שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

הבנקים דורשים שאלוביץ' יביא 100 מיליון שקל מהבית

לכלכליסט נודע כי נציגי מחלקות האשראים המיוחדים בבנקים הפועלים ודיסקונט נפגשו אתמול עם נציגיו של שאול אלוביץ' כדי לדון בהצעה שהגיש להחזר חובותיו אך לא הגיעו להסכמות. בינתיים מחזיקי האג"ח מאיימים בפירעון מיידי

גולן חזני ואביב גוטר 06:5231.07.17

ישיבה שהתקיימה אתמול בין נציגי הבנקים דיסקונט, הפועלים והבינלאומי לבין נציגי יורוקום אור ושאול אלוביץ' בנושא הסדר חוב אפשרי הסתיימה ללא תוצאות. הצדדים קבעו פגישה נוספת לשבוע הבא.

 

 

 

 

הבנקים סרבו לקבל את מתווה ההסדר שאלוביץ' הציע. לדברי גורמים בנקאיים, "ללא הזרמה חיצונית של הון לחברה לא יהיה הסדר". הבנקים מצפים מאלוביץ' להזרים לחברה לפחות 50‑100 מיליון שקל מכיסו הפרטי. ככל הידוע, אלוביץ' אינו מתכוון להזרים הון לחברה כל עוד החקירה הפלילית נגדו נמשכת.

 

בנוסף, לביקום ואינטרנט זהב יש חזית נוספת, מול מחזיקי האג"ח של החברה, שכן בשטר הנאמנות של הסדרות במקרה של שינוי שליטה בחברות, למחזיקים זכות להעמיד את החוב לפרעון מיידי. נתון זה הוצג אתמול במהלך הישיבה לנציגי הבנקים.

 

בישיבה השתתפו המנהלים של מחלקת האשראים המיוחדים בשני הבנקים שלהם החלק הגדול ביותר בחובות של אלוביץ' ויורוקום: יורם אלרואי מבנק הפועלים וטל כרמי מבנק דיסקונט. יורוקום חייבת לדיסקונט 500 מיליון שקל ולפועלים כ־400 מיליון שקל.

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", הפועלים והבינלאומי מצויים במחלוקת עם דיסקונט בשל העובדה שיורוקום שעבדה לפני שנתיים נכסים מהותיים שלה לדיסקונט בלי ליידע את שאר הנושים. מדובר בבית יורוקום, ששוויו מוערך ב־100 מיליון שקל, ו־5 מיליון מניות אינטרנט זהב, ששויין הגיע אתמול ל־125 מיליון שקל.

 

מימין: ראש אגף אשראים מיוחדים בדיסקונט טל כרמי, היועץ המשפטי של החטיבה העסקית בבנק הפועלים יורם אלרואי ובנו של שאול אלוביץ' אור, בדרכם לפגישה אתמול (א') בבית יורוקום ברמת גן מימין: ראש אגף אשראים מיוחדים בדיסקונט טל כרמי, היועץ המשפטי של החטיבה העסקית בבנק הפועלים יורם אלרואי ובנו של שאול אלוביץ' אור, בדרכם לפגישה אתמול (א') בבית יורוקום ברמת גן צילומים: אוראל כהן

 

 

ההצעה של אלוביץ'

 

הידיעות על הנכונות של אלוביץ' לוותר על השליטה בבזק הביאו לשינוי חיובי במניות הקבוצה. מניית בזק זינקה ב־4.2%; בי־קום שמחזיקה ב־26% ממניות בזק זינקה ב־9.3%; ואינטרנט זהב, החברה הציבורית שבקצה הפירמידה של החברות הנסחרות, טסה בשיעור של 13%. מאז החלה החקירה ירדה מניית בזק בכ־20%.

 

אלוביץ' הציע לבנקים למכור בשנה הקרובה נכסים בהיקף של 600 מיליון שקל, ובהם בית יורוקום, החברות התפעוליות של יורוקום נוקיה וחלקו בפרויקט מידטאון בתל אביב. לאחר מכן, החל ב־2019 הציע אלוביץ' למכור 5% ממניות בזק בכל שנה במשך שלוש שנים או להכניס שותף שירכוש 50% ממניות בי־קום.

 

בזק ללא גרעין שליטה

 

אם אלוביץ' ימכור את אחזקתו, בזק תשאר ללא גרעין שליטה. אפשרות זאת מעלה את השאלה כיצד תתנהל החברה ללא גרעין שליטה.

אלוביץ' קיבל ב־2010 אישור להיתר שליטה בחברה מתוקף הוראות חוק התקשורת והוראות צו התקשורת. אולם הוראות אלו לא מתייחסות למצב שבו לבזק אין גרעין שליטה. במקרה כזה, יידרשו התאמות ושינויים בחוק מצד משרד התקשורת, ואלו יצטרכו לקבל את אישורם של שר התקשורת ושל ראש הממשלה.

 

אלא שראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים עם אלוביץ' ומנוע מלעסוק בנושאים הנוגעים אליו. נתניהו אמור להעביר את סמכויותיו בעניין לשר אחר, אולם זה טרם נעשה. ממשרד ראש הממשלה נמסר כי המחלקה המשפטית של המשרד תיוועץ עם היועץ המשפטי לממשלה בעניין ככל שתדרש.

 

על פי ההוראות, אלוביץ' קיבל את היתר השליטה בבזק באמצעות תאגיד בי־קום הנמצא בשליטתו העקיפה דרך שרשור חברות. היתר השליטה הותנה בשני סעיפים: אלוביץ' נדרש להוכיח כי מרכז עסקיה של בי־קום נמצא בישראל וכי גורם ישראלי מחזיק באופן ישיר באמצעי השליטה בחברה. בנוסף, הוא התחייב ששיעור האחזקה שלו בבזק לא ירד מתחת ל־30% ללא אישור בכתב ומראש.

 

עם זאת, בחוק נקבעו כמה מקרים חריגים שבהם ניתן להקטין את היקף האחזקות - ואלוביץ' ניצל את ההחרגות הללו.

 

בדומה למשקים נוספים - ובהם חשמל, מים וגז - בזק הוכרזה על ידי המדינה כנותנת שירותים חיוניים והיא מחויבת לספק אותם לפי הרישיון שניתן לה. בזק מחויבת לספק שירותי טלפון בסיסי, אינטרנט והעברת נתונים על גבי התשתית שלה ואסור לה להפסיק, לצמצם או לפגוע באספקת שירותים אלה.

 

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "הגורמים המוסמכים למתן היתר שליטה בבזק הם ראש הממשלה ושר התקשורת וכל בקשה תיבדק לגופה לכשתוגש".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x