• תפריט
משפט

דרישה לנאמני מעריב: הראו פרוטוקולי חקירות

אחד מנושי מעריב ביקש מבית המשפט להורות לנאמנים שלמה נס וירון ארבל לחשוף מה גרם להם להגיע לפשרה עם הבעלים עופר נמרודי, שמגנה עליו

ענת רואה 08:1618.01.17

אחד הנושים של מעריב ביקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות לנאמני העיתון שלמה נס וירון ארבל לחשוף את פרוטוקולי החקירות שביצעו במסגרת תפקידם, לאחר שהשניים סירבו להיענות לו. מוקד העניין בפרוטוקולים הללו הוא חקירת ההחלטה להיכנס לעסקה שהניבה בסופו של דבר הפסד למעריב, ואשר בהסדר פשרה קיבלה הכשרת היישוב חסינות מתביעות בעניין זה.

 

בתחילת ינואר הגישו הנאמנים לאישור בית המשפט הסדר פשרה, שבמסגרתו מי שהיתה החברה־האם הכשרת הישוב והבעלים עופר נמרודי קיבלו פטור מתביעות. הפשרה מתייחסת לרכישת מניות חברת XL, חברה ציבורית שנסחרת בארה"ב שפיתחה טכנולוגיית קליטת רדיו באמצעות לוויין. אף שלא ניתן לכך אישור דירקטוריון מעריב, בוצעה ב־2005 השקעה בחברה זו בסכום של 43 מיליון שקל, ולבסוף המניות נמכרו 2008 בהפסד של 30 מיליון שקל.

 

לטענת הנושה יצחק פרג'ון, יש להגיש תביעה נגד נמרודי ולחייבו לשאת באותם 30 מיליון שקל באופן אישי. אלא שלפי הסדר הפשרה, נמרודי והכשרת הישוב חסינים מתביעות.

 

מימין: עופר נמרודי ושלמה נס. על המוקד: רכישת מניות של חברת XL מימין: עופר נמרודי ושלמה נס. על המוקד: רכישת מניות של חברת XL צילומים: שלום בר טל, פייסבוק

 

בבקשה להסדר הפשרה נטען כי הפשרה חסכה לקופת הפירוק 6.3 מיליון שקל, כלומר הכשרת הישוב ויתרה על דרישת חוב ממעריב בסכום זה בתמורה לקבלת הפטור מתביעות. "הנאמנים העדיפו ללכת על הנתיב הבטוח עבור קופת הנושים מאשר לבזבז משאבים הדלים מעיקרם על ניהול הליך שאינו ודאי כלל ועיקר", נכתב בבקשת אישור הפשרה. עם זאת, כחלק מהפשרה תביעת החוב מעולם לא נבדקה, כך שאין לדעת מה הסכום הסופי שהיה מגיע להכשרת הישוב.

 

בעקבות הגשת הבקשה פנה לבית המשפט פרג'ון, המיוצג על ידי עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר, וביקש להורות לנאמנים למסור לו את הפרוטוקולים של החקירות שביצעו לגורמים הקשורים להכשרת הישוב.

 

הנושה טוען כי הסכם הפשרה מעניק פטור גורף לגורמים רבים בקבוצת הכשרת הישוב, וכנושה יש לו זכות לחוות דעה עליו. את המקור המשפטי לדרישה הוא ביסס על קביעתה של השופטת מיכל אגמון גונן בפרשת בורגר ראנץ', שלפיה לנושים יש זכות לראות פרוטוקלי חקירה שביצעו בעלי תפקיד. לדבריו, הלכה זו בהיותה של שופטת מחוזי היא אמנם מנחה בלבד לשופט חגי ברנר, שאף הוא שופט מחוזי, "אבל היא מחייבת את הנאמנים, שמחויבים לכל פסק דין גם של בית משפט מחוזי".

 

הנאמנים הודיעו כי הם מתנגדים למסירת הפרוטוקולים מאחר שמדובר בהתערבות בשיקול הדעת שלהם כבעלי תפקיד. לדידם, הם הוסמכו על ידי בית המשפט וביצעו תפקידם נאמנה, ואילו הנושה דורש שבית המשפט יבחן שוב את כל העובדות והמסמכים אותם בחנו הנאמנים.

