מתגרשים? כמה מזונות תשלמו?

במציאות שבה 1 מכל 3 זוגות בממוצע מתגרשים, סוגיית היקף דמי מזונות הקטינים בהם יחויב אב גרוש תופסת תאוצה ממשית, ופסיקות חדשות בתחום אך מגבירות את חוסר הוודאות סביב העניין. כ-30% מהנשים הגרושות שלהן ילדים קטינים אינן מקבלות דמי מזונות מבעליהן לשעבר כחוק - כך עולה מנתונים של המוסד לביטוח לאומי ושל ההוצאה לפועל. מדובר בכ-30 אלף נשים מתוך 90 אלף גרושות עם ילדים מתחת לגיל 18 בישראל. מאידך, שאלות המשמורת ותשלומי המזונות לילדים מעוררות מאבקים משפטיים ממושכים וקשים, ומייצרות עשרות שאלות יומיומיות - איפה יגורו הילדים, הסדרי ראייה, חינוך, לאילו חוגים ילכו הילדים ועוד. לצד אלה ישנן גם שאלות חוקתיות ומהותיות על זכויותיהם של ההורים וזכויות הילדים עצמם בעת כישלון נישואי ההורים.

פנינו לעו"ד רועי קורץ, מבכירי עורכי-הדין בתחום הגירושין, על-מנת שיענה על מרבית השאלות המטרידות כל מתגרש ומתגרשת.

כמעט כל אב המצוי בהליך גירושין מודע להלכה הרווחת לפיה דמי מזונות מינימאליים לילד יחיד המצוי במשמורת אמו, עשויים לעמוד על-סך של כ-1,250 ש"ח, כשלסכום זה מתווסף סכום נוסף עבור המדור (דמי השכירות של דירת-המגורים בה יתגורר הקטין) ומחצית מהוצאות חריגות בתחום הרפואה (הוצאות שאינן מכוסות על-ידי ביטוח בריאות ממלכתי או פרטי) והוצאות חריגות בתחום החינוך (חוגים, קייטנות, שיעורים עזר פרטיים, צהרונים וכד').

עד כאן הכל ברור, אולם בפועל סכום המזונות המינימלי אף הוא עשוי להשתנות במצבים מסוימים, כמו-גם היקף השתתפותו של האב בעלות ההוצאות החריגות (כאמור, רפואה וחינוך). אתן מספר דוגמאות לכך: במשפחה מרובת ילדים, סכום המזונות הבסיסי יפחת מקטין אחד למשנהו (דוגמה: אם עבור הקטין הראשון יפסקו דמי מזונות בסיסיים בשיעור 1,300 ש"ח, עבור הקטין השני יפסקו 1,100 ש"ח ועבור הקטין השלישי יפסקו 1,000 ש"ח. הרעיון להפחתה היחסית בין קטין למישנהו, הינו, כי במשק בית טיפוסי, עליויות הקטינים מתחלקות בין הילדים ואינן עולות ביחס ישר לכמות הקטינים (אביא דוגמה מן הפסיקה, כאשר מכינים מרק עבור קטין אחד ועבור 2 קטינים, משתמשים באותה כמות מרק עוף, ומוסיפים רק יותר מים, בהתאם לכמות הסועדים).

הסכם גירושין, אילוסטרציה צילום: bigstock

כך גם בנוגע להשתתפות האב בהוצאות החריגות. הסברה הרווחת היא שהוצאות אלה מתחלקות בין ההורים, באופן אוטומטי, חצי-חצי. אולם, בפועל, הפסיקה קובעת, כי על עלותן של ההוצאות החריגות להתחלק בין ההורים בהתאם להכנסתם. אסביר: אם פערי ההשתכרות בין ההורים הינם ביחס של 1 ל-3, אזי בית-המשפט יחייב את האב לשאת ב-70% מעלות ההוצאות החריגות בעוד שהאם תישא ב-30% בלבד.

עתה נעבור להשתתפותו של האב בשכר הדירה של מקום המגורים של הקטין. ובכן, השתתפותו של האב בשכר-הדירה נגזרת ממספר הקטינים - ילדי האב - המתגוררים באותו בית. כך לדוגמה, אב לקטין אחד יישא ב-30% משכר-הדירה של בנו, אב לשני ילדים יישא ב-40% משכר-הדירה ואילו אבל לשלושה ילדים ומעלה יישא ב-50% משכר-הדירה (ישנן פסיקות מסויימות המחייבות אב ב-60% במצב זה). חשוב לציין, כי בית-המשפט, לרוב, יגביל את סכום שכר-הדירה הכללי או את סכום השתתפותו של האב ברכיב זה, בהתאם לשכר-הדירה המקובל לנכס בעל מאפיינים שיתאימו למספר הקטינים השוהים בו ולסביבת מקום המגורים בו ראוי, כי הקטינים יתגוררו.

