רואי החשבון מול עורכי הדין - מי יביא יותר כסף לנושים?

1. גיבוי מפתיע

ורדה אלשיך עם רואי החשבון

אף שהחוק לא נתן לעורכי הדין מעמד או יתרון מיוחדים, שופטים מעדיפים למנותם כבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון. בכנס רואי החשבון לפני כעשרה ימים, שהוקדש לרפורמת חדלות הפירעון שבפתח, נשמעה התביעה לשוויון: "צריך שימונו שני בעלי תפקיד, משפטן ורואה חשבון שיעבדו ביחד. לא ייתכן שגוף שנוהל עד כה על ידי הנהלה ודירקטוריון, ינוהל בעת משבר בידי אדם אחד בלבד, מוכשר ככל שיהיה", אמר יזהר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון.

רוח גבית בלתי צפויה לדרישה זו הגיעה מהשופטת בדימוס ורדה אלשיך שדיברה על הצעת החוק החדשה. "ייחסו לבעלי תפקיד שאינם רואי חשבון משימות שמיוחדות רק לרואי החשבון. אילו היו עושים את זה לעורכי דין הם היו עולים על בריקדות", אמרה אלשיך, ועל הדרך רמזה להבדלי האופי והטמפרמנט: עורכי הדין פחות פראיירים מרואי החשבון.

"בעלי תפקיד יכולים להעסיק רואה חשבון", אומרת אלשיך, "אבל אם התיק בליבתו מתאפיין בהובלת רואה חשבון, אז הוא זה שצריך להיעזר בעורך דין ולא להפך".

2. מתי צריך רו"ח?

בין קריסה תפעולית ופיננסית

נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה. קורא לשוויוןצילום: טוני רשף

מתי התיק נזקק יותר לעורך דין ומתי לרואה חשבון? ניתן להבחין בין שני סוגים של קריסות - תפעולית ופיננסית. בקריסה תפעולית המטרה היא למקסם את ההחזר לנושים, ואז עדיף למכור את החברה כעסק חי ולא כגופה. ואז, מבעל התפקיד נדרשות יכולות ניהול גבוהות, ומגוון מיומנויות. בתפעול נחוץ מנהל.

עורכי דין ורואי חשבון אינם מנהלים, אבל השילוב ביניהם מספק את סט הכישורים שמאפשר לנהל, לייעל ולהשיא ערך בעת המכירה. כפי שהיה במגה. עוה"ד הדין אמיר ברטוב, אודי גינדס ורו"ח גבי טרבלסי סירבו למכירת החברה ב־100 מיליון שקל, שדרגו אותה ל־400 מיליון שקל והחזירו לנושים כ־80% בממוצע (כ־60% לנושים הבלתי מובטחים). בקריסה פיננסית, לעומת זאת, כפי שקרה עם אפריקה ישראל, אי.די.בי ופישמן, החברות במורד הפירמידה בדרך כלל הן טובות ויציבות והבעיה היא למעלה - אצל בעלי השליטה הממונפים. המאבק בין הנושים לבעלי המניות הוא בדרך כלל על שינוי מבנה ההון. לפעמים בעל השליטה מביא כסף מהבית ונשאר (לב לבייב), לפעמים מעיפים אותו (נוחי דנקנר). בזירות האלה אין צורך ברואי חשבון.

3. מחיר השוויון

הדילמה של שכר הטרחה

הליך חדלות פירעון הוא משפטי ולכן היתרון המובנה הוא לעורך הדין שמומחיותו היא החוק, הכרת הזכויות, אמצעי האכיפה, הנגישות לבית המשפט וכמובן יכולת המיקוח מול בעל השליטה (בתנאי שהוא לא מתמנה על ידיו).

כמו שעורך דין יכול להעסיק רואה חשבון, כך יכול רואה חשבון להעסיק עורך דין. מינוי של מספר בעלי תפקיד יכול למקסם את התוצאות, אבל גם את שכר הטרחה, כמו בסיפור של מגה. הניסיון מראה ששכר טרחה יתמרץ את בעלי התפקיד. עו"ד שיעבוד תחת רו"ח לא יביא תוצאות, וכנראה שגם להפך. לכן בקריסה תפעולית יש למנות שניים, אבל אם רק אחד, היתרון לעורך הדין. גם בגלל אותו הרמז בדברי אלשיך – ככלל הם פחות פראיירים.