שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דוח המבקר 2017

דו"ח המבקר

"חלק מתאגידי המים מנוהלים ברשלנות עד כדי הפקרות"

תאגיד מי גליל שכר מבנה ב-700 אלף שקל ולא השתמש בו, בנוסף הועסקו קבלנים ללא מכרז. מי הרצליה הפיק רבע ממי השתייה שסיפק לתושביה מקידוחים שלא ניתן להם רישיון עסק

אדריאן פילוט 15:5925.10.17

מבקר המדינה מחדש את המתקפה על תאגיד המים בדו"ח חמור שמסקנותיו מצמררות ובסיכום הוא קובע כי "ממצאי הביקורת מצביעים על כך שחלקם מנוהלים ברשלנות עד כדי הפקרות".

 

המבקר מגדיר את הדו"ח הזה כ"פרומו" שכן המשרד מכין בימים אלו דו''ח מיוחד על תכנון משק המים, אך מהדו"ח הזה עולה כי העמדה המקצועית של המשרד כי התאגידים הללו אינם נחוצים וניהול משק המים חייב לחזור לטיפולן של הרשויות המקומיות (מחלקות פנימיות) כפי שהיו בעבר. הדו"ח מתייחס לפעולות ביקורת שנעשו בחודשים יוני 2016 עד פברואר 2017 בתאגידים שונים.

 

 


 

הממצאים החמורים ביותר נמצאו בעיקר בכל הקשור להתקשרויות עם קבלנים חיצוניים - שם הפתח לשחיתות ציבורית הוא עצום. ליקויים חמורים במיוחד נמצאו בתאגיד מי גליל (מספק מים לערים סח'נין ועראבה, ולמועצות המקומיות, דיר חנא, נחף, בענה, דיר אל-אסד ומג'ד אל-כרום).  

ארכיון ארכיון צילום: צביקה טישלר

 

לפי הדו"ח, התאגיד שילם דמי שכירות עבור נכס בשטח 600 מ"ר לצורך מיקום משרד התאגיד 684 אלף שקל, בלי שנעשה כל שימוש בו. מנכ''ל התאגיד מוסטפא אבו ריא הסביר, כי הנכס היה זקוק לשיפוץ ולפיכך שכר נכס שני. "תהליך קבלת ההחלטות בעניין... לא היה תקין והסב נזק כלכלי כבד של כ-700 אלף שקל לתאגיד (חלק כדמי שכירות בחלק כפיצוי על אי קיום הסכם-א.פ.). משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את דרך הפעולה של הנהלת התאגיד, ובכלל זה של מנכ"ל התאגיד, בעניין זה", נכתב בדו"ח.

 

עוד עולה כי מנכ"ל מי הגליל העסיק קבלן שביצע עבודות בכ-300 אלף שקל ללא מכרז, זאת למרות שחוק חובת המכרזים קובע כי התקשרויות של מעל 200 אלף שקל חייבות בפרסום מכרז.

 

עוד עולה כי אותו התאגיד העסיק קבלן שיבצע עבודות נוספות ברשת המים והביוב בסכום של יותר מ-700 אלף שקל ללא מכרז. המנכ''ל הסביר למבקר כי מדובר היה בעבודות דחופות שאינן סובלות דיחוי. כמו כן, עולה כי בתאגיד מי גליל הועסק קבלן בדצמבר 2016 למרות שההסכם עימו פג באפריל 2015, והתאגיד שילם לו יותר מ-7 מיליון שקל ולקבלן אחר יותר מ-17 מיליון שקל. "ההעסקה והתשלומים כאמור היו בלא הסכם תקף ובלא שהתאגיד יפרסם מכרז להעסקתם של הקבלנים בתקופה האמורה", נכתב בדו"ח.

 

עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2014 התקשר אותו מי הגליל עם מתכנן לשם ביצוע עבודות תכנון בסכום של כ-600 אלף שקל בניגוד לתקנות חובת המכרזים ולהוראות תכ"ם כאשר התאגיד לא הביא את ההתקשרות עם המתכנן לפני ועדת המכרזים שלו. בספטמבר 2012 התקשר מי הגליל עם מתכנן אחר לצורך ביצוע עבודות הקשורות לניהול פרויקט, ושילם לו בשנים 2014 ו-2016 כחצי מיליון שקל בסך הכול - גם כן בניגוד לנהלים.

 

"פגיעה בעקרונות השוויון, היעילות והשקיפות"

 

"התאגידים הוקמו במטרה להביא לניהול עסקי מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב" ,מדגיש מבקר המדינה. מהדו"ח עולה כי התוצאה היא הפוכה - ניהול כושל ולא יעיל. לדברי מבקר המדינה ההתנהלות שמתוארת עלולה להוביל לשחיתות: "הדבר גורם לפגיעה בעקרונות השוויון, היעילות והשקיפות וביכולתם של התאגידים להפיק את התועלות הגלומות בקיום הליכי מכרז תקינים. חלק מההתקשרויות של התאגידים, ובהן התקשרויות בסכומים כספיים ניכרים, נעשו בניגוד לחוק חובת המכרזים, לתקנות חובת המכרזים ולכללי מינהל תקין, מה שעלול להוות פרצה המאפשרת פגיעה בטוהר המידות".

