שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

פרסום ראשון

ביהמ"ש: נצבא של קובי מימון, תכננה להביא לקריסת חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א

השופט בנימין ארנון קבע כי נצבא ניהלה מאז 2009 מהלך שמטרתו היתה להוביל לכך שהתמח"ת, חברת בת שלה, תקרוס והיא תוכל לרכוש אותה מחדש בהליכי חדלות פרעון

ענת רואה 15:3623.08.17

קבוצת נצבא, בשליטתו של קובי מימון, ניהלה מהלך מתוכנן שמטרתו היתה לגרום לקריסת חברת הבת שלה, התחנה המרכזית החדשה בתל אביב (התמח"ת) וזאת במטרה להשתלט על הנדל"ן של התמח"ת ולפתחם – כך קובע שופט בית המשפט המחוזי מרכז בנימין ארנון.

 

 

 

בפסק דין ארוך שעוסק במעמד החובות של התמח"ת לנצבא, שהיתה בעלת השליטה בה והוצגה גם כנושה המובטחת היחידה שלה, חושף השופט ארנון שלב אחר שלב את המהלכים המתוכננים לדבריו שניהלה נצבא מאז 2009, ומטרתם היתה להוביל לכך שהתמח"ת תקרוס והיא תוכל לרכוש אותם מחדש בהליכי חדלות פרעון.

 

בפועל, בינואר 2012, ביקשה התמח"ת להורות על הקפאת הליכים נגדה ולמנות את רו"ח חיים קמיל, אז שותפו של שלמה נס, כנאמן. החובות, נטען אז, עמדו על 284 מיליון שקל, רובם – 232 מיליון שקל "חוב מובטח" לנ.י.פ, חברה בת של נצבא.

 

כשנה וחצי לאחר מכן אמורה היתה התמח"ת להימכר בחזרה לנצבא במסגרת עסקת קיזוז חובות תמוהה, שכמעט ולא כללה תשלום כלשהו וניתנה כמעט במתנה. בעסקה המפוקפקת הזו תמכו בלהט הנאמנים קמיל ורו"ח עליזה שרון שמונתה יחד עם קמיל.

 

 

השופט בנימין ארנון השופט בנימין ארנון

 

השופט ארנון קיים דיון בעסקה, העלה שורה של תהיות שלא קיבלו מענה ולבסוף החליט שלא לאשר אותה ולהכניס לתיק את עו"ד יוסי בנקל (רבים אומרים כי בזכות התנהלותו בתיק התמח"ת, קיבל בהמשך עו"ד בנקל את התיק של אליעזר פישמן), בנקל הגיש דו"ח חריף ממנו עלה שהנהנית היחידה מאותה עסקה היא נצבא בעצמה. בסופו של דבר נאלצה נצבא לשלם 315 מיליון שקל תמורת התמח"ת.

 

במסגרת הדו"ח של בנקל הוא התייחס לתיאוריה שהוצגה בפניו לגבי המניעים הלא ממש כשרים של נצבא, ואחת הקביעות המדהימות של השופט ארנון היא כי "יש ממש בתיאוריית הקונספירציה" לפיה נצבא תכננה להשתלט על נכסי התמח"ת עוד בשנת 2009.

 

ארנון מגיע למסקנה כי נצבא לא האמינה ביכולת של התמח"ת להשתקם, או שלא היתה מעוניינת בשיקומה והיא ביצעה שלוש עסקאות שהפכו אותה לבעלת שליטה בתמח"ת ולנושה המובטחת היחידה שלה, וזאת באופן שתוכל לנקוט בעתיד, בעיתוי שיקבע על ידה, בהליכי חדלות פרעון כנגד התמח"ת, בגדרם תוכל להשתלט על נכסי או מניות התמח"ת במחיר מופחת, ותוך שיאופשר לה במסגרת הליכי חדלות פרעון, להגיש הצעה לרכישת התמח"ת או נכסיה, המבוססת על קיזוז חובות התמח"ת כלפיה, כתחליף לתשלם במזומן. 

 

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב התחנה המרכזית החדשה בתל אביב צילום: עמית שעל

 

שלוש העסקאות המדוברות הן: הראשונה - רכישת 48% ממניות התמח"ת ע"י נצבא מחברת מרל"ז, בעלת השליטה דאז בתחנה ביולי 2009; השנייה מדצמבר 2009 היא הבעייתית ביותר - אז נחתמה "עסקת דיסקונט" הקובעת שחובות התמח"ת כלפי דיסקונט בהיקף 193 מיליון שקל הומחו לנצבא בתמורה לתשלום של 138 מיליון שקל לדיסקונט. במהלך הזה הפכה נצבא לנושה מובטחת של התמח"ת על מלוא סכום זה (193 מיליון שקל) ולמעשה הרוויחה "דמי נכיון" בסך 55 מיליון שקל שהם ההפרש בין הסכום ששילמה לדיסקונט לבין הסכום שהתמח"ת הפכה חייבת לה. במסגרת העסקה הזו שוחררה גם נצבא מהערבויות שנתנה קודם לכן לבנק דיסקונט להבטחת פרעון ההלוואה ע"י התמח"ת.

 

קובי מימון קובי מימון צילום: אוראל כהן

 

רכישת חוב התמח"ת לדיסקונט ע"י נצבא מומנה בהלוואה מדיסקונט, בתנאים טובים יותר מההלוואה שהועמדה קודם ע"י דיסקונט לטובת התמח"ת.

 

והשלישית מאוגוסט 2010, עסקת פידיון האג"ח. נצבא הגדילה את אחזקותיה באג"ח של התמח"ת כך שבמרץ 2010 החזיקה ב44% מהאגח המונפק של התמח"ת. במרץ 2010 הציע יו"ר הדירקטוריון מטעם נצבא פרי אטיאס כי התמח"ת תפעל למחיקה מהמסחר בבורסה של האג"ח ותהפוך לחברה פרטית. כתוצאה מהעסקה נצבא הפכה להיות נושה מובטח יחיד של התמח"ת.

 

השופט ארנון כותב כי לאחר שבחן את כל הטענות ועיין בכל המסמכים הוא הגיע לכלל מסקנה כי יש ממש בטיעונים שהביצוע של 3 עסקאות שביצעה נצבע במהלך 2009 היוו "מהלך משולב אשר תוכנן מראש ע"י נצבא במטרה להפוך את נצבא הן לבעלת השליטה בתמח"ת והן לנושה המובטחת היחידה שלה ובכך לאפשר לה, בהמשך ובתזמון הנכון מבחינתה, לנקוט בהליכי חדלות פרעון כנגד התמח"ת ובמסגרתם להשתלט על נכסיה או מניותיה במחיר מופחת משווים הריאלי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x