• תפריט
קפיטליזם 3.0
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

לא עמותה ולא חברה בע"מ: הדיבידנדים מגיעים לעסקים החברתיים

הצעת תיקון לחוק החברות עשויה לתת זריקת מרץ ליזמויות כלכליות בעלות ערך חברתי. על פי ההצעה, שממתינה כעת לחוות דעת של משרדי ממשלה, חברה תוכל לקבל הגדרה של "עסק חברתי", ולהבדיל מעמותה, יתאפשר לה לחלק רווחים למשקיעיה. התנאי: המיזם יאמץ מטרה חברתית מתוך רשימת מטרות שתקבע המדינה

גיל קליאן 18:1907.06.17

עסק חברתי, כמו כל עסק, חייב להרוויח כסף. בניגוד לעמותה ומלכ"ר, שצריכים בכל שנה לחפש תורמים כדי להמשיך בפעילותם, עסק חברתי מייצר בעצמו את הכסף כדי לממש את מטרותיו החברתיות ואינו תלוי בחסדים. אלא שחוק החברות מעכב התפתחות של עסקים כאלה, שכן הוא מאלץ את העסק החברתי להגדיר את עצמו או כחברה בע"מ, כלומר ככזו שלא יכולה להציב יעדים חברתיים, או כעמותה, מלכ"ר וחברה לתועלת הציבור - ואז לאבד את היכולת לחלק דיבידנד.

 

הצעת תיקון חדשה לחוק החברות מאיימת לחולל מהפכה ביחס של ישראל לעסקים חברתיים. לפי התיקון, לצד הגדרות משפטיות כמו חברה בע"מ או חברה לתועלת הציבור, יתאפשר להקים גוף שיוגדר כ"חברה שהיא עסק חברתי". חברה כזאת תצטרך להגדיר לעצמה מטרה חברתית, והיא תוכל להרוויח כסף ולחלק דיבידנד. מטרת התיקון היא לעודד השקעה ביזמויות חברתיות.

 

שתי שורות רווח

 

עסק חברתי מבטא תפיסה כלכלית חדשה, שלפיה הפעילות העסקית צריכה להניב רווחים כלכליים וחברתיים גם יחד. עסק כזה ייצר שני סוגי דו"חות לסיכום פעילותו הרבעונית והשנתית: דו"ח כספי חשבונאי, המודד רווח והפסד כספי, ודו"ח חברתי, המודד רווח והפסד חברתי. מודל זה נקרא ה"שורה התחתונה הכפולה", שבו חיות זו לצד זו שתי שורות תחתונות.

מפעל סומסום מפעל סומסום צילום: אלעד גרשגורן

 

בשנים האחרונות יותר ויותר יזמים בישראל החלו להקים עסקים חברתיים - ובהם מרכז לימוד כמו דורוס ברהט, שמציע לאוכלוסייה הבדואית קורסי פסיכומטרי נגישים יותר מבחינת שפה ומחיר, ומוקד Call יכול, שנותן שירות לקוחות באמצעות עובדים עם מוגבלויות - אך כולם נתקלו באותה בעיה: איך להגדיר את העסק שלהם? הרי החוק בישראל אינו מכיר בהתאגדות משפטית שנקראת "עסק חברתי", אלא רק "חברה בע"מ" או "חברה לתועלת הציבור", עמותה או מלכ"ר.

 

חברה בע"מ תתיר לעסק להרוויח ולחלק דיבידנד, אבל לא תאפשר להגדיר מטרה חברתית. חברה בע"מ בהגדרה מחויבת לדאוג אך ורק לבעלי המניות. אם החברה תפעל לטובת ציבורים שאינם בעלי המניות שלה, היא לכאורה מפרה את חוק החברות. כמו כן חברה מחויבת למקסם את הרווחים שלה, ואילו בעולם העסקים החברתיים אמור להיות איזון בין מיקסום הרווחים ובין השגת יעדים חברתיים. מנגד, חברה לתועלת הציבור, עמותה או מלכ"ר אינן רשאיות על פי חוק לרשום רווח ולחלק דיבינד.