 

אלא שהנאמנים העלו טענה נוספת, שלפיה לא בטוח שיש ברשותם בכלל פרוטוקולים כלשהם להציג: "חשוב להבין כי במהלך חקירות שבוצעו בתיק זה נתקלו הנאמנים בקושי רב ובחוסר שיתוף פעולה מצד גורמים רלוונטיים ומהותיים... לפיכך הנאמנים סיכמו עם גורמים אלו כי עדותיהם ישמשו לצורך ביצוע החקירה בלבד באופן שזהותם לא תפורסם, וכשתתגבש עילת תביעה, אם תתגבש, יובאו גורמים אלו לחקירה פרונטלית רשמית. רק באופן זה עלה בידי הנאמנים להשיג שיתוף פעולה עם גורמים אלו". לפי הנאמנים, בסופו של דבר הם הגיעו לפשרה, ולכן "לא נעשתה פנייה לגורמים אלו, שספק רב אם היו משתפים פעולה בידיעה שחומרי החקירה יהיו חשופים לכל דורש". למעשה מהדברים עולה שהם כלל לא ביצעו חקירות פרונטליות רשמיות.

 

הנושה פרג'ון טען כי ישנה סתירה בין טענה זו של הנאמנים ובין דו"ח החקירה שלהם, שהוגש בתום חקירה שנמשכה מספר שנים, שבו צוין כי הנאמנים ביצעו "חקירה של כ־40 איש בחקירות פרונטליות" וכי הם ביצעו חקירה של מנהלים ובעלי תפקידים מגוונים.

 

מסקנת הנושה היא שהנאמנים בכוונת מכוון מנסים להסתיר מידע, לא רק ממנו אלא גם מבית המשפט: "מי בכלל הסמיך את הנאמנים לא לערוך חקירות פרונטליות? ואיזו משמעות יש לחקירה פרונטלית לאחר שהנאמנים יקבלו החלטה להגיש תביעה? בכל הכבוד, הפטור שהנאמנים מבקשים אינו פטור על הכסף שלהם, אלא פטור על הכסף של המבקש ושאר הנושים, וכאשר מבקשים מנושה לוותר על כספו ועל עילות תביעה, זכותו האלמנטרית לדעת במה המדובר".

השופט ברנר ביקש בשלב זה את עמדת הכנ"ר.

 

***

הפרוטוקולים בפרשת בורגר ראנץ': חברת פז טענה בביהמ"ש העליון כי חומרי חקירתה חסויים

 

בתיק בורגר ראנץ' ממתינים הצדדים להכרעת בית המשפט העליון בשאלה אם המפרקים חייבים לחשוף את הפרוטוקולים של החקירות לעיני הנושים, ובתוך כך הוגשה בימים האחרונים עמדתה של חברת פז, שהיתה בעלת השליטה בבורגר ראנץ'. הפרוטוקולים נוגעים לחקירה שנערכה לכאורה לבכירים בחברת פז ולבעל השליטה צדיק בינו.

 

בהודעתה לבית המשפט העליון העלתה פז טענה מעניינת, שלפיה הובטח לה חיסיון. לפי הודעתה, יש לשמור על חיסיון הפרוטוקולים, ובפרט במקרה זה שבו לדבריה, "נאמר לנחקר שהפרוטוקולים ייוותרו חסויים, והנחקר הסתמך על כך שפרוטוקולים אלה ייוותרו חסויים". לפי פז, היא "הניחה על יסוד הבטחות שניתנו לה" שהפרוטוקולים יישארו חסויים, ואם ישנו רצון לשנות את הדין, יש לעשות זאת רק בעתיד, כך שנחקרים ידעו מראש שהפרוטוקולים פומביים.

 

הדברים גררו הודעה נדהמת למדי של הצד השני, הנושה שמבקש לחשוף את המסמכים, שטען כי לא ידע שהמפרקים הבטיחו חיסיון לפרוטוקולים, וכי מדובר בטענה חדשה שלא נטענה. בעקבות זאת פז הגישה הבהרה לבית המשפט העליון, ובה הגרסה השתנתה, ולפיה פז "איננה טוענת כי המפרקים הבטיחו לה או התחייבו בפניה שהפרוטוקולים יישארו חסויים", אלא ש"במועדי החקירות ביקשה פז את פרוטוקולי החקירות מהמפרקים, בין היתר כדי לבדוק את דיוקם, ונענתה בשלילה. המפרקים הבהירו לפז שהפרוטקולים חסויים ולכן לא יועברו לפז או לכל גורם אחר, שכן זהו המצב החוקי".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x