$
משפט

הניסיון של רשות החשמל "למרוח" יצרנית פרטית התפוצץ לה בפנים

העליון קבע שרשות החשמל פעלה בחוסר הגינות כשעיכבה תשובה ליצרנית האנרגיה אורות עמוס, ולבסוף עדכנה אותה שתעריף הבסיס יהיה נמוך בהרבה ממה שהוחלט עליו. התשלום הוחזר לתעריף הגבוה

משה גורלי 09:2529.10.17

המאבק על חשבון החשמל שלנו עובר בין היתר במאבקים משפטיים מורכבים. דוגמאות לכך הן התביעה הייצוגית שהוכרעה בעניין הפרשות היתר לפנסיות של עובדי חברת החשמל שמומנו על ידי הצרכנים; הייצוגית שמתנהלת כעת במחוזי מרכז על מחיר הגז שחברת החשמל משלמת לזכייניות; וההכרעה שהכריע לאחרונה בית המשפט העליון בסכסוך נוסף על מחיר החשמל, שבה הוא פסק נגד המדינה (והצרכנים) ולטובת אורות עמוס, יצרנית חשמל פרטית מאנרגיה סולארית.

 

השופט יצחק עמית, בהסכמת השופטים ענת ברון וג'ורג' קרא, פסק שהמדינה, חברת החשמל, תשלם לאורות עמוס 44 אגורות לקילו־ואט שעה במקום 29 אגורות, לאחר שקבע שהתנהגותה של רשות החשמל בקביעת התעריף המופחת היתה צורמת ולקתה בחוסר הגינות. הלקח לרשויות הציבוריות הוא שגם כשפועלים למען האינטרס הציבורי, צריך לשמור על הכללים. לקח נוסף הוא שבית המשפט הוא לא תמיד חותמת גומי להכשרת עוולות המדינה, גם כשהן למטרות ראויות.

 

השופט יצחק עמית. גם כשפועלים למען הציבור צריך לשמור על הכללים השופט יצחק עמית. גם כשפועלים למען הציבור צריך לשמור על הכללים צילום: אוהד צויגנברג

 

מרבית התפוקה של אורות עמוס נמכרת לחברת החשמל בתעריפים שנקבעים על ידי רשות החשמל. התעריף מחושב לפי נוסחה שמשקללת את העלויות הכרוכות בייצור, במקרה זה עלויות הפאנלים והממירים, והותרת רווח סביר ליצרן. בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של הנמכת התעריפים. במרץ 2013 החליטה הרשות להפחית את תעריף הבסיס ולהעמידו על 44 אגורות.

 

באוקטובר 2015 הגישה אורות עמוס בקשה להחלת התעריף הזה, אך נדחתה ב"לך ושוב". רק באוגוסט 2016, לאחר הגשת העתירה להחלת התעריף, נמסר לה מרשות החשמל שהמחיר נקבע על 29.52 אגורות. בג"ץ נדרש להכריע אם אורות עמוס זכאית לתעריף המקורי או שעליה להסתפק בתעריף העדכני, הנמוך בהרבה.

 

רשות החשמל טענה שהאינטרס הציבורי חִייב עדכון, כדי שיזמים פרטיים לא יגרפו רווח מופרז של מיליוני שקלים על חשבון הקופה הציבורית או צרכני החשמל. אורות עמוס טענה שהתעריף העדכני הוא "מכת מוות" לפרויקט ויותיר את המשקיעים מול שוקת שבורה. התעריף אמור לשקלל את המחיר שבו רכשה בפועל את הפאנלים שמשמשים לייצור, ולא לקבוע תעריף על בסיס מחירם שירד בהמשך.

 

העליון התמקד בשאלה אם ניתן להצדיק את העיכוב של רשות החשמל בקביעת התעריף. "התנהלותם של המשיבים (רשויות המדינה — מ"ג) לא התאפיינה בהגינות כלפי העותרת", כתב עמית. "העותרת נותרה 'תלויה באוויר', ללא החלטה מסודרת של רשות החשמל, ללא אינדיקציה על תעריף צפוי (למעט התעריף המקורי), וללא תאריך יעד למתן החלטה". הכלל במשפט המינהלי הוא ש"הימנעות מפעולה במועד אינה מהווה בסיס מספיק לכפות על הרשות את קבלת ההחלטה שבה מעוניין הפונה", אבל בניתוחו של עמית המקרה הנוכחי הוא חריג ומצדיק את קבלת העתירה, בין היתר בגלל חוסר תום הלב של הרשות. "ההתפתחויות הובילו לכיוון שונה לחלוטין, והצופה מן הצד יכול לשער כי הרשות שינתה את טעמה בשלב כלשהו".

 

"בראש מעייניה של רשות החשמל אכן עמדה ההגנה על הצרכנים והאינטרס הציבורי, אך הדרך להשגת מטרה ראויה זו חייבת להיעשות בהגינות ועל פי כללי המשפט המינהלי", סיכם עמית. לצד זאת, הוא מצא לנכון לחשב ולהסביר שהנזק לצרכנים אינו דרמטי, בין היתר כי המחלוקת הכספית בתיק זה מסתכמת ב־11–8 מיליון שקל בלבד.

 

את אורות עמוס ייצגו עורכי הדין תמר תורג'מן־קדם ורועי שטינמץ ממשרד פישר בכר חן וול אוריון. את המדינה ייצג עו"ד אבי מיליקובסקי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x