שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
תיירות

למה טיסות דופקות לכם את המוח

לפי המחקרים, המראה לגובה של 10 ק"מ מעל הקרקע בתוך צינור מתכתי אטום עושה דברים משונים למוח שלנו, משנה את מצב הרוח, מעוותת את האופן בו החושים שלנו עובדים ואפילו גורמת לנו להתגרד יותר. אבל גם בגבהים נמוכים יותר ההשפעה על הגוף שלנו מדהימה

שירות כלכליסט 08:0905.10.17
צפייה בסרט במטוס דרך המסך הקטן והמקפץ, ועם איכות הקול הירודה וההפרעות החוזרות ונשנות היא ללא ספק חוויה שמקשה לשקוע לגמרי במתרחש בסרט. עם זאת, נוסעים רבים מוצאים עצמם דווקא דומעים מול סרטים לא רגשניים במיוחד בטיסות ארוכות. אפילו סרטים קלילים יותר כמו מסיבת רווקות ומשפחת סימפסון הצליחו לגרום לאנשים שבדרך כלל נשארים אדישים לבכות כשצפו בהם בזמן טיסה.

 

בסקר שערכו בשדה התעופה גטוויק בלונדון הודו 15% מהגברים ו-6% מהנשים שהם נהיים רגשניים יותר כשהם צופים בסרט בטיסה מאשר בבית. חברת תעופה אחת אפילו פרסמה "אזהרה לבריאות הנפשית" לפני הקרנת סרטים שעלולים להטריד את הנוסעים.

 

ישנן תיאוריות פסיכולוגיות רבות שמנסות להסביר מדוע טיסות גורמות לנוסעים להיות בכייניים יותר – העצב מעזיבת קרובים, התרגשות לקראת החופשה, געגועים הביתה וכן הלאה. עם זאת, הולכות ומתגלות יותר ראיות לכך שהטיסה עצמה היא שאחראית למצב.

 

איך הטיסה משפיעה על המוח? איך הטיסה משפיעה על המוח? צילום: שאטרסטוק

 

 

לפי המחקרים, המראה לגובה של 10 ק"מ מעל הקרקע בתוך צינור מתכתי אטום עושה דברים משונים למוח שלנו, משנה את מצב הרוח, מעוותת את האופן בו החושים שלנו עובדים ואפילו גורמת לנו להתגרד יותר.

 

"לא בוצעו מחקרים רבים על הסוגיה הזו בעבר, שכן לא מדובר בבעיות רציניות לאנשים בריאים", אומר ל-BBC יואכן הינקלבין, נשיא האגודה הגרמנית לרפואת תעופה ועוזר מנהל רפואת החירום באוניברסיטת קלן. "אך ככל שהטיסות הפכו לזולות ופופולאריות יותר, כך יותר אנשים מבוגרים ופחות כשירים החלו לטוס, וזה מעורר יותר עניין בתחום".

 

הינקלבין הוא אחד ממספר חוקרים שמנסים להבין כיצד התנאים שאנחנו חווים בטיסות משפיעים על הגוף והראש שלנו.

 

אין ספק כי מטוסים הם מקומות מוזרים לבלות בהם. מדובר על סביבה מוזרה שבה לחץ האוויר זהה לזה שנמדד בפסגת הר בגובה 2.4 ק"מ. במקביל, הלחות נמוכה יותר מאשר בחלק מהמדברים הצחיחים ביותר בעולם, ואילו האוויר המוזרם למטוס הוא קריר ובטמפרטורה של 10 מעלות צלזיוס, ומטרתו להרחיק את החום שמייצרים כל האנשים ומכשירי האלקטרוניקה שעל הסיפון.

 

לחץ האוויר המופחת בטיסות עלול להפחית את כמות החמצן בדם הנוסעים בין 6%-25%, ירידה שבבית חולים הייתה גורמת לרופאים רבים לדרוש שהחולה יחובר למסכת חמצן. עבור נוסעים בריאים, זו לא אמורה להיות בעיה, אך אצל אנשים מבוגרים או עם בעיות נשימה, ההשפעה רצינית יותר.

 

עם זאת, חלק מהמחקרים מצביעים על כך שגם מחסור מתון בחמצן (תופעה המכונה היפוקסיה) משפיע על היכולת שלנו לחשוב בבהירות. ברמות חמצן המקבילות לאלו הקיימות בגובה של 3.6 ק"מ, אנשים בוגרים ובריאים יכולים להתחיל להראות שינויים מדידים בזיכרון שלהם, וכן היכולת שלהם לבצע חישובים ולקבל החלטות נפגעת. מסיבה זו רשויות התעופה מתעקשות שהטייסים ילבשו מסיכות חמצן במקרים שבהם לחץ האוויר גבוה מהרמות הנמצאות בגובה של 4 ק"מ.

 

למרבה ההפתעה, לחץ האוויר בגבהים שמעל 2.1 ק"מ התגלה ככזה שמעלה את זמן התגובה, חדשות לא טובות למי שאוהב לשחק משחקי מחשב בזמן טיסות.

