טענה למכרז תפור לאשת הממונה על השכר

טענות למינוי פסול בחברה בטחונית: עו"ד ראובן וולף, המועסק מספר שנים במחלקה המשפטית של החברה הממשלתית־ביטחונית תעש, טוען שעובדי ציבור בכירים "תפרו" מכרז לבחירת יועץ משפטי לחברה הממשלתית החדשה תומר שהוקמה כדי לסייע בהפרטת תעש. לטענת וולף, המכרז נתפר כך שיתאים לעו"ד דקלה שלו אמסלם, רעייתו של קובי אמסלם, שהיה באותה עת הממונה על השכר באוצר וחבר בוועדת סיווג השכר של החברות הממשלתיות.

לטענת וולף, זמן קצר לפני הבחירה בשלו אמסלם, שהיתה קודם לכן פרקליטה במחלקה האזרחית בפרקליטות ונעדרה ניסיון בחברה ממשלתית או ביטחונית, העניקה ועדת סיווג השכר של רשות החברות סיווג גבוה לתומר, שהבטיח שכר גבוה למנכ"ל החברה ויתר הבכירים בה. עוד טוען וולף כי מנכ"ל תומר, מרדכי בן עמי, העדיף במובהק את שלו אמסלם על פניו, והעניק לה ניקוד כמעט מושלם בעת שבחן את מועמדותה לתפקיד.

הטענות נידונות בהליך משפטי שיזם וולף ומתקיים בשנה האחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. וולף תובע לבטל את ההחלטה למנות את שלו אמסלם ליועצת המשפטית ולמנות אותו לתפקיד תחתיה. שלו אמסלם וחברת תומר טוענות מצדן שמדובר ב"עלילה בדיונית" חסרת בסיס, שמקורה ב"כושר המצאה וחשיבה קונספירטיבית" של וולף. עוד נטען כי וולף מנהל הליך דומה נגד המכרז ליועץ משפטי בחברת נמל אשדוד. באותו מקרה, שנחשף ב"כלכליסט", מונתה ליועצת המשפטית עו"ד ענבל טור שלום בזכות שיטת ניקוד שנויה במחלוקת, ובית הדין לעבודה ביטל את מינויה וחייב את הנמל בהוצאות.

טענה לסימני שאלה לגבי הניקוד של שלו אמסלם

לפי תביעתו של וולף, בדצמבר 2015 המליצה רשות החברות להעניק לתומר סיווג שכר 8 למשך שנה. 10 ימים לאחר מכן התכנסה ועדת סיווג השכר שוב, ללא אמסלם, והעניקה לה סיווג שכר 9 שהעמיד אותה כאחת מ־14 החברות הממשלתיות בעלות סיווג השכר הגבוה ביותר, באותה קטגוריה עם נמל אשדוד, נמל חיפה ועמידר.

מספר שבועות לאחר מכן נפתחו מעטפות המכרז לתפקידים בתומר, ובהם מזכיר החברה ויועץ משפטי, והמועמדים ובהם וולף ושלו אמסלם זומנו לראיונות. מנכ"ל תומר בן עמי, שהיה אחד מארבעת חברי ועדת האיתור, העניק לשלו אמסלם ניקוד גבוה של 58 מתוך 60 נקודות אפשריות, והיא זכתה במכרז לתפקיד היועץ המשפטי. לאחר שהפרטים נודעו לוולף, שדורג במקום השלישי במכרז, הוא פנה לבית המשפט והגיש תביעה בטענה להפרת כללי המכרז התקין.

לטענת וולף, לא מדובר בתקלות בפעילות ועדת האיתור אלא בהתנהלות פסולה של החברה. להוכחת טענותיו הציג וולף מסמך הנוגע להליך מינוי מזכיר החברה, ממנו עלה כי שבועיים לפני פתיחת מעטפות המכרז למינוי מזכיר החברה ועדת החברה כבר ידעה כי דותן גבאי מיועד לתפקיד זה.

