שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

פרשנות

דו"ח רשות החדשנות: הבינו סוף סוף שההייטק מנותק מהעם

התקווה בעבר שהעושר של ההייטק יחלחל למטה התפוגגה מזמן וכיום המאבק של הרשות בראשה הוא עומד הוא להכניס כמה שיותר אנשים לחגיגת ההייטק

מאיר אורבך 08:1402.10.17

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון מבין את הבעייתיות של תעשיית ההייטק הישראלית – היא מנותקת מהמדינה. התקווה בעבר שהעושר של ההייטק יחלחל למטה התפוגגה מזמן וכיום המאבק של הרשות בראשה הוא עומד הוא להכניס כמה שיותר אנשים לחגיגת ההייטק. כיום יש 270 אלף עובדים בתעשייה והרשות מאמינה שבתוך עשור המספר הזה יכול להגיע לחצי מיליון איש.

 

מתכנתים ועכשיו

 

אם בעבר המדען הראשי של ישראל ראה את עיקר תפקידו בעידוד תעשיית ההייטק המקומית והפניית תקציבי מחקר ופיתוח לשוק, באה הרשות לחדשנות והחליטה שתפקידה הוא חיבור של המדינה לתעשיית החדשנות, חיבור שעד היום היה רופף עד בלתי קיים. כך למשל עובדים בחברות הייטק מקבלים משכורות עתק בעוד שעובדי חברות הסעדה למיניהן באותן חברות מקבלים שכר מינימום. הפערים האלו הדירו שינה מבכירי הרשות שהבינו כי מימון של מחקר ופיתוח חשוב אבל ייתכן שכעת חשוב להם מאוד גם הפן החברתי.

 

האם הרשות זונחת את המו"פ החדשני? לא, אבל הדו"ח שלה מעיד שסדרי העדיפויות שלה כוללים גם סעיפים חדשים, והמו"פ של חברות סטארט־אפ חדשניות אינו בראש מעייניה.

 

סעיף בדו"ח שהוא בעל פוטנציאל הצלחה הוא של סיירות התכנות – שמאחוריו עומדת מוטיבציה גבוהה להכשיר אנשים רבים ומהר ככל האפשר להשתלב בתעשייה. ההבנה ברשות שהדרך היחידה לצמצם פערים היא לחבר כמה שיותר אנשים להייטק וכמה שיותר מהר. סיירות התכנות שנקראות Coding Bootcamps יכולות לגשר על הפער במהירות אם יצליחו ליצור מתכנתים איכותיים במהירות ובעיקר ישתמשו בסדנאות אלה לשילוב של המגזרים הכה חסרים בתעשייה – ערבים, חרדים, נשים ובני 45 פלוס.

 

אהרון אהרון מנכ"ל הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אהרון אהרון מנכ"ל הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית צילום: אוראל כהן

 

 

יתרון לחברות הרב־לאומיות

 

נושא נוסף הוא זה של חברות רב־לאומיות – חלק גדול מהצלחת ההייטק הישראלי נזקף לטובת החברות הללו וחלק נכבד מדו"ח הרשות מוקדש להן. אבל חברות אלו אינן ישראליות והמחויבות שלהן לישראל מוגבלת ותלויה בעיקר בהצלחתו של הארגון.

 

לראיה, פיטורים במרכזי פיתוח מקומיים וסגירה שלהם לאחר חוסר הצלחה של חברת האם ללא כל קשר לפעילות הצוות בישראל. בשנים האחרונות התפתחה בישראל שכבה חדשה של חברות אשר מעסיקות מאות עובדים – חברות דוגמת וויקס, איירון סורס, טאבולה ואאוטבריין ואחרות אשר נלחמות כל יום על כוח אדם איכותי מול אותן חברות רב־לאומיות.

 

חוסר האזכור של חברות אלו לצד החברות הרב לאומיות נותן לאחרונות יתרון. האם המדינה מתעלמת מהן, קרוב לוודאי שלא, אבל העובדה שהחברות הרב־לאומיות זוכות להבלטה בעתיד של ההייטק הישראלי והחברות שנמצאות בשלבי הצמיחה אינן זוכות להבלטה כזו היא לכשעצמה אמירה של הרשות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x