• תפריט
משפט

3 חקירות, 5 פרשות, שטיינמץ אחד

המיליארדר בני שטיינמץ ושותפו העסקי טל זילברשטיין נחקרו אתמול בשנית, במשך שעות ארוכות, בחשד כי ביצעו ברומניה הונאת קרקעות בהיקף של 9 מיליון יורו. ואולם מדובר רק בפרשה אחת מתוך רבות ברחבי העולם שבהן הוא מעורב

זוהר שחר לוי 07:0516.08.17

המיליארדר בני שטיינמץ ואיש העסקים והיועץ הפוליטי לשעבר טל זילברשטיין נחקרו אתמול במשך שעות ארוכות במשרדי יחידת להב 433. השניים נעצרו ביום שני השבוע, ובמשטרה בודקים את החשד כי ביצעו תרמית קרקעות ברומניה בהיקף של 9 מיליון יורו. לפי החשד, במסגרת התרמית מכרו שטיינמץ ושותפיו קרקעות שהיו קיימות רק על הנייר.

 

בתוך כך, אתמול נעצר חשוד נוסף בפרשה, ששמו לא הותר לפרסום. הוא יובא היום להארכת מעצר.

 

בני שטיינמץ בבית המשפט בני שטיינמץ בבית המשפט צילום: הילה ספאק

 

 

ל"כלכליסט" נודע כי לפחות בשלב הזה לא הוטחו בפני שטיינמץ חשדות לשוחד בפרשה זו וכי מדובר בעיקר על עבירות מרמה והלבנת הון. עוד נודע ל"כלכליסט" כי במסגרת החקירה נטען כי חשבוניות שהנפיק זילברשטיין לגורמים שונים נועדו להלבין עסקאות שביצע שטיינמץ.

 

מאז נעצר, שטיינמץ נשאל על ידי השוטרים גם על מתן שוחד לעובד זר, אך הוא לא עומת עם חשד ספציפי לגבי מדינה כלשהי.

שטיינמץ הועמד לדין גם ברומניה, אך מדובר בשתי פרשות שונות. בפרשה שמתנהלת ברומניה חשוד שטיינמץ במתן שוחד לבכירים במדינה.

 

עם מעצרו הקודם של שטיינמץ בדצמבר 2016 תפסה המשטרה נכסים, כספים ובתים שבבעלותו בשווי כולל של כ־300 מיליון דולר, כולל ערבויות שנתן. בין היתר נתפסו אז ציורים יקרי ערך, אולם בהסכם בין סנגורו עו"ד רונן רוזנבלום לבין הרשויות הוסכם כי שטיינמץ יוסיף כספים ובתמורה ישאיר את הציורים בידיו. המשטרה לא תפסה נכסים נוספים במסגרת המעצר הנוכחי, אך ייתכן שתעשה זאת בימים הקרובים.

 

הבוקר צפויה להימשך חקירתו של שטיינמץ, והוא יעומת עם חומרים שנאספו במשטרה. דיון שהיה אמור להתקיים בנוגע לבקשתו לטוס לחו"ל בוטל בשל מעצרו. עו"ד רוזנבלום שב וטען בדיון להארכת מעצרו כי המעצר הוא אמצעי לחץ, והוא מגיע על רקע העובדה כי צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא לשטיינמץ לפני חצי שנה פג היום, וכך גם התנאים המגבילים שהוטלו עליו.

 

במקביל, הרשויות בשוויץ חוקרות פרשה אחרת, שנחקרת גם ביחידה הארצית לחקירות הונאה בישראל. מדובר בחשד שלפיו שטיינמץ שילם שוחד בהיקף של 30 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר לנסנה קונטה ולאשתו בתמורה לזיכיון לכרות עפרת ברזל בסימנדאו, המכרה הגדול במדינה (ראו מסגרת). הרשויות בישראל חוקרות את שטיינמץ על בסיס תיקון לחוק העונשין שלפיו אזרח ישראלי שנתן שוחד לעובד ציבור זר נחשב כמי ששילם שוחד בישראל.

