שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

כולם מדברים על "החוק הצרפתי" - מה הוא אומר באמת?

הליכוד מנסה לקדם חוק שיחריג את ראש הממשלה מחוק העונשין כמו שקורה בצרפת - בה הנשיא חסין מחקירות. מהו אותו חוק צרפתי והאם הוא ניתן ליישום במתכונתו גם בישראל?

רפאל קאהאן 18:1224.10.17
מזה כמה שנים מנסים פרלמנטרים מכל מיני סיעות להעביר בישראל חוק המחריג את ראש הממשלה מחוק העונשין. הטענה של מצדדי החוק אומרת כך: "ראש ממשלה צריך להתפנות להנהגה וניהול המדינה והטרדתו על ידי חקירות או הגבלתו במעשיו עשויה לגרום לפיחות ביצועיו בהתאם". מאז תחילת השבוע הפוליטי בישראל שעמד בפתיחת מושב החורף של הכנסת, חזרו הניסיונות לחקיקת חוק החסינות הגורפת של ראש הממשלה והפעם בסימן ה"חוק הצרפתי", בו נטען, גם הנשיא הצרפתי חסין מחקירות, אחריות למעשיו ולא ניתן להעמידו לדין.

 

 

 

אבל מהו אותו חוק צרפתי? והאם הוא ניתן ליישום במתכונתו הנוכחית בישראל?

 

חוקת צרפת שאומצה ב-1958 ושמסמנת את הקמת הרפובליקה החמישית כוללת סדרה ארוכה של סעיפים שמגדירים את פעולת הממשלה, תחומי האחריות, המגבלות והזכויות. הסעיפים שמעניקים חסינות לנשיא הם מספר 67 ו-68. הם לא כלולים בסעיפים הראשונים של החוקה שמגדירים את תפקיד הנשיא, סמכויותיו וחובותיו. תת הפרק בו הם מופיעים נקרא Haute Cour או בית דין גבוה. הוא מגדיר למעשה את המנגנון שסביבו נבנתה החסינות של הנשיא.

 

נתניהו. מנסה לקדם את החוק הצרפתי נתניהו. מנסה לקדם את החוק הצרפתי צילום: מוטי קמחי

 

 

סעיף 67: הנשיא לא אחראי למעשיו כנשיא הרפובליקה. ההגדרה הזו מכילה מספר סייגים: ראשית הנשיא כן נתון למרות בית הדין הפלילי הבינלאומי. מכיוון שבית דין זה דן רק בפשעים כגון: רצח עם, פשעי מלחמה או נגד האנושות, הנשיא הצרפתי כן יכול למצוא את עצמו מואשם ונידון במהלך כהונתו על פי סעיפים אלה. זאת ועוד, הנשיא לא חסין להאשמת בגידה חמורה במהלך יישום סמכויותיו. אם כי הגדרת האישום לוט בערפל.

 

אחת הבעיות שעולות היא שבית הדין היחיד שיכול לדון בענייני הנשיא נקרא בית הדין הגבוה והוא מוקם באופן ייחודי על ידי בית הנבחרים כדי לדון בהאשמות כנגדו ומורכב מחברי הפרלמנט. עם זאת, החוק לא מונע שבית הדין המוקם לא יוכל לדון בהאשמות נוספות נגד הנשיא - כולל כאלה הקשורות לפרשיות פליליות או מנהליות למשל. סתירה מובנית זו עמדה לאחרונה במרכזן של מספר ועדות שניסו ליישב את הסמכויות של בית הדין עם רוח החוק המקורי.

 

בכל מקרה, על פי סעיף 67, הנשיא אכן מוגן מפני כל חקירה, כתב אישום או דרישה למתן עדות. יתרה מכך, לאף גוף מנהלי או חוקתי כזה או אחר למעט אלה שפורטו אין סמכות על הנשיא במשך כהונתו. עם זאת סעיף 68 מעלה עוד כמה סייגים לחסינות הנשיא.

 

הנשיא ניתן להדחה במקרה והוא לא עומד בהתחייבויות תפקידו ושאינם עולים בקנה אחד עם יישום המנדט שלו. ההדחה נידונה בפרלמנט בשבתו כבית דין גבוה. ניתן להעביר חוק להקמת בית הדין הגבוה בכל אחד משני הבתים בפרלמנט או בסנאט. מהרגע שהחוק נחקק הוא מועבר אוטומטית להצבעה בבית השני ושמחויב לדון בו תוך כ-15 ימים.

 

בית הדין הגבוה שדן בענייני הנשיא מנוהל על ידי יו"ר הבית התחתון, האסיפה הכללית (Assemblée nationale). החוק להדחת הנשיא והקמת בית הדין בעניינו דורש רוב של שני שלישים מחברי הבית שדן בו. במקרה של הכנסת יידרש רוב של לפחות 80 ח"כים להדחה בהקבלה. לא ניתן לקזז הצבעות בדיונים האלה.

 

הרעיון של החוק הצרפתי נובע מתפיסת הנשיא כממשיכו של המלך האבסולוטי. הרעיון של החוק הוא הגנה עליו מפני החלטות או ניסיונות לערעור השלטון - שבו הנשיא נתפס כבסיס שלו. עם זאת נשיאים צרפתים כן נאלצו לפעמים להתמודד עם מעשיהם לפני כהונתם ואחריה. המקרה הידוע ביותר היה של ז'ק שיראק, שנידון לשנתיים מאסר על תנאי בגלל שוחד ומינויים פיקטיביים בזמן כהונתו כראש עיריית פריז בשנות השמונים והתשעים.

 

למעשה החוק קובע שהנשיא חוזר לחוס תחת האחריות הפלילית כחודש לאחר סיום כהונתו, שבצרפת קצובה ל-5 שנים. נשיא מוגבל לשתי קדנציות בלבד. גם ניקולא סרקוזי נאלץ להתמודד עם סדרה של האשמות ומשפטים שחיכו לו עד שעזב את ארמון האליזה. ברוח זו, החסינות של הנשיא היא פרטית בלבד עבורו ואינה כוללת את אנשי לשכתו, משפחתו, חבריו, קרוביו או שותפיו לדבר עבירה אם הייתה.

 

קשה למצוא דרכים להתאים את החוק למציאות הישראלית. המבנה הפוליטי השונה מהותית בין ישראל לצרפת והתפיסה השונה של תפקיד ראש הממשלה לעומת זה של הנשיא מעלים מספר בעיות. ראשית, הנשיא נבחר בבחירות אישיות וכהונתו מוגבלת. שנית, ישנו תפקיד של ראש ממשלה גם בצרפת אשר אינו חוסה בצל אותה חסינות אלא מסתפק בזו הפרלמנטרית שלו שמוגבלת בהרבה. למעשה העתקה של החוק הצרפתי לישראל כפשוטו יעניק את החסינות לנשיא בלבד.

 

גם בצרפת עלו בשנים האחרונות ביקורות שונות על סעיפי החוקה שבו מוגדר החוק. הוקמו מספר ועדות שניסו לצמצם את היקף הכיסוי שהוא מעניק לנשיא. כיום לא ברור מה יעלה בגורלו בהמשך - אך הניסיון האחרון מ-2016 לא הצליח להסתיים לפני בחירתו של עמנואל מאקרון.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x