עד עתה דיברנו על דמי המזונות בהם יחוב אב אשר בית-המשפט פסק, כי ילדיו יהיו במשמורת האם וכי הוא - האב - יראה את הקטינים במסגרת הסדרי-ראיה. עתה נעסוק בדמי המזונות שראוי לפסוק אותם במצב של משמורת משותפת, היינו - במצב בו זמני השהות של כל הורה עם הקטינים הם שווים.

בנסיבות אלה, של משמורת משותפת, הפסיקה איננה אחידה וממש בימים אלה ממתינים להכרעת בית-המשפט העליון שני תיקים אשר אשר הכרעתם תקבע מה היקף המזונות בו יחוב אב אשר חולק עם גרושתו משמורת משותפת על ילדיהם המשותפים ואשר הכנסתם של ההורים הינם שווה. עד לאותה הכרעה חשובה (אשר ככל הנראה תינתן במהלך החודשים הקרובים) נבהיר מהן המגמות השולטות, כיום, בבתי-המשפט לענייני משפחה. המגמה ה"מסורתית" בפסיקה קובעת, כי יש להפחית 25% מסכום דמי המזונות הבסיסיים (בו יחויב אב המתראה עם ילדיו במסגרת הסדרי ראיה). היינו, אם מקובל לחייב אב במזונות בסיסיים בשיעור 1,250 ש"ח עבור קטין המצוי במשמורת אמו, אז עבור אותו הקטין המצוי במשמורת משותפת, יחוב האב בכ-940 ש"ח בלבד.

פסיקות מתקדמות יותר של בית-המשפט לענייני משפחה שואפות שלא לחייב אב בתשלום מזונות במצב של משמורת משותפת, כאשר השתכרותם של ההורים שווה בקירוב. במסגרת אותן פסיקות, מורה בית-המשפט לכל אחד מההורים לשאת בהוצאות הקטין כאשר הוא מצוי בחזקתו ובנוגע להוצאות החריגות (בהן עסקנו קודם), יחוייבו ההורים לשאת בהן חצי-חצי.

עד עתה עסקנו בסוגית החיוב בדמי המזונות בהתאם לדת היהודית, אולם חוק המזונות קובע, כי אב יחוב במזונות ילדיו בהתאם לדין האישי החל עליו. בנסיבות אלה נשאלת השאלה מה דינם של זוגות שמי מהם אינו הן הדת היהודית? בנוגע לזוגות מעורבים, קובע חוק המזונות, כי דמי המזונות ייפסקו בהתאם להכנסתו הפנויה של כל אחד מההורים. רוצה לומר - בניגוד לדת היהודית אשר מטילה את חובת תשלום המזונות על האב לבדו, במצב של זוגות מעורבים, בית-המשפט יפסוק את שיעור דמי המזונות תוך התחשבות בהכנסות וההוצאות של הצדדים והסכום "הפנוי" הנותר לכל אחד מההורים, לאחר הפחתת הוצאותיו עבור עצמו, על-מנת לזון את בנו.

עכשיו אסביר מהי אותה הכנסה "פנויה" בה מתחשב בית-המשפט לצורך קביעת שיעור המזונות. ישנה סברה לפיה אם אב ייטול הלוואות מרובות באופן המצמצם את הכנסתו הנכנסת לבנק, אז בית-המשפט ייפסוק לו מזונות מופחתים. סברה זאת שגויה לרוב. בתי המשפט לענייני משפחה מתחשבים לצורכי קביעת המזונות בהכנסה "נטו"; היינו - הכנסה חודשית ברוטו (הסכום הכולל אותו משלם המעסיק) בהפחתת חיובי חובה: מס-הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. נכון הוא הדבר, כי במקרים מסוימים שבהם יוכח שאותן הלוואות אכן נלקחו לצורכי קיום (ולא לצורכי הפחתת דמי המזונות) וכי אכן לאורך השנים, עוד טרם הגשת התביעות, הן ניטלו, אז בית-המשפט ייתחשב בהן כגורם המצדיק את הפחתת דמי המזונות.

