שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

מסעדת סימה הירושלמית זכתה: רשות המסים לא הוכיחה חוסר סבירות בתחשיביה

מסעדה הידועה הפועלת מזה שנים בשוק מחנה יהודה הצליחה להוכיח את טענותיה בעזרת חוות דעת מקצועית, יסודית ומפורטת. השופט אביגדור דורות התרשם מכך ובשבוע שעבר החליט לבטל קנס ושומות גבוהות שהוטלו עליה

יעל גורליק 15:4315.02.17

המסעדה הירושלמית הוותיקה "סימה" ערערה נגד קביעתו של פקיד שומה ירושלים כי המסעדה הצהירה על הכנסות לא סבירות ביחס לנתונים שעלו בספרי החשבונות שלה. המסעדה למעשה ביקשה לבטל את החלטת פקיד השומה, שלטענתו מצא במסעדה הפרשי פידיון של יותר מ-5 מיליון שקל לשנים 2009-2008, וחייב אותה בשומות גבוהות ובקנס.

 

לערעור שהגישה המסעדה לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עו"ד גילה בן זאב, צורפה חוות דעת כלכלית הנוגדת את ממצאי רשות המסים והראתה כי בבדיקות מטעם הרשות נפלו פגמים ואי דיוקים. החברה הוסיפה וטענה כי העובדה שהספרים שלה לא נפסלו מחזקת את טענתה כי יש לבטל את השומה.

 

עו"ד חוי טוקר מפרקליטות מחוז ירושלים טענה מטעם פקיד השומה כי הכלכלנית שערכה את הבדיקה במסעדה היא מומחית ידועה שערכה "תחשיב כלכלי יסודי" במספר ביקורות, במסגרתו בין היתר שקלה מגוון של מנות המוגשות במסעדה, בדקה את נתוני הקניות שלה וערכה מדגם מייצג.

 

שורה של קשיים בתחשיב

 

בפסק הדין שהחליט לבטל את השומות ואת הקנס השופט אביגדור דורות ציין לחיוב את ההשקעה של המערערת בהגשת חוות דעת מקצועית ויסודית. אף שהשופט מצא בה מיני שגיאות וחלק ממצאיה לא התקבלו על דעתו, הוא סבר שהיא עדיפה על התחשיב שערכה הכלכלנית מטעם רשות המסים.

 

השופט קבע שיש מגוון נתונים התומכים בגישת המערערת, ובין היתר העובדה שספריה לא נפסלו ולא התגלו אצלה הפרשי הון לא מוסברים. השופט ציין כי הוא לא סבור שרשות המסים פעלה בשרירות לב וכי ממצאי התחשיב כעקרון כן הצדיקו את פעולותיה. הבעיה היא שהתחשיב עצמו עורר לדעתו "שורה של קשיים". כך למשל, התדריך הכלכלי בתחום המסעדנות שעליו הסתמכה הכלכלנית ישן ואינו מתאים למצב השוק הנוכחי.

המעורב הירושלמי של מסעדת סימה המעורב הירושלמי של מסעדת סימה

 

גם האופן שבו נבנו המנות הממוצעות שעליהן הסתמכה הכלכלנית בחוות דעתה, אינו תואם את המציאות. לפי ההנחיות עליה הסתמכה הכלכלנית, מנה ממוצעת כוללה בהכרח מנה ראשונה ואחרונה, אלא שבפועל לא כולם מזמינים מנות ראשונות ואחרונות. למעשה, המומחית מטעם הנתבעת הוכיחה שרק 4% מהסועדים מזמינים מנה אחרונה ו-58% מזמינים מנה ראשונה. כלומר, הכלכלנית לא עשתה בדיקה אמפירית אלא הסתמכה על קווים כלליים של ההנחיות.

 

גם שקילת המנות נעשתה על דרך של מדגם שלדעתו של השופט אינו מהווה מדגם מייצג, שכן לא לקח בחשבון רכיבים שונים של מנות. עריכת מדגם בדרך של שקילת מנות אקראיות, הוסיף השופט, אף זכה לביקורת כללית בפסיקה.

 

בסופו של דבר, השופט קבע כי אף שהוא יכול היה להורות על תיקון השומה, לנוכח חוות הדעת שהגישה המערערת, התומכת בדיווחיה, הוא מעדיף לבטל את השומות החדשות ואת הקנס שהוטל עליה. המערערת זכתה גם בהוצאות משפט ושכ"ט בסכום של 15,000 שקל.

 

לפסק הדין

 

ב"כ המערערת: עו"ד גילה בן זאב

ב"כ המשיבה: עו"ד חוי טוקר

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x