$
משפט

יום כיפור – זמן לחשבון נפש גם בתחום המשפט

לקראת יום כיפור ביקשנו מעורכי דין מתחומים שונים לבחור עבורנו את הנקודות בתחומם בהן נדרש חשבון נפש הן מטעם הרשויות הן מטעם גורמים שונים נוספים. חלק ב'

אלון דוד 07:5128.09.17

חשבון הנפש: מטעם המחוקק

הנושא: חוק שכירות הוגנת החדש שאינו עוסק בבעיות העיקריות.

עורך הדין: שי הראל עוסק בדיני מקרקעין.

 

"לפני מס' ימים נכנס לתוקף חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ז 2017, אשר ידוע בכינויו כ"חוק שכירות הוגנת". במסגרת התיקון לחוק נקבעו הוראות אשר תכליתן להגן על השוכרים בשוק השכירות הפרוץ ובהן; הגדרה לדירה שאינה ראויה למגורים – דירה שיש גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות ו/או בריאות השוכר, דירה שאין בה פתחי אוורור, מערכות חשמל, תאורה וביוב תקינים. חיוב בעל הדירה בתיקונים ומתן אפשרות לשוכר לדרוש את תשלום התיקונים מבעל הדירה כאשר זה לא תיקן זאת תוך זמן סביר. הגבלת בעל הדירה בערבויות אשר נדרשות מן השוכר מראש, של עד שליש מדמי השכירות. כמו כן, נקבע כי דמי התיווך יוטלו על בעל הדירה, ככל והוא זה שהפעיל את המתווך. למרות זאת, החוק אינו מטפל בנושאים העיקריים אשר עמדו בבסיס החקיקה ובסופו של יום לא נכנסו לתיקון החוק והם הגבלה בעליית דמי השכירות והגבלה על משך תקופת ההשכרה. נושאים אלו הינם מהותיים ביותר ואי הכללתם בתיקון פוגעת בשוכרים. כמו כן, התיקון לחוק אינו כולל אמצעי אכיפה כנגד בעלי הדירות המפרים את החוק או כל סנקציה פלילית אחרת. שוכר אשר יפגע מאי קיום הוראות החוק יאלץ לפנות לבית המשפט, הליך ארוך אשר יעלה לא מעט כסף ולא יתן לו כל פתרון מיידי למצב. מוטב היה כי עם תיקון החוק, היתה המדינה מקימה גוף פיקוח ומנגנון פיקוח בעל סמכויות אכיפה אשר יתנו פתרונות מידיים לשוכרים".

 

חשבון נפש: מטעם המחוקק.

הנושא: המרשם הפלילי שעורכת משטרת ישראל.

עורכי הדין: דלית אלעד ודוד בן ישי עוסקים בדין הפלילי.

 

"מי מאיתנו אינו מייחל לעצמו ומאחל לזולתו, בבוא יום הכיפורים, כי ייחתם וייכתב לכף זכות ולחיים, ולא חלילה לכף חובה. אלא שמרבית אזרחי המדינה אינם מודעים לכך שבעולם של מטה הם כבר נחתמו לכף חובה, ושמם מתנוסס במחשבי המרשם הפלילי שעורכת משטרת ישראל.

 

"חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981, מקנה למשטרת ישראל את הסמכות והאחריות לניהולו של המרשם הפלילי, ואף מתווה את האופן שבו יש לנהלו – מה יירשם בו, מי יהיה רשאי לקבל מידע המופיע בו, מתי וכיצד יימחקו פריטי רישום וכיוב'.