 

עוד חשוד שטיינמץ בישראל בהלבנת הון - עבירה שנחקרת גם בשוויץ, משום שעל פי החשד, הוא השתמש בחשבונות בנק במדינה להעברת שוחד. שטיינמץ כבר נחקר שלוש פעמים בעבר בשוויץ בפרשה, והרשויות אף ערכו חיפוש במטוסו הפרטי.

 

הבוקר הותר לפרסם כי מעורב נוסף שנחקר תחת אזהרה במסגרת הפרשה הוא עו"ד דורון לוי, שותף בכיר בפירמת עמית פולק מטלון. שמו של לוי נקשר לשטיינמץ במסגרת דיון על תפיסת המטוס שלו על ידי המשטרה. ממשרד עמית פולק מטלון נמסר: "לא נפל כל רבב בהתנהלות דורון לוי והמשרד ואין כל יסוד לכל חשד, ככל שישנו. למיטב אמונתנו, הדברים נכונים גם ביחס להתנהלותם של יתר הנחקרים".

 

רשות המסים: מבני מס "יצירתיים מדי"

 

בין רשות המסים לבין שטיינמץ מתגלגלת כבר שנים מחלוקת אזרחית. ב־2009 הוציאה הרשות שומה לשטיינמץ בהיקף של מאות מיליוני שקלים, על כספים שנצברו בשנים 2003–2007 בנאמנויות זרות שהוא הנהנה מהן. רוב עסקיו של שטיינמץ הם בחו"ל, כמו למשל חברת הכרייה BSGR הקשורה בפרשת השוחד בגינאה. שטיינמץ מצדו טוען שלא מדובר בכספים החייבים במס, וזה כמה שנים שהוא מנהל הליכים משפטיים בנושא מול רשות המסים.

 

לטענת הרשות, מבני המס השונים ששטיינמץ יצר באמצעות נאמנויות אלה הם "יצירתיים מדי", ומביאים לכך שהוא משלם פחות מהנדרש בישראל. שטיינמץ, לטענת הרשות, יצר מארג של חברות ושותפויות, המוחזקות באמצעות נאמנויות, ואלה אפשרו לו לשלם מס נמוך באופן משמעותי בישראל, בין היתר משום שלכאורה הוא אינו הבעלים, המנהל או השולט באותם עסקים.

 

בתוך כך ובמסגרת ערעורים שהגיש שטיינמץ על שומות מס שהוצאו לו, בסוף שנת 2013 חייב אותו השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב להעביר לרשות המסים מסמכים שונים. בין היתר, הוא התבקש להעביר את פירוט מבנה העסקים שלו ופרטים על התאגידים הכלולים בעסקיו, הנאמנויות והנכסים המוחזקים על ידיהן, פירוט נאמנויות של קרוביו ותצהיר שבו יפורט תהליך הקמת הנאמנויות, מעורבותו ומעורבותם של בני משפחתו בנאמנויות ובנכסיהן וקשריו עם יוצר הנאמנויות, איש היהלומים אברהם לאוב.

 

ככל הידוע, שטיינמץ ורשות המסים ממשיכים לקיים דיונים בנושא. באמצעות מייצגיו, הוא טוען שאינו הבעלים של הנאמנויות וכי הן נוצרו עבורו על ידי אנשים אחרים.

 

נעמי צורף

 

סקורפיו: שני הסדרי חוב בחמש שנים

 

חברת הנדל"ן סקורפיו שבשליטת בני שטיינמץ ביצעה שני הסדרי חוב בתוך חמש שנים בלבד.

במרץ 2016 אישרו מחזיקי האג"ח של החברה פה אחד את הסדר החוב המשופר שהציע להם שטיינמץ. ההצעה כללה תספורת של 30% על חוב של 244 מיליון שקל.

 

שטיינמץ הציע תחילה לפרוע 160 מיליון שקל על יתרת קרן של 244 מיליון שקל - תספורת של 33% - ולדחות את התשלומים עד 2019. בנוסף הציע שטיינמץ להפחית את הריבית ל־2% ולמחוק את האג"ח מהמסחר. מחזיקי האג"ח התנגדו למתווה זה וגיבשו עם ההנהלה מתווה חדש.

