכה לשלם אותו היא "אור הנגב" ולא הרשקוביץ, קבעה השופטת לאחר שבחנה את ההסכם בין שתי החברות ואת יתר המסמכים שהוצגו בפניה במהלך הדיונים בתיק. כלומר, שטר החוב עליו חתום הרשקוביץ לא חל על העסקאות שכעת הספקית מבקשת לקבל עליהן תשלום. "ייתכן ולאור הנגב ולתובעת היו עסקים שאינם קשורים לנתבעים, אולם אין זה סביר להתקשר בהסכם עם הנתבעת ולהחתים עליו כערב את הנתבע ובמקביל לאפשר התנהלות נפרדת ולא תלויה מול אור הנגב ולצפות מהנתבעים לערוב גם להתנהלות נפרדת זאת" היא כתבה.
בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה והתובעת חויבה לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
• ב"כ התובעת: עו"ד יצחק גידעונין
• ב"כ הנתבעים: עו"ד מרדכי מרגלית
** הכותב לא ייצג בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
