$
משפט

פרשת הכספים הקואליציוניים: כך מימן הציבור לקירשנבאום יח"צן ויועץ אסטרטגי

כתב האישום שהוגש היום נגד סגנית שר הפנים לשעבר, חושף את השיטות היצירתיות שבהן השתמשה לכאורה כדי לנתב כספי ציבור לצרכיה האישיים. באחד המקרים הועברו כספים לעמותה, כנגד התחייבות שלה לממן את היח"צן רונן צור והיועץ האסטרטגי עובד יחזקאל בעלות של 20 אלף שקלים בחודש

תומר גנון וזוהר שחר לוי 20:2408.08.17

כתב האישום שהגישה היום הפרקליטות נגד סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, במסגרת פרשת הכספיים הקואליציוניים של מפלגת "ישראל ביתנו", מתאר מספר מקרים שבהם היא פעלה לכאורה בדרכים עקיפות ויצירתיות כדי לעשות שימוש בכספי ציבור לצרכיה האישיים. אחת הפרשיות המסקרנות שמתוארות בכתב האישום, נוגעת למימון ייעוץ אסטרטגי ושירותי יחסי ציבור מצדן של שתי דמויות מוכרות בתחום: עובד יחזקאל ורונן צור.   

 

 

על פי כתב האישום, במהלך 2013 החלה קירשנבאום להיפגש עם יחזקאל ולהיוועץ בו בעניינים הנוגעים למיצוב מעמדה הציבורי בכלל ובאמצעות התקשורת בפרט. בשלב מסוים סבר יחזקאל כי עליה לתת דגש לתחום יחסי הציבור. על כן צור הצטרף אליו לפגישות הייעוץ.

 

תחילה, כך כתב האישום, קיבלה קירשנבאום את השירותים מיחזקאל וצור מבלי שהם דרשו ממנה תשלום עבור עבודתם. "לאחר תקופה מסוימת אשר בה ייעצו יחזקאל וצור לקירשנבאום", נטען בכתב האישום, "פנה אליה יחזקאל והבהיר לה שעל פי עצת עורך דינו, הוא אינו יכול להמשיך לתת לה ייעוץ ללא תשלום. קירשנבאום מצידה הבהירה ליחזקאל כי בשלב זה אין בידה תקציב לשם הסדרת קשר שוטף עמו ועם צור".

 

פאינה קירשנבאום פאינה קירשנבאום צילום: מיקי אלון

 

 

השיטה: שתי עמותות ופרויקט

 

לאחר פרק זמן של מספר חודשים, שבמהלכם יחזקאל וצור חדלו מעבדותם, קירשנבאום פנתה ליחזקאל, ואמרה לו כי נמצא מקור כספי למימון ההתקשרות עמם. על פי כתב האישום, הדרך להעברת הכספים הייתה סיבובית. קירשנבאום דאגה להעביר כספים קואליציוניים לעמותת "איילים", העוסקת בפיתוח ההתיישבות בנגב והגליל, ובתמורה ביקשה שעמותת "איילים" תפנה כספים לצרכיה האישיים ותממן בין היתר את התשלום ליועציה.

 

על פי כתב האישום, החל מחודש מאי 2014 התקיימו פגישות סטטוס דו-שבועיות של קירשנבאום, יחזקאל, צור והצוותים שלהם. במסגרת הסיכום עם "איילים" בדבר החזרת כסף ל"ישראל ביתנו" בתמורה לקבלת כספים קואליציוניים, פנה מנהל אגף הארגון במפלגה, דאוד גודובסקי, אל העמותה, וביקש שתממן את התשלומים ליחזקאל ולצור עבור שירותי יחסי הציבור שניתנים לקירשנבאום.

 

"בהמשך, נערכה פגישה שבה נכחו, בין היתר, קירשנבאום, גודובסקי, עמי נעמי - מנכ"ל משרד צור – ומתן דהן, יו"ר הוועד המנהל של העמותה", מתואר בכתב האישום. "בסופה של פגישה זו פרש גודובסקי עם דהן ונעמי לחדרו של האחרון, כדי לשוחח על הפרטים הכספיים. גודובסקי סיכם עם נעמי, כי בעד שירותי יחסי הציבור ישולם לצור תקשורת סך של 20,000 שקלים. גודובסקי הבהיר לנעמי כי ההתקשרות בפועל תעשה מול עמותת איילים. בד בבד, סיכם נעמי עם יחזקאל או מי מטעמו, כי בגין כל חודש של עבודה משותפת מול קירשנבאום תעביר צור תקשורת לתארא (החברה של יחזקאל, ת.ג וז.ש.ל) סך של 7,000 שקלים".

