העליון ביטל "הלכת גויסקי": שינוי דרמטי בחוקי המסחר בצ'קים

פסק דין תקדימי שניתן השבוע יגרום לבנקים וחברות אשראי לבדוק היטב צ'יקים דחויים שהם מקבלים מלקוחותיהם כבטוחה להחזר הלוואה או חוב. הפסיקה החדשה מיטיבה עם צרכנים שמסרו צ'יקים סחירים לעסקים ואלה גלגלו אותם הלאה מבלי לספק את הסחורה.

לפני מספר שנים חברה בשם ״טל טריידינג קורפ״ חתמה על הסכם לרכישת יהלומים מחברת ״יהלומי צבי אור״ ומסרה לה צ'קים דחויים שאחד מהם היה בסך 205,000 דולר.

״צבי אור״ העבירה את הצ'ק לבנק לאומי כבטוחה לפירעון חוב שלה כלפיו. בינתיים, היא נקלעה לקשיים כלכליים ולא סיפקה לטל טריידינג את היהלומים ובעקבות זאת ביטלה האחרונה את הצ'ק.

בנק לאומי מצדו ביקש לממש את הצ'ק וביוני 2012 דחה בית משפט השלום בתל אביב את ההתנגדות שהגישה טל טריידינג. בית המשפט קבע שהצ'ק אמנם לא תקין מבחינה חיצונית (בשל אי התאמה בין שם המוטב בחזית הצ'ק ושם המסב בגב הצ') והבנק אינו ״אוחז כשורה״ אך מאחר שהבנק סיפק לצבי אור תמורה בעד הצ'ק (בדמות החוב שלא נפרע) הוא נחשב ״אוחז בעל ערך״ ובהתאם ל״הלכת גויסקי״ הוותיקה הוא זכאי להיפרע מטל טריידינג.

ערעור שהגישה טל טריידינג לבית המשפט המחוזי נדחה. אך ב-2015 התהפכו היוצרות כשבית המשפט העליון קיבל את ערעורה והחליט ברוב דעות לבטל את הלכת גויסקי באופן רשמי.

הלכת גויסקי, שהיתה קיימת עשורת שנים, אפשרה לצדדים שלישיים לפדות המחאות פגומות. היא עזרה בעיקר למוסדות פיננסיים, אשר מרבים להעניק אשראי בתמורה להמחאות דחויות.

השופט הנדל שכתב את פסק הדין ציין אז שכאשר מראה הצ'ק אינו תקין לא חלה החסינות המוחלטת שמקנה פקודת השטרות לאדם שהצ'ק התגלגל לידיו והוא עומד בתנאי ״אוחז כשורה״ שנקבעו בפקודה. בנסיבות אלה הוא כפוף לטענות הגנה שמעלה מוסר השטר המקורי, כמו אי קבלת הסחורה.

ביולי 2016 נעתרה נשיאת בית המשפט העליון לבקשת בנק לאומי והורתה על קיום דיון נוסף. בדיון הנוסף טען הבנק שביטול הלכת גויסקי יוביל לפגיעה בשוק האשראי מאחר שבנקים יחששו ליטול צ'קים דחויים כבטוחה שכן כל פגם ולו הקטן ביותר לא יאפשר להם לממש את השטר.

אסתר חיות, שופטת בית המשפט העליון צילום: אלכס קולומויסקי

טל טריידינג מצידה טענה שהבנקים והחברות העוסקות בניכיון צ'קים הם הגורמים העיקריים במשק הישראלי המקבלים לידיהם צ'קים דחויים והם מתמחרים את הסיכון

שבאי פירעון הצ'ק באמצעות ריבית ועמלה ואין הצדקה להעניק להם הגנה מעבר להגנת ״האוחז כשורה״ שבפקודה.

תקנת השוק

השופטת אסתר חיות דחתה את עמדת הבנק והסבירה שלצורך שמירה על חיי מסחר יעילים קבעה פקודת השטרות את עקרון ״תקנת השוק״ שלפיו מי שמקבל לידו צ'ק כשהוא ״אוחז כשורה״ (כלומר בתום לב, לפני תאריך הפירעון וכשהצ'ק נקי מפגמים) חסין מפני טענות מצד מי שכתב את הצ'ק במקור כגון אי קבלת הסחורה.

עם זאת, כשתנאי האחיזה כשורה אינם מתקיימים חל עקרון היסוד המוכר והידוע בדיני הקניין שלפיו ״אין אדם יכול להעביר לזולת יותר זכויות ממה שיש לו״. השופטת הדגישה שהלכת גויסקי ספגה ביקורת רבה במהלך השנים והגיעה העת לבטלה.

בנסיבות אלה דחתה השופטת את העתירה וחייבה את הבנק בהוצאות ושכ״ט עו״ד של 75,000 שקל.

הנשיאה מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, אורי שהם, סלים ג׳ובראן וניל הנדל הצטרפו לפסק הדין. השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט שיש להותיר את הלכת גויסקי על כנה בשינויים מסוימים.

לפסק הדין

לפסק הדין הקודם

• ב״כ המשיבה: עו"ד גלעד נרקיס, עו"ד יוסי פפר

עו"ד אופיר מלך עוסק בבנקים

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"