$
משפט

אולטימטום בלתי אפשרי הוביל לפירוק השותפות בין פאבים בת"א

מאז הקמתו ב-2013 התנהל ה"מילה בר" בשותפות עסקית עם בעלי ה"לונה בר". בשנה שעברה סוכם כי בעלי ה"לונה" יוכלו לקנות את חלקו של שותפם, אך הוצבה בפניהם דרישה בלתי אפשרית. באחרונה התקבלה תביעתם נגדו

עו"ד ינון פריד 09:4515.01.17

בתביעה שהוגשה בשנה שעברה סיפרו בעלי פאב ה"לונה בר" בתל אביב כי מאז שהוקם פאב ה"מילה בר" ב-2013 הם היו שותפים עסקיים בו. לדבריהם, הם החזיקו ב-39% ממנו ואילו הנתבע – ב-61% הנותרים.

 

לטענתם, במרץ 2015 מערכת היחסים בינם לבין הנתבע התדרדרה, והם הגיעו עמו להסכמה על סיום היחסים העסקיים. הנתבע העמיד בפניהם שלוש אופציות: שהפאב יימכר לרוכש חיצוני תמורת 1.2 מיליון שקל, שהם ירכשו ממנו את חלקו תמורת 15,000 שקל לכל אחוז אחזקה, או שהוא ירכוש מהם את חלקם תמורת 12,000 שקל לכל אחוז אחזקה. הנתבע ביקש מהם תשובה עד לאותו ערב.

 

לטענת התובעים, הם הצליחו לגייס משקיע והודיעו לנתבע כי בכוונתם לממש את האופציה השנייה ולרכוש ממנו את חלקו. בתגובה, הנתבע הודיע להם כי עליהם להגיע בתוך ארבעה ימים למשרד עורך דינו, לחתום על הסכם ולהעביר לידיו את הסכום (שהתקרב למיליון שקל).

 צילום: שאטרסטוק

 

הם מצדם ביקשו לעיין בטיוטת ההסכם ולקבל נתונים עסקיים על הפאב אך נדחו. בהגיע מועד הפגישה היא "התפוצצה" לאחר 20 דקות ולא יצאה אל הפועל, לאחר שהנתבע עמד בסירובו למסור פרטים. למחרת הודיע להם הנתבע כי הוא ממש את זכותו לרכוש מהם את חלקם.

 

התובעים ביקשו לאכוף את ההסכם ולאפשר להם לרכוש מהנתבע את חלקו במחיר המוסכם. לטענתם, לא הייתה לו כוונה אמיתית למכור להם את זכויותיו והוא עשה הכל על מנת להכשיל את העסקה.

 

לטענת הנתבע, סד הזמנים שנקבע לרכישת הזכויות לא נקבע מתוך גחמה ונבע מצורך הכרחי של העסק. מאחר שהתובעים לא השלימו את התחייבותם ולא העבירו את התשלום, הוא פעל כדין בהתאם להסכם ההיפרדות ומימש את האופציה לרכוש מהם את חלקם.

 

הגינות מוגברת

 

השופטת דניה קרת-מאיר מבית המשפט המחוזי בתל אביב הבהירה כי אין ספק שבין הצדדים היה קשר עסקי לגבי ניהול ה"מילה בר" שאינו מתמצה בשותפות ברווחים. בנסיבות אלה, מן הראוי היה שבהליך ההיפרדות הם יתנהלו בהגינות מוגברת. לדבריה, מהעדויות עלה כי מתחילת המשא ומתן הנתבע התנהל מול התובעים בקשיחות, תוך ניצול מעמדו כבעל המניות היחיד הרשום ותוך "יצירת לחץ העולה כדי חוסר תום לב".

 

היא הוסיפה כי הנתבע הכתיב לתובעים "סד זמנים דחוק במיוחד" להשלמת עסקת הרכישה. כמו כן, הוא לא סיפק למשקיע מטעמם מידע על העסק ולא העביר להם טיוטת הסכם – דרישות סבירות לחלוטין מצדם. מהתנהלות הנתבע הסיקה השופטת כי הוא פעל להכשיל את האופציה שניתנה לתובעים לרכוש את חלקו וחתר בכל מחיר לתוצאה לפיה הוא יקנה את חלקם. "התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב וחובת ההגינות המוטלות על שותפים עסקיים מכל סוג שהוא", כתבה השופטת.

 

בנסיבות אלה קיבלה השופטת את התביעה וקבעה כי לתובעים תינתן זכות להשלים את אופציית הרכישה שניתנה להם, תוך שבעה ימים ממתן פסק הדין, ואף חייבה את הנתבעים למסור לתובעים מתן חשבונות ביחס לתקופת השותפות.

 

על הנתבע הוטלו הוצאות ושכ"ט של 40,000 שקל.

 

• ב"כ התובעים: עו"ד גיא הרשקוביץ

• ב"כ הנתבעים: עו"ד יובל אזני, עו"ד אהרון בדיחי

לפסק הדין

 

*עו"ד ינון פריד עוסק בדיני חוזים ומשפט אזרחי-מסחרי

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x