• תפריט
משפט

מגייסת המשקיעים בקרן קלע נידונה ל-8 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 300 אלף שקל

עפ"י כתב האישום, גייסה סיון ציבולסקי 305 משקיעים בשלוש שנים, מתוך 550 שגויסו בסה"כ. השופט כבוב קיבל את הסדר הטיעון וקבע: "ציבולסקי לא הייתה אשת סודו של ברמלי ולא לקחה חלק במעשי תרמית, אם בוצעו כאלה"

נעמי צורף ותומר גנון 11:5012.01.17

שופט בית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, גזר היום (ה') 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 300 אלף שקל על סיון ציבולסקי, - מנהלת גיוס המשקיעים בקרן קלע של אמיר ברמלי. כבוב הרשיע הבוקר, במסגרת הסדר טיעון, את ציבולסקי בגיוס משקיעים ללא תשקיף.

 

 

כתב האישום בעניינה הוגש בסוף החודש שעבר ואליו צורף הסדר הטיעון לפיו ציבולסקי מודה בביצוע העבירה, והצדדים ביקשו שיוטל עליה עונש מאסר על תנאי וקנס כספי.

 

ביוני האחרון הוגש כתב האישום המרכזי בפרשה נגד אמיר ברמלי, הבעלים והמנהל של החברות קרן קלע ורוביקון שקרסו, הוצא להן צו פירוק והן הותירו חובות של יותר מ־300 מיליון שקל.

 

לברמלי מיוחסות עבירות של גניבה בידי מורשה בהיקף של יותר מ־400 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס משקיעים ללא תשקיף תוך הבטחת תשואות חריגות ומסירת מצגים כוזבים, זיוף ועבירות הלבנת הון. ברמלי, המיוצג על ידי עו"ד איל רוזובסקי, מכחיש את האישומים נגדו. 

סיון ציבולסקי, מגייסת המשקיעים בקרן קלע סיון ציבולסקי, מגייסת המשקיעים בקרן קלע צילום: אוראל כהן

 

ציבולסקי היא אחת מ־437 עדי התביעה נגד ברמלי - 386 מהם משקיעיו. לפי כתב האישום נגד ציבולסקי, המיוצגת בידי עוה"ד דרור מתתיהו ושוני אלבק, היא עבדה ב־2011–2015 בקרן קלע, כשמרבית שכרה נבע מעמלות על השקעות הלקוחות. הצעת ני"ע או מכירתם ליותר מ־35 משקיעים לאורך שנה נחשבת לפי חוק ני"ע הצעה לציבור המחייבת המצאת תשקיף באישור רשות ני"ע.

 

"בתקופה הרלוונטית מכרה קלע יזמות ני"ע ליותר מ־550 משקיעים, תוך חריגה ניכרת ממגבלת הגיוס ל־12 חודשים", נכתב בכתב האישום שהגישו עוה"ד חנה קורין ויוני לבני ממחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). "מכלל המשקיעים האלה גייסה ציבולסקי בעצמה, ובאמצעות עובד הכפוף לה, כ־305 משקיעים בשלוש שנים". עוד נכתב כי ציבולסקי עסקה בגיוס המשקיעים ובמכירת ני"ע תחת ניהולו של ברמלי, ועשתה כן אף שידעה על המגבלה החוקית והחריגה ממנה. 

אמיר ברמלי אמיר ברמלי צילום: מוטי קמחי

 

"על-פי החוק, הצעת ניירות ערך או מכירתם ליותר מ-35 אנשים בשנה נחשבת הצעה לציבור הטעונה המצאת תשקיף של הרשות לניירות ערך". השופט הסביר כי מטרת החוק היא לאזן את פערי הכוחות והמידע בין משקיע מהציבור שאין לו את המידע והמיומנות הדרושים לבין אותם גופי גיוס שיש להם את מלוא המידע והם מנוסים ומיומנים בגיוס לקוחות. "משהופרה מגבלה זו נמנע מהמשקיע מהציבור המידע שהיה זכאי לקבלו", אמר.

 

"הוסכם בין הצדדים כי לציבולסקי לא הייתה כל כוונה להטעות והיא הורשעה מכוח מודעותה לאיסור בדין", קבע השופט כבוב בגזר הדין. הוא הוסיף כי מדובר במי שעבדה תחת ברמלי שנחשב ל"בעל שליטה מאוד דומיננטי" אך הדגיש כי היא "לא הייתה אשת סודו ולא לקחה חלק במעשי, תרמית אם בוצעו כאלה".

 

ברמלי עצמו מואשם כי העביר את כספי המשקיעים לרוביקון שבבעלותו, ושם השתמש בהם, בין היתר, לרכישת חברות עתירות סיכון ולצרכיו האישיים. משהעסקאות שביצעה רוביקון לא נשאו פרי והחברה סבלה מגירעונות והפסדים, שילם ברמלי את הריבית למשקיעים הקיימים מכספיהם של משקיעים נוספים שגייס. "על יסוד מצגי המרמה שמסר ברמלי", נטען בכתב האישום נגדו, "קיבלה 'קלע יזמות' כספי משקיעים בסכום שעלה על 350 מיליון שקל, ו'קלע בטוחות' כספים בסכום של כ־75 מיליון שקל.

 

בד בבד, העביר ברמלי כ־25 מיליון שקל מכספי המשקיעים שגייס באמצעות קרנות קלע לחשבונות פרטיים שלו או של קרוביו, או לחברות בבעלותו הפרטית שאינן חלק מקבוצת רוביקון. ברמלי הוסיף למשוך כספים לחשבונות הפרטיים, גם כשמצבה הכלכלי של החברה הלך והורע". כאמור, ברמל כופר באישומים נגדו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x