מידוד סכום המזונות החודשיים - במסגרת פסק-הדין, על-פי רוב, בית-המשפט יצמיד את סכום דמי המזונות הפסוקים למדד יוקר המחיה או למדד המחירים לצרכן (לרוב מדובר במדד המחירים לצרכן), כשחישוב ההצמדה ייעשה אחת לשלושה חודשים. התפקיד של הצמדת סכום המזונות למדד הוא לשמר על ערכו של סכום המזונות הפסוק לאורך זמן, שהרי דמי המזונות נפסקים, על-פי רוב, עבור שנים ארוכות.

עו"ד רועי קורץ צילום: סם יצחקוב

מה יעלה בגורל קצבת הילדים החודשית המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי?

על-פי רוב יורה בית-המשפט, כי הקצבה תשולם להורה הזכאי לדמי המזונות וכי סכום הקצבה יתווסף לסכום דמי המזונות הפסוקים.

באיזה אופן ישולמו דמי המזונות?

על-פי רוב, יורה בית-המשפט לאב לשלם לאם את דמי-המזונות הפסוקים באמצעות הפקדתם לחשבון הבנק של האם.

כיצד יידע האב מהו סכום ההוצאות החריגות בו עליו לשאת מידי חודש?

לרוב, יורה בית-המשפט לאם להציג לאב אישורי תשלום (קבלות או חשבוניות) אשר בכפוף להצגתם, על האב לשלם לאם את חלקו הפסוק בסכום ההוצאה החריגה.

במקרה של מחלוקת בין ההורים אודות נחיצות ההוצאה החריגה, מי יכריע?

במרבית המקרים, בית-המשפט יורה, כי יכריע בענין רופא המשפחה של הקטין (ככל ומדובר בהוצאה רפואית חריגה) או מחנך הכיתה/גננת של הקטין (ככל ומדובר בהוצאה חינוכית חריגה).

האם אב רשאי לקזז מדמי המזונות הפסוקים סכומים שהוציא בפועל עבור הקטין?

ההלכה קובעת, כי באין הסכמה אודות הקיזוז, אב אינו רשאי לקזז סכומים שהוציא עבור הקטין מדמי המזונות המשולמים לאם.

האם לאחר שנתן בית-המשפט לענייני משפחה פסק-דין בעניין דמי המזונות, קיימת עוד אפשרות לשנות את דמי המזונות?

כן, אבל בתנאים מאוד מסויימים. בפרק זמן של 45 ימים מיום מתן פסק-הדין, רשאים הצדדים לערער בזכות על פסק-הדין בפני בית-המשפט המחוזי. אם חלף מועד הערעור פסק-הדין הופך לסופי, אולם תמיד ניתן לפנות לבית-המשפט לענייני משפחה בתביעה חדשה להגדלה או להקטנת דמי המזונות הפסוקים, ולצורך כך יש צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי בהכנסה של מי מההורים או שינוי מהותי בצרכים של הקטינים הזכאים למזונות.

עד איזה גיל של הקטינים אחוייב לשלם להם דמי מזונות ובאיזה היקף?

 במרבית המקרים, החיוב בדמי מזונות הינו עד הגיע הקטין לגיל 18, והחל מגיל 18 ועד לסיום שירות החובה בצה"ל, יפחת סכום דמי המזונות בשליש.

אם דמי המזונות נפסקו כאשר ילדיי היו בני שנה וכיום ילדיי בני 16, האם יש בדבר להוות עילה להגשת תביעה לשינוי דמי המזונות?

עקרונית, לא. הגישה המקובלת קובעת, כי דמי המזונות שנפסקים הינם צופי פני עתיד ומתחשבים בצרכיו המשתנים של הקטין לאורך השנים (לדוגמה, אם המזונות נפסקו כאשר הקטין צרך טיטולים ותחליפי חלב, אז בשלב מאוחר יותר, יוקצה אותו הסכום למזון קשה ולצורכי היגיינה של נער).

איזה בית-משפט ידון בתביעת המזונות?

בית-המשפט לענייני משפחה. בעבר, טרם הקמת בית-המשפט לענייני משפחה, דנו בתי-המשפט המחוזיים בתביעות אלה. כיום, אך ורק במסגרת ערעור כנגד פסק-הדין למזונות, ידון בענין בית-המשפט המחוזי.

אם אגיש תביעה להקטנת סכום המזונות או להגדלתם, מי השופט שידון בתיק?

אותו השופט שדן בתיק המזונות בעבר. התביעה תועבר להידון בפני שופט אחר רק בטעמים חריגים כגון פרישתו של השופט שדן בענין תחילה, העברתו לבית-משפט אחר או פסילתו מלדון בתיק.

עו"ד רועי קורץ עוסק בתחום הגירושין