 

ודו"ח מדגיש את הפוטנציאל שכשלים ניהוליים יהפכו למפגעים תחבורתיים. לפי הדו"ח, תאגיד מי הרצליה הפיק במשך כ-7 שנים רבע ממי השתייה שסיפק לתושביה מקידוחים שלא ניתן להם רישיון עסק, כאשר תאגיד מי חדרה הפיק יותר משליש ממי השתייה שהוא מספק מקידוחים שאין להם רישיון עסק.

 

יתרה מזו, מי הרצליה גם לא פעל למיגון צנרת הביוב באזור המגן של קידוח מים וזאת על אף דרישות משרד הבריאות מיולי 2011 וממצאי סקר תברואי מאוקטובר 2015.

 

מי חדרה סיפק מי שתייה מקידוח בלי שקיבל אישור להפעלתו ממשרד הבריאות.

 

המבקר מתריע כי מחדלים אלו "עלולים לפגוע באיכות התברואי של מי הקידוח ולגרום לזיהומם". עם לא די בכך, לפי הדו"ח תאגיד מי חדרה גם לא נקט בפעוליות הנדרשות לגילוי מוקד זיהום אף שבבדיקות מי גלם שנעשו בקידו"ח להפקת מי שתייה התקבלו תוצאות חריגות.

 

עוד עולה מהדו"ח, כי על אף התפקיד המרכזי של הדירקטוריון וועדותיו בניהול תאגיד המים, הרשויות המקומיות (בעלי המניות בתאגידי המים) לא מינו חברים לדירקטוריונים, וחברי הדירקטוריונים לא וידאו שוועדות הביקורת בדירקטוריונים פועלות כסדרן. בכך מסכם המבקר, אותן רשויות, "לא מילאו חובתם החוקית והציבורית". יתרה מזו, רשות המים לא עמדה על מינוי דירקטורים כאמור ולא הפעילה את סמכויותיה כלפי תאגידי המים שבהם לא מונו דירקטורים וועדות ביקורת כנדרש.

 

תגובות התאגידים:

 

ממי גליל נמסר בנושא השכרת הנכס כי עלויות השיפוץ וההתאמה של המושכר הראשון היו גבוהות, דבר שהפך את קיום הסכם השכירות ללא כדאי עבור התאגיד. בתגובתו על טיוטת הדו"ח ממאי 2017 ציין התאגיד כי ביטול הסכם השכירות הראשון הביא לחיסכון של כ-450 אלף שקל ביחס לסכום שהיה משלם לו היה מקיים את הסכם השכירות הראשון תוך שיפוץ המושכר לצרכיו".

 

בהקשר של התקשרות עם קבלנים ללא מכרז נמסר כי, "ההתקשרות הראשונה עם הקבלן נעשתה לשם ביצוע עבודה נחוצה ודחופה מאוד, ומכיוון שבחירת קבלן באמצעות מכרז נמשכת זמן רב בחר התאגיד בהתקשרות באמצעות פנייה לקבלת הצעות מחיר".

 

לגבי התקשרות עם קבלנים אחרי שההסכם עמם פג נמסר ממי גליל כי "בעקבות הערות משרד מבקר המדינה הוא פרסם מכרז תחזוקה חדש. מי הגליל הוסיף כי עדכן את נוהלי ההתקשרות שלו, כדי למנוע מצבים של אי-חידוש ואי-הארכה של הסכמים במועד הנדרש".

 

בהקשר העסקת מתכננים נמסר ממי גליל בתשובתו ממאי 2017 כי בעקבות הערות משרד מבקר המדינה הוא הקים מאגר של מתכננים מפקחים ומנהלי פרויקטים, האמור להתחדש ולהתעדכן בכל שנה. התאגיד הוסיף כי פרסם הודעה על האפשרות להיכלל במאגר המתכננים.

 

באפריל 2017 הודיע מי הרצליה למשרד מבקר המדינה כי עם השלמת התכנון וקבלת האישורים הדרושים יוחל במיגון קו הביוב, ובמאי 2017, לאחר סיום ביצוע הביקורת, התאגיד קיבל רישיון עסק לקידוחי המים.

 

מי חדרה השיב למשרד מבקר המדינה באפריל 2017 כי השלים את הטיפול במפגעים באזורי המגן של כל הקידוחים שהוא מפעיל, ובכלל זה את הטיפול בקווי הביוב שבאזורים אלה, בהתאם לדרישות משרד הבריאות. עוד צוין על ידי מי חדרה כי התאגיד השלים את ביצוע הסקר התברואי ומסר אותו למשרד הבריאות לקבלת אישורו וכן כי באפריל 2017 פנה למחלקת רישוי עסקים בעירייה בעניין מתן רישיונות עסק לקידוחים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x