 

 

לרישום פלילי השלכות לא פשוטות לרישום פלילי השלכות לא פשוטות צילום: גטי אימג'ס

 

מתוקף סעיפים 11 ו – 11א' לחוק, מנהלת המשטרה רישום גם של חקירות ותיקים תלויים ועומדים, וכן של תיקים שנסגרו. כך מוצאים את דרכם אל המרשם הפלילי גם שמותיהם של אנשים נורמטיביים ושומרי חוק, אשר נחקרו באזהרה שלא בטובתם בעקבות תלונה של שכן כועס או חברה מאוכזבת. עם סיום חקירתם, מעדכנים אותם כי תיק החקירה ייסגר משום שמדובר ב"גרסה מול גרסה" ואין כל דרך להכריע מי דובר אמת, ומחתימים אותם על טופס שבפינתו השמאלית העליונה מופיעה הצהרתם כי נמסר להם ששמם מופיע כעת במרשם הפלילי משום שנפתח כנגדם תיק חקירה. רישום זה נותר בעינו למשך מספר רב של שנים, עד אשר מתיישן או נמחק באופן יזום.

 

"לרישום השלכות לא פשוטות, מטבע הדברים. בבואם להתקבל לעבודה בשירות המדינה, לחברות בלשכת עורכי הדין, ואף למכרזים שונים במגזר העסקי, עלולים אזרחים רבים לגלות את משמעותו של הרישום הפלילי, בין אם היו מודעים לקיומו בעניינם ובין אם לאו.

 

"וברוח הימים הנוראים, נייחל כי ידיהן של רשויות המדינה ירעדו בטרם ביצוע רישומים ע"פ סעיפים אלה, ורישומים שכבר בוצעו יעודכנו ויימחקו מידי שנה, כמצוות הסליחה והכפרה".

 

חשבון הנפש: מטעם המחוקק.

הנושא: חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

עורכת הדין: יונית נחום שותפה במשרד עורכי דין נחום ושות'.

 

"חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע פיצוי מרבי בגין כאב וסבל (קרי: לאדם שנקבעו לו 100% נכות) סך של 100,000 לירות- שווה ערך לכ- 170,000 ₪. עוד קובע החוק, כי הסכום המרבי יופחת כל שנה באחוז אחד, לאדם מעל גיל 30. (כי ברי אנשים מבוגרים, סובלים פחות מצעירים...)/

 

"לשם הדוגמא, אדם צעיר, אשר נפגע בתאונת דרכים, ונקבעה לו נכות לצמיתות בשיעור של 5% "יזכה" לפיצוי בגין כאב וסבל בסך של 8,500 ₪. אין חולק כי המדובר בסכומים זעומים ובבחינת לעג לרש.

 

"לעומת הנפגע בתאונת דרכים, אדם אשר נפגע בתאונה שאינה תאונת דרכים, זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל בסכומים שאינם מוגבלים. אם ניקח למשל, את אותו צעיר אשר נקבעה לו נכות בשיעור של 5%, אזיי הפיצוי בגין הכאב והסבל, יכול להגיע גם ל- 50,000 ₪ ויותר. הדבר מקבל משנה תוקף שעה שמדובר בפציעות קשות, שם נפסקים סכומים בגין כאב וסבל בסך של מאות אלפי שקלים.

 

"אז נכון, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הוא חוק סוציאלי ואין צורך להוכיח רשלנות בכדי לקבל פיצוי. עם זאת, חברות הביטוח מקבלות פרמיות עבור עריכת ביטוח החובה, פרמיות אשר מניבות להן רווחים ניכרים. ניסיונות חוזרים ונשנים להעלות את סכומי הפיצוי, נתקלו בהתנגדות ובלובי חזק של נציגי חברות הביטוח.

ואנו שואלים: האם לא הגיעה העת לעשות חשבון נפש?"

 

"חשבון הנפש: מטעם בתי הדין הרבניים".

 

הנושא: אי כליאת סרבניות גט.

עורכת הדין: הילית שלומי קדוש עוסקת בדיני משפחה.

 

"מידע שלא רבים מודעים אליו הנו תופעת סרבניות הגט בישראל. על פי נתוני מערכת המידע של בתי הדין הרבניים לשנת 2016, מספר המקרים של גברים מסורבי גט גבוה ממספרם של הנשים מסורבות הגט: מתוך כלל 809 מקרים אלו – מספר הגברים סרבני הגט הוא 382 בעוד מספר הנשים המסרבות לגט עומד על 427. עוד עולה מהנתונים כי כמות עונשי המאסר שהושתו על סרבני גט גברים היא 69. לא הוטל עונש מאסר על שום אישה.