 

כיצד הוצדק המימון? על פי כתב האישום "דהן יצר קשר עם מנכ"לית עמותת הרוח החדשה הירושלמית, אלישבע מזי"א, ועם מנהל יחידת הצעירים בעיריית ת"א, מיכאל וולה. דהן, ובהמשך גם גודובסקי, סיפרו למזי"א ולוולה כי קירשנבאום מעוניינת לשתפם בפרויקט נרחב של 'ישראל ביתנו' בנושא צעירים, ובכלל זאת בכנס הצעירים בכנסת. עוד הובהר למזי"א ולוולה, כי במסגרת פרויקט הצעירים תפעל קירשנבאום לכך שהעמותה, הרוח החדשה ויחידת הצעירים יקבלו תקציב בסך מיליון וחצי שקלים לקידום מטרותיהם".

 

בשלב זה החלו העמותה, הרוח החדשה ויחידת הצעירים לסייע בקידום הכנס בכנסת. "או אז פנה דהן אל מזי"א", נטען בכתב האישום, "ואמר לה, כי במסגרת הפעילות המשותפת עם קירשנבאום עליהם לשכור את צור תקשורת, וכי העמותה תממן הוצאה זו. דהן סיכם עם מזי"א, כי מבחינה פורמאלית התשלומים לצור תקשורת ייצאו מהרוח החדשה, אך למעשה העמותה תעביר לרוח חדשה תשלומים נגדיים (Back to Back)".

 

20 אלף שקל + מע"מ בחודש

 

על פי כתב האישום "בהמשך לאמור לעיל, ביום 18.5.2014, חתמה מזי"א, בשם הרוח החדשה, העמותה ויחידת הצעירים, על הסכם התקשרות מול צור תקשורת. על פי הסכם זה התחייבה הרוח החדשה לשלם לצור תקשורת תשלום חודשי בסך 20,000 שקלים + מע"מ לתקופה של חצי שנה לפחות.

 

"בסמוך לאחר מכן, נחתם הסכם בין העמותה, באמצעות דהן, לבין הרוח החדשה, באמצעות מזי"א, אשר הבטיח את התשלומים הנגדיים מהעמותה אל הרוח החדשה כפי שתואר לעיל. החל מחודש מאי 2014 ועד לחודש נובמבר 2014, העבירה הרוח החדשה סך מצטבר של 141,600 שקלים למשרד צור, והעמותה העבירה סך זהה לרוח החדשה. בחודש נובמבר 2014, הודיעה מזי"א למשרד צור על סיום ההתקשרות".

 

קירשנבאום ומיזם הקיאקים למימון קלגנוב

 

כתב האישום בפרשת ישראל ביתנו חושף את ה"דרכים היצירתיות", כפי שמכנה זו הפרקליטות, של סגנית שר הפנים לשעבר, ושותפיה להעביר כספים קואליציוניים לטובת המפלגה ולאנשיה ולקבל כספי שוחד לכאורה. אחד המקרים המתוארים בכתב האישום נוגע לשייט האולימפי מיכאל קלגנוב כשאנשיה של קירשנבאום הקימו עבורו מיזם קיאקים בתמורה להעברת תקציבים לעמותת איילים.

 

נציין תחילה כי קלגנוב העיד במסגרת חקירת הפרשה בלהב 433, אך התיק בעניינו נסגר בספטמבר האחרון מחוסר עניין לציבור וחוסר ראיות מספיקות.

 

השייט מיכאל קלגנוב השייט מיכאל קלגנוב צילום: ראובן שוורץ

 

במסגרת כתב האישום מבקשת הפרקליטות, כנהוג בעבירות הלבנת הון, לחלט, במידה ויורשעו הנאשמים, את כספי העבירה. במקרה של קירשנבאום טוענת הפרקליטות כי שווי הרכוש האסור שבו בוצעו פעולותיה עוד על 5.7 מיליון שקל. לצורך החילוט העתידי תפוסים על ידי הרשויות חשבונות הבנק, פוליסות ביטוח חיים, ביטוח מנהלים וכן קרנות פנסיה של סגנית השר לשעבר, בשווי של 5.8 מיליון שקל.

 

הרקע לסיפור עם השייט האולימפי נוגע לשני נאשמים נוספים בפרשה, מתן דהן ודני גליקסברג, שהואשמו במתן שוחד לסגנית השר לשעבר ולשותפה למעשים, דאוד גודבסקי. דהן וגליקסברג, לפי האישום קיבלו מקירשנבאום ואנשיה תקציבים לעמותת איילים ובתמורה סייעו לקירשנבאום בדרכים יצירתיות במיוחד. כך למשל, מימנה העמותה את קלגנוב בשכר חודשי ללא עבודה ואחר כך גם התחייבה לממן עבורו מיזם קיאקים חדשני, הכל בתמורה לתקציבים שקיבלה.