 

מפעל נערי האור מפעל נערי האור צילום: אבי רוקח

 

על פי התיקון המוצע, חברה שהיא עסק חברתי תוכל להרוויח ולחלק דיבידנד, כשההמלצה היא להגביל את חלוקת הדיבידנד ל־50% מהרווח, כדי שלפחות מחצית מהרווחים יישארו בחברה כדי לפתח את הפעילות החברתית. כמו כן היא תהיה מחויבת לאמץ לעצמה מטרה חברתית מתוך רשימת מטרות שיוגדרו על ידי המדינה כמטרות חברתיות.

מיכל זימלר, מנכ"לית JVN. "השלב הבא הוא להרחיב תוכנית תמיכה ממשלתיות" מיכל זימלר, מנכ"לית JVN. "השלב הבא הוא להרחיב תוכנית תמיכה ממשלתיות" צילום: דן חיימוביץ

 

התיקון לחוק נולד כיוזמה של ארגון IVN, שמנהל שלוש קרנות השקעה חברתיות, והשקיע עד היום בכ־40 עסקים חברתיים. ב־IVN מקיימים מגעים עם המדינה לגבי התיקון לחוק כבר שנה וחצי. לפני כחודשיים היא עברה דיון פנימי באוצר, וכעת ממתינה לחוות דעת נוספות של משרדי הממשלה. במגעים הללו, שרובם נוהלו מול משרד משפטים, סייע הפורום לעסקים חברתיים, והשותפים לניסוח ההצעה הם בין היתר ג'קי גורן, מנהלת ההשקעות של IVN, עו"ד רחל בן זימן וח"כ רועי פולקמן (כולנו), שהגיש את ההצעה.

 

"בנייה של שוק חדש"

 

"זה חוק שיש בו רק אספקטים חיוביים. יש כאן בנייה של שוק חדש", אומרת מיכל זימלר, מנכ"לית IVN. מבחינתה, החוק אמור להיות יריית הפתיחה לשורה של רפורמות שיעודדו התפתחות עסקים חברתיים בישראל. "השלב הבא הוא בניית תשתיות שיאפשרו גם לעודד את הענף הזה, כלומר להרחיב תוכניות תמיכה ממשלתיות, מתן תמריצים למשקיעים בעסקים חברתיים והענקת עדיפות במכרזי מדינה לעסקים חברתיים. זה התאמה של תוכניות קיימות למקרה החדש של עסק חברתי. אין מדובר דווקא בתוספת תקציב, אלא בלקיחת משאבים קיימים והתאמתם למבנה החדש שאנחנו יוצרים כאן תחת חוק החברות".

 

איך אפשר למנוע מקרים שבהם עסקים יגדירו את עצמם כחברתיים, אבל בפועל לא יהיו כאלה?

"הכל מתחיל ונגמר ברגולציה. החוק לא מגדיר שיניים ומנגנוני אכיפה כי אין כסף בחוק בשלב הזה. ההמלצה היתה בואו קודם כל ניתן הגדרה, ואז נראה איך אפשר לפקח ואיך אפשר לתמרץ. זה לשים את הרגל בדלת. אחר כך נשאל את עצמנו עם המשקיעים ומשרדי הממשלה איפה צריכות להיות הגבלות, ואיך מפקחים על זה - אבל אנחנו לא שם. כשנרצה הטבות מס למשל, ואנחנו רוצים הטבות - נצטרך לבנות מנגנון שמוודא שהכספים באמת נשארים בתוך החברה והם באמת הולכים לפיתוח חברתי".

 

אילו הטבות מס תבקשו?

"צריך להתייחס לעסק חברתי כמו אל הייטק. אנחנו רוצים הטבות מס או תמריצי מס, זה השלב הבא. למשל הרחבה של חוק האנג'לים שמשקיעים בעסקים חברתיים יוכלו ליהנות מאותן הטבות מס של משקיעי הייטק. היכולת לקזז את ההשקעה מול רווחי הון במקום אחר. בנוסף לכך נבקש הטבות מס לעסקים החברתיים עצמם, כמו הכרה בשירותים כמו העסקת עובד סוציאלי כהוצאה מוכרת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x