 

במתווה החדש הוגדל הפירעון של שטיינמץ מ־160 מיליון שקל ל־168 מיליון שקל, במה שהקטין את היקף התספורת למחזיקים מ־33% ל־30%. בנוסף, המתווה החדש כולל פירעון של הקרן החל משנת 2016 ועד לשנת 2019 לעומת המתווה הקודם שלפיו הפירעון נעשה רק ב־2019. בכך קוצר משך החיים הממוצע של החוב בשנה, לשלוש שנים. שטיינמץ פרע עד כה מיליוני שקלים בודדים מהחוב, כך שמרבית היתרה עדיין קיימת.

 

מדובר בהסדר החוב השני שמבצע שטיינמץ בסקורפיו, לאחר שלא הצליח לעמוד בלוח הסילוקין של ההסדר הראשון שביצע ב־2011, בהיקף של 570 מיליון שקל. בהסדר ההוא הזרים שטיינמץ כ־100 מיליון דולר לקופת החברה תמורת פריסת החוב.

 

סקורפיו נדל"ן הסתבכה בהתמוטטות שוק הנדל"ן במזרח אירופה ב־2009. שנתיים לאחר מכן נאלצה החברה לבצע את הסדר החוב הראשון עם בעלי האג"ח שלה בישראל. במסגרת ההסדר נפרעה מחציתו והיתרה נפרסה. מאז הונפקו האג"ח ב־2006, שטיינמץ הזרים לחברה ולמחזיקי האג"ח 100 מיליון דולר והעמיד ערבות אישית של 90 מיליון דולר נוספים לבנק הפועלים.

 

אורן פרוינד

 

רומניה: יורש העצר, העיתונאי והחווה המלכותית

 

במסגרת החקירה הבינלאומית נגד בני שטיינמץ נחקר החשד כי שטיינמץ וכמה חשודים נוספים ניסו להשתלט על קרקעות מדינה ברומניה באמצעות שוחד.

 

הפרשה החלה בדצמבר 2015, עם מעצרו של יורש העצר הרומני הנסיך פאול בחשד למעורבות בשחיתות. במסגרת הפרשה נחקרו, בין היתר, גם איש העסקים רמוס טרויקה, ראש הקבינט של ראש הממשלה לשעבר אדריאן נסטאסה, ודן אנדרוביץ', עורך של עיתון רומני.

 

עם תחילת החקירה הודיעו הרשויות במדינה שהן חוקרות חשד שלפיו היה שטיינמץ מעורב עם אנשי העסקים שמעון שבס וטל זילברשטיין בניסיון להשתלט על קרקעות מדינה. נגד השלושה הוצא תחילה צו מעצר, אולם בית המשפט העליון ברומניה ביטל אותו בהמשך.

 

במסגרת הפרשה נעצרו כמה בכירים רומנים. לפי פרסומים במדינה, הקבוצה ניסתה להשתלט על קרקעות מדינה, ובהן חווה בשטח של 28 דונם, באמצעות העברתן לבעלות יורש העצר הרומני פאול. לצורך כך הועבר שוחד לפקידים. הנסיך טען כי האדמות שייכות לבית המלוכה, אך למעשה לא היה בסמכות הפקידים להעביר אליו את האדמות.

 

במסגרת הפרשה הוגשו כתבי אישום, בין היתר, נגד שטיינמץ וזילברשטיין. לפי האישום, שטיינמץ עמד בראש הרשת שפעלה להעברה במרמה של האדמות ושיחד פקידים ופוליטיקאים רומנים. לכאורה, שטיינמץ ערך מסיבות פאר בישראל ובמונקו, שאליהן הזמין בין השאר חברי פרלמנט ושרים רומנים. המשפט בפרשה זו עדיין מתנהל.