 

"העובדה שלא הושת עונש מאסר על סרבניות הגט מקוממת. לא ייתכן כי סרבניות גט ימשיכו בחייהן בעוד הן כובלות את הבעל ולא מאפשרות לו להמשיך אף הוא בחייו. טוב יעשו בתי הדין אם לא ינהגו איפה ואיפה ויעשו כל מה שמאפשר החוק על מנת לשחרר את אותם הגברים מכבלי הנישואין.

 

חשבון נפש מטעם: משרד הפנים

הנושא: אשרות ומעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים

עורכות הדין :ניצן הראל ובר נבון, משרד הראל נבון עורכי דין, העוסק בתחום הסדרת מעמד והגירה לישראל.

 

"כשישראלי מבקש לחיות לצד בת זוג שאינה אזרחי המדינה ומבקש להנפיק עבורה אשרה לשהות ועבודה בישראל, מתבקש להוכיח כי הקשר הזוגי הוא כנה ואמיתי בפניי משרד הפנים. הנהלים קובעים שעל בני הזוג להגיש בקשה מסודרת, ואסמכתאות שילמדו על כנות הקשר והנסיבות, לאחר מס' בחינות נוספות, יכריע האם השתכנעו או לאו. לרוב, התחושה המתקבלת היא שהתייחסותו של משרד הפנים לנושא הרגיש והאישי, אינה עניינית ואף דורסנית. המתנה ארוכה להחלטה, סירובים ללא הסברים, פרשנויות ודעות אישיות של נציגיו שתופסות מקום בהחלטה. כאילו אין המדובר בזכויותיו הבסיסיות ביותר של האזרח להקמת משפחה. אין ספור בקשות שנדחו והופנו לבית המשפט, מאושרות ובן הזוג הזר מקבל מעמד ואשרה. השאלה היא מדוע על בני הזוג, שכל מבוקשם הוא לחיות כאחד האדם זה לצד זו, לעבור תלאות ולספוג נזקים. נראה כי על משרד הפנים לערוך חשבון נפש ולבדוק האם כמות הדחיות מוצדקת, או שמא נעשות בהינף יד בטענה כי זו בסמכותם".

 

חשבון הנפש: מטעם המחוקק.

הנושא: חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

עורך הדין: דרור דיין עוסק בתחום המשפחה.

 

"המחוקק הוא זה אשר צריך לעשות חשבון נפש. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה או כפי שמכונה "חוק גישור חובה" לא רק שלא הוכיח את עצמו, אלא אף גרם לנזק משמעותי והחטיא לחלוטין את המטרה שלשמה נחקק. עיקר החוק, בין היתר, הוא לסייע לבני זוג ליישב סכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום. אלא שבמבחן המציאות, החוק פוגע במתגרשים.

 

"במסגרת התקנות לא מעט זוגות נאלצים להמתין זמן רב בשל טורים ארוכים, ישנם מקרים שבהם הצדדים ניצלו את הפרצה בחוק ופשוט ברחו עם ילדיהם מהארץ, החוק החדש מעביר את כל העומס (מדובר באלפי תיקים) ליחידות הסיוע אשר נאלצת לקלוט את כל סכסוכי המשפחה.

 

"בנוסף, ליחידת הסיוע יש עד 60 ימים לנסות להביא את הצדדים להסכמות. לצדדים ניתנת שהות בת 10 ימים כדי להגיב להצעת היחידה. באין הסכמה הצד שיזם את הבקשה יוכל להגיש תביעה רגילה תוך 15 ימים. האבסורד בחוק הוא שהצד שלא הגיש בקשה "מסונדל" לתקופה של 85 ימים.

 

"חשוב לזכור שהליך גישור ביסודו הוא וולונטרי והחוק כביכול בא ומכריח אנשים לשבת ולדבר ובנוסף קובע עבורם את התנאים לגישור. מתכונת הנוכחית, תקנות השעה מזיקות יותר מאשר מועילות".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x