הקבלן פשט רגל: האם הנאמן רשאי להקטין פיצוי שנפסק לרוכשים בבוררות?

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אביגדור דורות קבע כי הנאמן לא היה רשאי לחלוק על ממצאי פסק הבוררות, ואישר הגדלת חוב משמעותית לחברי קבוצת רכישה שנתקלו בשוקת שבורה לאחר שבעל חברת הבנייה פשט את הרגל.

הפרשה החלה בשנת 1989 כאשר קבוצת רכישה של 14 אנשים התקשרה עם חברת הבנייה לי מעון, לבניית בניין באשדוד. בהמשך, לקבוצת הרוכשים היו טענות שונות לגבי ליקויי בנייה, איחורים במסירה ועוד. בשנת 2004 העניין הוכרע בבוררות, כאשר בורר מוסכם על הצדדים חייב את החברה ומנהלה לשלם לקבוצה כ-265,000 דולר.

בשנת 2008 לאחר פניות לבית משפט, הבורר נתן פסק משלים שהוסיף בו קביעות נוספות אולם הותיר את סכום הפיצוי על כנו.

אלא שכעבור כשנתיים מנהל חברת הבנייה הוכרז כפושט רגל. בעקבות זאת הגישו חברי קבוצת הרכישה תביעות חוב, אולם הנאמן בתיק אישר להם חוב של 92,518 דולר בלבד – פחות ממחצית מהסכום שקבע הבורר.

על החלטה זו הם הגישו ערעור בבית המשפט, בו ביקשו לבטל את הכרעת הנאמן ולהורות כי תביעות החוב, המבוססות על פסק הבוררות, תוכרנה במלואן.

טענתם הייתה בין היתר כי הנאמן אינו רשאי לשים עצמו כשופט. כך למשל, המערערים הפנו לכך שהנאמן קבע כי הם חייבים לחברה ולמנהל (החייב) 123,000 דולר בגין רכישת הדירות – קביעה שסותרת את פסק הבורר שקבע כי לא הוכח חוב שכזה.

השופט אביגדור דורות צילום: אתר בתי המשפט

עוד הם טענו בין היתר כי הנאמן ביטל את רכיב הפיצוי בגין ליקויים ברכוש המשותף (51,655 דולר), אף שמדובר בסכום שנפסק על ידי הבורר ואושר על ידי בית המשפט.

'להציץ' מאחורי פסק הדין

"השאלה העיקרית שיש לדון בה במקרה זה נוגעת לסמכותו של הנאמן בפשיטת רגל 'להציץ' מאחורי פסק הדין עליו מתבססת הוכחת חוב המוגשת לו", הסביר השופט דורות, והבהיר כי עקרונית במקרים של חשש לתרמית או קנוניה הנאמן רשאי לעשות זאת.

לגופו של עניין, השופט השתכנע כי הנאמן טעה כשקבע כי המערערים חייבים לחייב כספים. השופט הפנה לפסק הבוררות המשלים שקבע כי טענות החברה והחייב בדבר חובם של המערערים לא הוכחה, אפילו לא לכאורה. בנסיבות אלה, השופט סבר כי הנאמן אינו רשאי להתעלם מקביעת הבורר ולפתוח את הסוגיה מחדש.

בנוגע לפיצוי בגין הליקויים ברכוש המשותף, הנאמן כתב בהכרעתו כי "הבהרת הבורר הינה לאקונית וסתמית ונטולת כל היגיון והיה מקום לצפות מהבורר להסביר את דרך החישוב".

אלא שהבורר ציין בגדרו של פסק הבוררות המשלים כי הצדדים חזרו אליו והתקיים דיון נוסף שלאחריו הוא הסביר את קביעותיו. "בנסיבות אלה", ציין השופט הדורות, "איני סבור שהנאמן היה רשאי להתעלם מהבהרת הבורר ולהכריע מחדש בסוגיה זו".

עם זאת, השופט דחה את הערעור על הכרעת הנאמן בכל הקשור להוצאות ושכר הטרחה, וכן בנוגע להפרשי ריבית והצמדה.

בסיכומו של דבר, הערעור התקבל בכך שהשופט ביטל את קביעת הנאמן שלפיה המערערים נותרו חייבים סכום של 123,124 דולר, ואישר להגדיל את הפיצוי עבור ליקויי הבנייה ל-109,984 דולר. בסיומו של פסק הדין השופט הורה לנאמן לערוך חישוב מתוקן של החוב.

לא נפסקו הוצאות משפט.

לפסק הדין

• ב"כ המערערים: עו"ד מרדכי נתאי

• הנאמן: עו"ד בר הלל יששכר

• מפרק לי מעון: עו"ד דורון לנגה

• ב"כ הכנ"ר: עו"ד איריס וידל כהן

* עו"ד יוסף משעל עוסק בפשיטת רגל

** הכותב לא ייצג בתיק

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"