"הפועלים שכר קומה שלמה במגדל לוינשטיין בת"א כדי לסרוק מיליוני מיילים עבור האמריקאים"

בנק הפועלים שכר לפני כשנתיים קומה שלמה במגדל לוינשטיין בת"א, ובה 25 עמדות מחשב, על מנת לסרוק ולבדוק מיליוני מיילים, וזאת במסגרת החקירה שמנהלות נגדו הרשויות בארה"ב בחשד שסייע ללקוחות אמריקאים להעלים מס. כך סיפר בשבוע שעבר עו"ד פנחס רובין, עורך הדין של הבנק, במהלך עדותו בבית המשפט המחוזי בת"א של המפקח על הבנקים לשעבר, דודו זקן.

זקן זומן להעיד בפני שופטת המחלקה הכלכלית, רות רונן, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד הבנק על כך שלא נתן גילוי בדו"חותיו, במשך שני רבעונים לפחות בשנת 2014, לכך שהפריש כ-105 מיליון שקלים כ"כרית בטחון" למקרה שיצטרך לשלם קנס לרשויות בארה"ב. בעקבות בקשה שהגיש הבנק, הסכימה השופטת רונן למחוק חלקים מעדותו של זקן הנוגעים לממשק של הפועלים עם הרשויות האמריקאיות והפיקוח על הבנקים בקשר לחקירה.

התובע בן ציון רבי, המיוצג על ידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, טוען שהיקף החשיפה הכספי המוערך של הבנקים בעקבות החקירה, הוא מידע מהותי ביותר למשקיע הסביר לפי חוק ני"ע, והוא היה חייב בדיווח ובגילוי בזמן אמת. לטענתו, כתוצאה מאי הפרסום של הדיווח המיידי במועד, הרבעון השני והשלישי של 2014, ולאי צביעת ההפרשה הכספית בדו"חות אלה, נגרם לו כמשקיע נזק כספי משמעותי.

המפקח על הבנקים לשעבר דודו זקן בבית המשפט (משמאל) ועו"ד רם כספי צילום: אוראל כהן

בנק הפועלים טוען בתגובה, כי הוא הפריש את הכספים ולא צבע אותם בדו"חות לאור הנחייתו של המפקח על הבנקים. בכירי הבנק, ובהם המנכ"ל לשעבר ציון קינן, נפגשו עם זקן ביולי 2014 והוא הנחה אותם להפריש כ-40 מיליון פרנק שוויצרי (כ-150 מיליון שקל), וזאת לאור ההפרשות שביצע בנק לאומי, שנחשד בעבירות דומות והיה באותה תקופה במגעים מתקדמים להסדר מול הרשויות בארה"ב.

הפועלים אכן הפריש ברבעון השני והשלישי של אותה שנה 105 מיליון שקלים, אולם לא "צבע" את ההפרשה. ברבעון הרביעי של אותה שנה הוא הפריש עוד 89 מיליון שקלים, אלא שלקראת הדו"ח השנתי של 2014 רשות ניירות ערך פנתה לבנק ודרשה שייתן גילוי מלא להפרשה בדו"חות. הבנק והתובע חלוקים מה הייתה ההנחיה המדויקת של זקן בנושא זה, ועל כן הוא זומן למתן העדות. זקן סיפר בעדותו שהנחה את הבנק להפריש את הכסף, ולעניין הגילוי ביקש ממנו לבדוק מול רואי החשבון החיצוניים שלו האם יש "לצבוע" את הכסף.

"האם נכון", שאל עו"ד רובין את זקן, "שכדי לבצע חקירה פנימית של הבנק אל מול ה-DOJ (משרד המשפטים האמריקאי, ת.ג ונ.צ) ואל מול ה-DFS (רשות הפיננסים של מדינת ניו-יורק, ת.ג ונ.צ) נדרש הבנק לפרויקט מסיבי מאד של בדיקות אימיילים, שמיליוני אימיילים נבדקו?

זקן: "כן. נדרשו".

רובין: "משימה של שנתיים ימים שטרם הסתיימה?"

זקן: "אני לא יודע אם היא הסתיימה, אבל משימה די סיזיפית וקשה".

רובין: "זה התחיל רק באמצע 2015. אולי יותר מאוחר. אבל זה משימה גדולה מאד כדי לדעת מה אירע בבנק".

זקן: "כן".

רובין: "כך גם עשה בנק לאומי".

זקן: "אמת".

רובין: "זאת משימה שלשלמה נשכרה קומה בבית לוינשטיין, עם 25 עמדות מחשב, שישבו שם אנשים ועשו את העבודה הסיזיפית הזאת על כל האימיילים, ואת חלקם עשו גם לרשויות האמריקאיות, ככל שהיה בהם משהו מכשיל".

זקן: "אם אתה אומר, יכול להיות ששכרו קומה שלמה".

רובין: "אתה זוכר שבתקופה מסוימת לקראת הדו"ח השנתי היו לבנק התכתבויות עם הרשות לניירות ערך?"

זקן: "כן".

רובין: "ואתה זוכר שכשהבנק היה עונה לרשות לניירות ערך, הוא היה מעביר אליך?"

זקן: "הוא היה מעביר במקביל אלינו".

רובין: "כדי שתאשרו שאתם רואים עין בעין איתו את מה שאתם יודעים. כדי שהבנק יענה לרשות לניירות ערך".

זקן: "אבל אני רוצה לציין משהו בהקשר הזה, כדי שזה יובן. הפיקוח על הבנקים אחראי על הדו"ח הכספי. ודיברנו על תכתובת מול הרשות לניירות ערך, שעסקה בדו"ח הכספי. היא לא עסקה בדיווח מיידי. היא עסקה בדו"ח הכספי ולכן החומר הועבר אלינו. התשובה היא כן".

רובין: "ולכן מה שאתה זוכר את ההתכתבות הזאת, האם אתה זוכר שבאותה התכתבות גם צוין לרשות ניירות ערך עד כמה החקירה היתה רדומה או בחיתוליה באותם ימים?"

זקן: "כן. אגב, גם אחרי זה. גם אחרי הפרסום של הדו"ח, נטען על ידי הבנק שהוא לא היה צריך לעשות את ההפרשה, והוא עשה רק כי המפקח על הבנקים חייב אותו".