 

אך יש גם מחקרים שמצאו ירידות קלות בתפקוד הקוגניטיבי וביכולת קבלת החלטות ברמות חמצן הנמדדות בגובה של 2.4 ק"מ – שזהות לרמות הנמדדות במטוסים. אם כי, עבור מרביתנו אין זה מספיק כדי להשפיע משמעותית על צורת החשיבה שלנו. "לאדם בריא כמו טייס או נוסע טיפוסי לא אמורות להיות בעיות קוגניטיביות בגבהים האלה", אומר הינקלבין. "אך כשיש אנשים לא בריאים, או נוסע חולה בשפעת או עם בעיה קיימת, הירידה הנוספת הזו ברמות החמצן יכולה להוביל לבעיות קוגניטיביות בולטות לעין".

 

עם זאת, הינקלבין מציין כי להיפוקסיה המתונה שאנחנו חווים במהלך טיסה יש בכל זאת השפעות על המוח – היא גורמת לנו לעייפות. מחקרים מצאו שחשיפה קצרת טווח לגבהים של מעל 3 ק"מ יכולה להגביר את העייפות. אם כי ההשפעות באות לידי ביטוי בחלק מהאנשים כבר בגבהים נמוכים יותר.

 

"תמיד לאחר ההמראה אני נהייה עייף ומצליח להירדם בקלות", מסביר הינקלבין. "זה לא המחסור בחמצן שגורם לי לאבד את ההכרה, אבל ההיפוקסיה תורמת לכך".

 

אם בכל זאת תצליחו להחזיק את העיניים שלכם פקוחות מספיק זמן לראות את הדיילים מעמעמים את האורות, תוכלו לחוות השפעה נוספת כתוצאה מלחץ האוויר הנמוך. ראיית הלילה של בני אדם מדרדרת בין 5%-10% כבר בגובה של 1.5 ק"מ. זאת מכיוון שהתאים הקולטים גירויי אור ברשתית הנחוצים כדי להצליח לראות בחושך רעבים במיוחד לחמצן ומתקשים להשיג את מלוא כמות החמצן לה הם זקוקים בגובה רב, ולכן הם עובדים פחות ביעילות.

 

הטיסה משבשת גם את החושים האחרים שלנו. השילוב בין לחץ אוויר נמוך ולחות נמוכה יכול להפחית את הרגישות של בלוטות הטעם שלנו למאכלים מלוחים ומתוקים ב-30%. מחקר שהזמינה חברת התעופה לופטהנזה מצא עוד שהטעמים המלוחים במיץ עגבניות הם טעימים יותר במהלך טיסה.

 

האוויר היבש פוגע גם בחוש הריח שלנו, כך שהאוכל תפל. מסיבה זו חברות תעופה רבות מוסיפות תיבול רב לאוכל שהן מגישות. עם זאת, זה כנראה לטובה שחוש הריח שלנו נפגע במהלך טיסות, שכן השינוי בלחץ האוויר מגביר את הגזים בגוף האדם.

 

אם האפשרות שתאלצו להריח את הנפיחות של חבריכם למטוס לא מספיק מביכה, אז מתברר שהירידה בלחץ האוויר גורמת לנוסעים בכל מקרה להרגיש פחות בנוח. מחקר שנערך ב-2007 מצא שלאחר שלוש שעות בגובה רב, אנשים מתחילים להתלונן שלא נוח להם. זאת בשילוב עם הלחות הנמוכה מסביר היטב מדוע קשה לנו לשבת בשקט בטיסות ארוכות. חוקרים אוסטרים מצאו שטיסות ארוכות גורמות לייבוש של העור, וזה בתורו גורם לגירודים מוגברים.

 

כאן לא מסתיימות ההשפעות של הטיסה. הרמות הנמוכות של לחץ האוויר והלחות מדגישות את ההשפעות של צריכת אלכוהול וההנגאובר שהיא מייצרת למחרת.

עבור מי שגם ככה לחוץ מטיסות, מחכות עוד חדשות רעות.

 

"רמות החרדה יכולות לעלות ביחד עם ההיפוקסיה", מסבירה ולריה מרטינדייל, נשיאת איגוד רפואת התעופה בקינג'ס קולג' בלונדון. חרדה אינה מצב הרוח היחיד שמושפע מטיסות. מספר מחקרים הראו כי בילוי בגובה רב לאורך זמן מגביר רגשות שליליים כמו מתח, הופך אנשים לפחות חברותיים, מפחית את רמות האנרגיה ומשפיע על היכולת שלהם להתמודד עם לחץ. "מצאנו כי חשיפה ללחץ האוויר במטוסים עלולה להשפיע על חלקים ממצבי הרוח", הוסיף סטיבן לג, מרצה לארגונומיה באוניברסיטת מאסי בניו זילנד, שחוקר את ההשפעה של היפוקסיה מתונה על אנשים. זו למעשה התשובה לשאלה ששאלנו בתחילת הכתבה – מדוע נוסעים מוצאים עצמם בוכים בסרטים בטיסות.

 

תשובה נוספת קשורה לכך שלמרבה ההפתעה, חלק מהמחקרים הצביעו על כך שהשהות בגובה רב יכולה לגרום לאנשים גם להרגיש שמחים יותר. לפי סטיבן גרונינג, מרצה לקולנוע ותקשורת באוניברסיטת וושינגטון, האושר הזה מתבטא לעיתים בדמעות. השעמום הנלווה לטיסות וההקלה שמספקים הסרטים בטיסה, בשילוב עם הפרטיות שמספקים המסך הקטן והאוזניות, יכולים להוביל לדמעות של שמחה, ולא בהכרח עצב, הוא טוען. "בכי בטיסה מורכב למעשה מדמעות של הקלה, לא עצב".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x