קובי אמסלם וראובן וולף צילום: עמית שעל, עומר מסינגר

לפי וולף, דלות ניסיונה המקצועי של שלו אמסלם בתחומי פעילות החברה מעלה סימני שאלה לגבי הניקוד הגבוה שקיבלה. לטענתו, כשנשאלה שלו אמסלם בראיון כיצד תנהל משא ומתן מול תעש, היא השיבה: "נשתמש במיקור־חוץ". עוד טען כי בשום מקום במסמכי ועדת האיתור או בראיון, לא מצאה תומר לציין כי באותה עת היה בעלה של שלו אמסלם הממונה על השכר באוצר וחבר בוועדת הסיווג של החברות הממשלתיות. עוד נטען כי לא צוינה ההיכרות הקרובה בין קובי אמסלם לבין נאוה קרמר, היועצת המשפטית של ועדת האיתור מטעם חברת קינן שפי.

תומר: "טענות חסרות יסוד ונגועות בשוביניזם"

בתשובה לטענות שהגישה שלו אמסלם באמצעות עו"ד רפי הולין צוין כי מועלית כלפיה "טענה לא ראויה, מקוממת, מעליבה ובוטה במיוחד שהיא נבחרה רק בזכות בעלה". לדבריה וולף מספר סיפור "משולל בסיס והיגיון" שלפיו "עובדי ציבור רבים התגייסו ונהגו בשחיתות", רק כדי שהיא תיבחר ליועצת משפטית של חברה ממשלתית בהקמה. לפי שלו אמסלם, היותה נשואה למי ששימש במועד המכרז כממונה על השכר אינה רלבנטית, שכן הוא לא היה מעורב בקביעת סיווג השכר של החברה. עוד נטען כי ההיכרות בין אמסלם לבין קרמר אינה רלבנטית שכן מדובר בהיכרות מקצועית במסגרת עבודה בשירות הציבורי. שלו אמסלם טוענת כי היא עצמה לא הכירה את קרמר ולא נתקלה בה מעולם.

בתגובה שהגישה תומר לטענות וולף באמצעות משרד עמית, פולק, מטלון, נטען כי התובע רקם "עלילה בדיונית" שלפיה הממונה על השכר התערב בקביעת סיווגה של החברה כדי להשיא את שכר רעייתו, שנבחרה לתפקיד ארבעה חודשים לאחר החלטת ועדת הסיווג, או כדי להשיא את שכר מנכ"ל תומר, כך שיבחר בשלו אמסלם לתפקיד. לפי החברה, מדובר בטענות חמורות שמועלות ללא כל בסיס על דרך היקש וכושר המצאה וחשיבה קונספירטיבית בלבד.

לטענת החברה, שום נציג מטעם הממונה על השכר לא השתתף בדיוני ועדת הסיווג, והטענות לפיהן על שלו אמסלם היה לגלות את הקשר המשפחתי שלה לממונה מהווה "טענות חסרות יסוד, מכוערות ונגועות בשוביניזם צרוף". לטענת תומר, היות ולקוחותיה הפרטיים הם רק תעש והמדינה הקריטריונים שוולף טען שעליה לאמץ אינם נדרשים. בנוסף, החברה מצאה שוולף לא מתאים להיות חלק מצוות עבודה מצומצם, ושיקוליה היו עניינים, לגיטימיים וללא דופי.

בתגובה לפניית "כלכליסט" נמסר עוד מתומר:  "מדובר בתביעה חסרת יסוד. החברה ערכה ועדות איתור לפי כל דין ובליווי ייעוץ חיצוני. תגובת החברה נמסרה בבית הדין. זו אינה הפעם הראשונה שעו"ד וולף מגיש תביעה כנגד חברה ממשלתית שלא בחרה בו כיועץ משפטי בחברה״.

שלו אמסלם סרבה להגיב.