על חשיבותה של התובענה הייצוגית

למי מאיתנו לא מוכר היטב התרחיש המכעיס הבא: ביצעתם בדיקה שגרתית של חשבוניות שנשלחו אליכם וגיליתם, למרבה הפלא, כי חויבתם בסכום גבוה מזה אותו אתם אמורים לשלם. במקרה בו מדובר במאות שקלים, סביר שתמהרו להתקשר בדרישה לתקן את הטעות ולוודא שהיא לא תחזור עצמה שוב, אך איך תנהגו לו מדובר בטעות גביה של שקלים בודדים? מעטים האנשים שיתקשרו או ישלחו מייל הקורא לתיקון או ביטול החיוב.

חיובים מנופחים הם רק נדבך אחד בתובענות הייצוגיות. תביעה ייצוגית היא תביעה אזרחית, המוגשת על ידי יחיד בעבור עוולה שבוצעה לרבים. בסיסה של התובענה הייצוגית היא נזק אשר נגרם לציבור גדול אך מכיוון שהנזק קטן, בעוד שהעלויות והטרחה הכרוכות בהגשת תביעה גדולות, יכול הנפגע היחיד, להגיש תובענה ייצוגית בשם הרבים ולקבל פיצוי מוגדל עבור טרחתו. בכך, מתבצע גם תיקון העוול וגם נחסך מבתי המשפט הצורך לטפל בעשרות תביעות קטנות שיכול והיו מוגשות ללא התובענה הייצוגית.

על מנת להגיש את התובענה הייצוגית על התובע להוכיח כי הוא תובע הולם, קרי, מונע על ידי הנזק שנגרם לו ופועל בתום לב ולא על מנת להטריד או לפגוע בנתבע. כמו כן, על התביעה לעמוד במספר תנאים:

"עילת תביעה אישית": תביעה ייצוגית אינה יכולה להיות מוגשת על ידי מי שאינו נפגע ממנה באופן ישיר ולכן, מחובתכם להוכיח פגיעה אישית כאשר אתם מגישים את התביעה.

"עילת תביעה לכאורה": על התובע להוכיח כי יש ממש בתביעתו וכי יש לו סיכוי להצליח בה. מטרתה של עילה זו היא למנוע טרחה של בתי המשפט ושל נתבעים פוטנציאלים.

"עילת תביעה משותפת": על התובע להוכיח כי ישנו מכנה משותף לכל הנפגעים ושמכנה משותף זה מביא לתביעה הכוללת שבה הם שותפים.

עטיפת ספרו של עו"ד רועי ביטון על תביעות ייצוגיות

הסטיגמה על מגישי תובענות ייצוגיות הגורסת כי הם מחפשים להתעשר על גבן של החברות הגדולות שגויה מעיקרה. כעורך דין העוסק בתחום התובענות הייצוגיות וכמי שכתב ספר על הנושא, אני נתקל לא אחת באנשים שלא מאמינים כי בתביעות הייצוגיות יש ממש.

לא פעם אני נשאל שאלות בסגנון: "באמת אכפת לאנשים מחמישה שקלים שהם חויבו בטעות כל חודש?" או, "אתה לא חושב שאתם סתם מתקטננים עם חברת x שעשתה טעות חד פעמית ודאגה לתקנה?" לכולם אני עונה את אותה התשובה: "על בעל עסק המעוניין שלא להיתבע, מוטלת החובה לעשות הכל על מנת שלא לטעות", כיוון שכאשר נותנים לטעויות מעין אלה לעבור תחת הרדאר, החברות הגדולות אינן נוקפות אצבע על מנת לתקן את הכשלים, הן במערכות הממוחשבות והן בכוח האדם המאפשר לתקלות להתבצע. כמו כן, על אף שהייתי רוצה להאמין שהמערכות הממוחשבות הן המבצעות טעויות, אני נחשף לצערי למקרים רבים בהם איני יכול להסביר את הטעות מבלי לחשוד כי נעשתה בליוויה של יד מכוונת.

עו"ד רועי ביטון

זכותו של אדם לתבוע

חשוב להבין ולהפנים - בדרך כלל מגישי התובענות הייצוגיות שייכים לשכבות החלשות באוכלוסייה, אנשים הבודקים בתשומת לב רבה ובצדק, את החשבוניות מחשש שיילקח מהם כסף שלא לצורך.

במקרים אלה, התובענה מאפשרת לאדם לעמוד על זכויותיו ולהגן על כיסו מפני החברות הגדולות. ייקור האגרה ומניעות נוספות עלולות לגרום למצב לפיו מגישי התובענות הייצוגיות לא יוכלו להרשות לעצמם להגיש התובענות, החברות לא יחששו לטעות (שהרי לא יהיה מי שיתבע אותן) ואנחנו כחברה ניפגע.

לסיכום, יוזמת החקיקה החדשה של השרה איילת שקד, לפיה תוטל אגרה יקרה על מגישי התובענות הייצוגיות עלולה להוות מחסום עבור המוחלשים בחברה ובכך ימנעו להגיש תובענות ייצוגיות בגין עוולות מובהקות והאזרח הקטן יהיה שוב זה שמשלם את המחיר.

עו"ד רועי ביטון עוסק בתחום התובענות הייצוגיות ותחום התעבורה