• תפריט
משפט

מהפכת האגרות בגירושים: דיינים ושופטים באותו מחיר - מי ינצח?

החלטת ועדת החוקה להשוות את אגרות בתי המשפט למשפחה לאלה של בתי הדין הרבניים מעניקה יתרון לשופטים במירוץ הסמכויות ותסייע לנשים

שחר אילן 18:2805.03.17

אחרי יותר מעשור של מאבק ומחלוקות קיבלה לפני כשבועיים ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת החלטה תקדימית. הוועדה השוותה את אגרות בתי המשפט למשפחה לאלה של בתי הדין הרבניים. לשם כך היא הפחיתה מאוד את אגרות הענק שהיו נהוגות בבתי המשפט למשפחה, אך העלתה במידה לא מבוטלת את האגרות בבתי הדין הרבניים.

 

 

השוואת האגרות בוצעה בעקבות מאבק שמנהלים עורכי הדין גלי עציון ויחזקל סיבק באמצעות עתירה לבג"ץ ותובענות ייצוגיות כבר 11 שנה.

 

הפער הגדול ביותר באגרות היה בתביעות רכוש. האגרה בבית המשפט למשפחה עמדה על 2,850 שקל, פי שמונה ויותר מהאגרה בבית הדין הרבני (350 שקל). ועדת החוקה קבעה אגרה אחידה של 500 שקל. האגרה לערעור על החלטה של בית המשפט למשפחה עמדה על 1,400 שקל, יותר מפי חמישה מהאגרה על פסק דין של בית הדין הרבני, שעמדה על 250 שקל. אגרת הערעור אוחדה ל־650 שקל.

 

פחות נשים יפנו לבתי דין רבניים

 

ברקע המאבק מרכיב כספי על הכנסות של כל אחד מהגופים, אך בעיקר מירוץ של סמכויות בין בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים.

 

לפי נתונים של בתי הדין הרבניים שהעביר ל"כלכליסט" ארגון מבוי סתום, שני שלישים מהתיקים שנפתחו בבתי הדין הרבניים בנושא משמורת על ילדים וחלוקת רכוש נפתחו על ידי גברים. נתון זה מעיד על תפיסה של שני הצדדים שבתי הדין הרבניים מיטיבים יותר עם גברים.

 

בארגוני הנשים הנאבקים למען מסורבות הגט סבורים שהחלטת ועדת החוקה תקטין עוד יותר את מספר הנשים שפונות לבתי הדין הרבניים. בבתי הדין סבורים שלא תהיה לכך השפעה כלל, אך מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקובי התנגד להשוואת האגרות. מאוד הפתיע הנימוק שלו. לדבריו, אגרה אמורה לשקף את השירות, ו"חד־משמעית בבתי הדין הרבניים אתה מקבל פחות. זה לא אותו שירות". זאת, לדבריו, משום שבבתי המשפט למשפחה אין תורים והדיונים נערכים ביסודיות הנאותה. לעומת זאת בבתי הדין הרבניים, בשל בעיות תקנים, התורים ארוכים והדיונים נעשים בלחץ. לכן הוא רצה שהשוואת האגרות תידחה עד לאחר שהוועדה שדנה בהשוואת התנאים - תקנים ומתקנים - בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט תסיים את עבודתה.
שרת המשפטים, איילת שקד. ממונה על בתי המשפט למשפחה שרת המשפטים, איילת שקד. ממונה על בתי המשפט למשפחה צילום: דור מנואל

 

איך תשפיע ההחלטה? עו"ד עציון אומרת ש"הרבה פעמים אנשים שהגיעו להסכם גירושים היו הולכים לבית דין רבני לאשר אותו בגלל האגרה הנמוכה יותר. כך הם קבעו שבית הדין הרבני יהיה גם הסמכות במקרה של חילוקי דעות על ההסכם. עכשיו זה לא יהיה שיקול". יעקובי משוכנע שלא תהיה שום השפעה. "מי שרצה ללכת לבית משפט, הלך לבית משפט". לדבריו, אף אחד לא קובע איפה לדון בסכומים הגדולים של חלוקת הרכוש המשפחתי לפי האגרה.

 

מנכ"לית ארגון מבוי סתום למען מסורבות הגט, בתיה כהנא דרור, משוכנעת שפחות נשים יפנו עכשיו לבתי הדין הרבניים בנושאי רכוש והחזקת ילדים. "אם תביעת רכוש עלתה בבית המשפט למשפחה פי שמונה, נשים עשו חישוב והגישו את התיק לבתי הדין הרבניים. הן הסבירו לי שאין להן אגורה".

 

"פגיעה בהליך של יישוב סכסוכים"

 

השוואת האגרות היא לא ההליך היחיד שמשפיע על החלטת בני זוג היכן לקיים את הדיון בתיקים. באמצע 2016 נכנס לתוקף החוק שקובע הליך יישוב סכסוך חובה לפני תביעת גירושים. מי שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך מקבל את הזכות להחליט איפה תתנהל תביעת הגירושים. לכאורה, אין פה השפעה על מירוץ הסמכויות, רק הקדמה שלו בשלב. בפועל טוענת כהנא דרור שההליך דווקא פוגע ביישוב הסכסוכים. אם עד עכשיו יכלו בני הזוג לפנות להליך ביוזמתם ובהסכמה, עכשיו הם מגיעים לשם בעקבות צעד חד־צדדי ומעורר מחלוקת שבו אחד מבני הזוג כבר ניצח במירוץ הסמכויות. "מטרת החוק לא מתממשת וזה מחמיר את המצב", היא אומרת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x