 

לפי הרשויות ברומניה, שטיינמץ עירב את זילברשטיין ואת טרויקה במזימה כדי למנף את השפעתם במסדרונות השלטון, אך בסופו של דבר טרויקה לא סייע לשטיינמץ כפי שהוא ציפה. "טרויקה רכש באמצעות מתווכים חלקים מהאדמה שעברה לרשות הנסיך.

 

הוא קיבל חלק מההכנסות כהלוואה לחברת Reciplia SRL אבל בסופו של דבר ההלוואה שימשה לאלץ את טרויקה לוותר על חלקו בחברה, ולמעשה להדחתו מהקנוניה", נכתב באישום. בסופו של דבר, הנסיך פאול מכר 80% מהזכויות שקיבל במרמה על עשרות נכסים, כולל אלו שהיו בעבר בבעלות בית המלוכה - חוות בנאיסה ויער סנגוב.

 

לפי הרשויות ברומניה, למדינה נגרמו נזקים בהיקף של כ־145 מיליון יורו כתוצאה מהקנוניה. בדצמבר הסיר בית המשפט ברומניה חלק מההגבלות על כמה מהנאשמים שקשורים בהעברת החווה והיער לרשות הנסיך.

 

זוהר שחר לוי ורן אברמסון

 

חוות בנאיסה ברומניה, אחת מהקרקעות שהתקבלו במרמה ובשוחד חוות בנאיסה ברומניה, אחת מהקרקעות שהתקבלו במרמה ובשוחד צילום: Radu Costel

 

 

גינאה: הנשיא, אשתו והמיליארדר הישראלי

 

במסגרת החקירה הבינלאומית שמתנהלת נגד בני שטיינמץ, הוא חשוד בהעברת שוחד בהיקף של כ־30 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר נסאנה קונטה ולאשתו ממאדי טור בשנים 2008–2012. לפי החשד, השניים סייעו בתמורה לחברת הכרייה BSGR שבשליטת שטיינמץ לזכות ברישיון כריית עפרת ברזל במכרה הגדול במדינה - סימנדאו.

 

לפי החשד, שטיינמץ העביר את כספי השוחד לפקידי ממשל בגינאה דרך חברות שהקים. ביוני האחרון, למשל, טענה המשטרה כי מיכאל נוי ואברהם לב רן, שני אנשי עסקים ששימשו צינור להעברת כספים, נמלטו לחו"ל. השניים היו בעלי מניות בחברת פנטלר, שבה השתמשה לפי החשד BSGR כצינור.

 

לב רן ונוי, כך נחשף בין היתר גם ב"מסמכי פנמה", היו בעלי מניות בפנטלר עם אדם נוסף, איש עסקים צרפתי בשם פטריק סילנס. סילנס הורשע בארה"ב בניסיון לשבש את חקירת השוחד, לאחר שהוקלט בחשאי על ידי טור כשהוא מבקש ממנה להשמיד מסמכים. פנטלר היתה חתומה על חוזה ייעוץ בגינאה מול BSGR, אולם לפי החשד זה היה רק כיסוי לשוחד.

 

זוהר שחר לוי ורן אברמסון

 

מכרה סימנדאו, המכרה הגדול ביותר בגינאה מכרה סימנדאו, המכרה הגדול ביותר בגינאה צילום: אתר חברת riotinto

 

 

נחשד, אך התיק נגדו נסגר

 

שם שהוזכר תחילה בהקשר של פרשת השוחד של בני שטיינמץ ברומניה הוא איש העסקים שמעון שבס, אך התיק בעניינו נסגר. שבס, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת יצחק רבין, שימש גם כיועץ פוליטי וכלכלי לממשלות ולמנהיגים ברומניה. בדצמבר 2015 דיווחה התקשורת ברומניה כי שבס, שטיינמץ וזילברשטיין דרושים לחקירה במסגרת הפרשה.

 

בעקבות הפרסום מסר אז שבס ל"ידיעות אחרונות" כי היה שותף בחברה עם זילברשטיין אך לא עם שטיינמץ. במאי 2016 הגישו הרשויות ברומניה אישום נגד שטיינמץ וזילברשטיין, אך התיק נגד שבס נסגר.

 

זוהר שחר לוי 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x