 

על פי כתב האישום, קלגנוב, זוכה מדליית הארד בשייט בקיאק במשחקים האולימפיים בסידני, הועסק על ידי עיריית טבריה עד שלהי שנת 2013 כמדריך ימאות. במקביל היה קלגנוב פעיל במפלגת ישראל ביתנו. בנובמבר 2013 נבחר קלגנוב למועצת העיר טבריה מטעם ישראל ביתנו והחל לשמש כחבר מועצה שלא בשכר. משנבחר למועצה הוא נאלץ להפסיק לקבל שכר מהעירייה.

 

על פי כתב האישום שהוגש נגד קירשנבאום ושותפיה, לאחר שהופסק שכרו של קלגנוב הוא פנה לקירשנבאום כדי שתסייע לו במציאת מקור פרנסה. קירשנבאום, כך לפי האישום, הבטיחה שתסייע לו שכן מדובר בפעיל מפלגה מרכזי באזור הצפון "והיא רצתה לשמר אותו ככזה".

 

קירשנבאום מצאה 2 דרכים יצירתיות כדי לסייע לקגלנוב. תחילה פנתה לדהן וגליקסברג מעמותת איילים, מהם קיבלה כספי שוחד, לפי האישום. בהתאם לבקשתה שילמה העמותה החל מינואר 2014 ועד לנובמבר 2014 תשלום חודשי לשייט האולימפי של 7,000 שקל ובסך הכל כ-77 אלף שקל.

 

על פי האישום, התשלום לקלגנוב הוגדר לכאורה באמצעות הסכם העסקה בינו לבין העמותה שבמסגרתו קלגנוב, כביכול, אמור היה לרכז עבור העמותה את תחום הסטודנטים מברית המועצות לשעבר. "אולם", נכתב בכב האישום, "בכל התקופה שבה שילמה העמותה תשלום חודשי לקלגנוב, הלה לא נדרש לעבוד וממילא לא ביצע עבודה כלשהי".

 

דרך נוספת לשלם לקלגנוב היא הקמת מיזם קיאקים. מיזם שלא הספיק לצאת לפועל הלכה למעשה, בשל פתיחת החקירה בתיק 242. על פי האישום, במהלך שנת 2014 ביקשה קירשנבאום למצוא פתרון קבע לבעיית התעסוקה של קלגנוב ולכן ביקשה לקדם הקמת יזם לפיתוח ענף הקיאקים בישראל.

 

בהמשך, פנתה קירשנבאום למשה קליסקי, עסקן בתחום הספורט, בניסיון לקדם את המיזם. היא, נטען בכתב האישום, הבהירה לקליסקי שקלגנוב יהא מנהל המיזם ושאחריותו של קליסקי היא, בין היתר, לדאוג להקמת המיזם באופן שקלגנוב יעמוד בראשו. קליסקי העריך כי עלות העסקתו של מיכאל קלגנוב במיזם תעמוד על כ-200 אלף שקל בשנה.

 

קירשנבאום קיימה פגישה במשרדה בתל אביב לצורך קידום המיזם ובו נכחו נציגים ממחלקת הספורט במועצה האזורית עמק הירדן וכן מעמותת השייט האזורית שפועלת תחת מחלקת הספורט. בפגישה נכחו גם קליסקי וקלגנוב ובמהלכה הובהר שהמיזם יקום בתחומי מועצת עמק הירדן. לשם כך, כך לפי האישום, יועבר סכום של חצי מיליון שקל לתמיכה במיזם אך הובהר שהתנאי להעברת הכספים יהיה שקלגנוב ינהל את המיזם ונציגה של קירשנבאום יהיה קליסקי.

 

ומי יממן את המיזם? לפי כתב האישום, קירשנבאום ושותפה דאוד גודבסקי סיכמו כי עמותת איילים תממן את המיזם ולכן יעביר בשלב הראשוני סכום של 300 אלף שקל. "אי לכך", נכתב בכתב האישום, "הנחה גודובסקי את דהן לבצע את העברת התקציב לעמותת השייט והבהיר לו כי לאחר ביצוע ההעברה האמורה תוכל העמותה להפסיק לשלם את שכרו של קלגנוב".

 

דהן וגליקסברג הסכימו לממן את הסכום כשלעמדתם ביצוע ההעברה תלוי בכך שישראל ביתנו אכן תעמוד בהבטחתה להעביר לעמותה תקציב של מיליון וחצי שקל לקראת סוף שנת 2014. החקירה המשטרתית הגלויה בפרשה, החלה בחודש דצמבר 2014, כשבשלב זה טרם הועברו הכספים שהובטחו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x