• תפריט
בין הכסאות

קפיטליזם 3.0

צעירים עם מוגבלות? צה"ל לא רואה ולא שומע אתכם

כ־2,000 צעירים עם מוגבלות מבקשים מדי שנה להתנדב לצה"ל, אולם מספר המתקבלים לשירות הצבאי עומד על כ־700 בלבד, וגם זה אחרי המתנה של 6 חודשים לטיפול בבקשותיהם. רק בעקבות שינוי החקיקה האחרון שמחייב את הצבא להגיע ל־5% אנשי קבע עם מוגבלות, מתחילה המערכת להבין שאם היא רוצה להיות "צבא העם" כדאי שהיא תיתן לכולם לעבור בבקו"ם. כתבה רביעית בסדרה

גיל קליאן 08:0604.01.17

שירות צבאי או לאומי הוא תחנה מהותית בדרך להשתלבות בשוק העבודה, שכן מעסיקים תמיד מעדיפים לקבל מועמדים שיש לו ניסיון תעסוקתי כלשהו ושרכש כישורים מקצועיים כאלה ואחרים. אלא שהצבא פוטר אוטומטית אנשים עם מוגבלות, פטור ששולח אותם למסלול מכשולים לא פשוט אם ברצונם להתנדב לשירות צבאי.

לפי נתוני הצבא, כ־2,000 צעירים עם מוגבלות מבקשים מדי שנה להתנדב לשירות, אולם כמות המתקבלים לשירות עומדת על 550־860 בלבד בשנה. האלופה במיל' אורנה ברביבאי, לשעבר ראשת אגף כוח אדם בצה"ל,טוענת כי לצבא תפקיד חשוב בשילוב אנשים עם מוגבלות: "צה"ל, כצבא העם, צריך לכוון או לעודד גיוס של כלל בני הנוער, לרבות אוכלוסייה שנולדה עם בעיה או שהיא נוצרה לה במהלך החיים". לדבריה, שילוב צעירים עם מוגבלות נכון לא רק מהזווית של בני הנוער עצמם, אלא נכון לצבא כארגון: "צריך שבצבא יהיו נקודות מפגש שונות ומגוונת. עצם המפגש תורם ליחידה, למסגרת ולחיילים לא פחות מלחייל שמתנדב". עוד היא אומרת כי לאורך השנים הצבא פתח יותר אפשרויות לחיילים להתנדב: "אם בעבר היה חשש מבעיות נפשיות או מוגבלויות אחרות, זה הלך ונפתח. יש היום פרויקטים נפלאים בצבא, חלק פורסם וחלק לא, כולל ביחידות שאתה לא מעלה על דעתך. לפעמים מוגבלות יכולה להוות יתרון - בפרויקטים שחלקם מסווגים. טוב יעשה הצבא אם הוא ימשיך במדיניות של פתיחות לנוער עם מוגבלויות להתגייס לצבא ולבצע שירות. אני לא רואה סיבה שלא".

 

עם זאת, ברביבאי לא תומכת בהחלת גיוס חובה גם על צעירים עם מוגבלות.

 

מתגייסים חדשים בלשכת גיוס תל השומר בשיחה עם הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. מקום לרכישת כישורים מקצועיים וליצירת קשרים חברתיים מתגייסים חדשים בלשכת גיוס תל השומר בשיחה עם הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. מקום לרכישת כישורים מקצועיים וליצירת קשרים חברתיים צילום: שאול גולן

 

יובל וגנר, מייסד ומנהל עמותת נגישות ישראל, טוען כי צריך להיות שוויון אמיתי בנושא הזה: "גם אנשים עם מוגבלות צריכים להגיע לבקו"ם כמו כל אחד אחר. אם הוא בא לבקו"ם ואומר אני לא רוצה להתגייס בגלל מוגבלותי - בסדר גמור. שיקבל פטור. אבל מה קורה היום? רק אם יש לך פרוטקציות, הורים עם קשרים, חברם עם קשרים, אתה מצליח להתנדב. היום זה כמעט משימה בלתי אפשרית. אין תקן רציני באכ"א שמטפל בגיוס של מתנדבים. לא יודע אם פעם ניסית להשיג אותם, אבל אם תנסה תראה שזו משימה כמעט בלתי אפשרית.

 

"אני מסתכל בזום אאוט על רצף החיים - במערכת החינוך, יש לנו חקיקה שמאפשרת שילוב בחינוך הרגיל. מה מתבקש? שלאחר שסיימת 12 שנות לימוד, תוכל להמשיך לצבא כמו כל אחד אחר. כשאתה מסיים את הצבא - יש חוק שמאפשר שילוב בהשכלה גבוהה. ויש חוק לשילוב במקומות עבודה. אז ברצף שלך - לימודים צבא לימודים עבודה - יש רק חוליה אחת שלא עובדת. וחייבים לטפל בזה. חייבים חוק שייצר סוף־סוף שוויון. אני בספק אם המצב הזה חוקי כי זו אפליה".

 

יובל וגנר. "רק אם יש לך פרוטקציות, אתה מצליח להתנדב לצבא" יובל וגנר. "רק אם יש לך פרוטקציות, אתה מצליח להתנדב לצבא" צילום: נמרוד גליקמן

 

פותחים פער שלילי

 

כיום צעירים עם מוגבלות שמבקשים להתנדב לצבא נאלצים להמתין זמן רב לטיפול בבקשתם, פעמים רבות יותר מחצי שנה, וכבר כאן נוצר פער בינם ובין צעירים אחרים באותה שכבת גיל. "הרבה שנים אגף כוח אדם מדבר על זה שאנשים עם מוגבלות יוכלו להעלות פרופיל ולא לקבל פטור אוטומטית. יש אוכלוסיות שאפשר לגייס בפרופיל נמוך יותר. הצבא לא הצליח לעמוד במשימה הזאת", אומר אחיה קמארה, לשעבר נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.

 

לדבריו, אלה שהוחלט כי הם זכאים לפטור מלא, יש לספק להם את התנאים להתנדב, לצבא או לשירות לאומי: "יש לתת להם מסלול, דרך המלך, לאפשר להם את התנאים להתנדב. אלה שכן מתגייסים וכן מתנדבים, אתה רואה את האושר שלהם, את החלק שלהם במדינה. מי שרואה את האנשים האלה מבין איזו משמעות זה לכל נער או נערה. זה לא כאב ראש למערכת. זה משהו חיובי לכולנו.

 

"ברגע שאנשים עם מוגבלות נמנעת מהם הכניסה לצבא או לשירות הלאומי, קורים שני דברים. מצד אחד הם מפסידים מקום שבו יוצרים קשרים ורוכשים כישורים, תורמים ומרגישים שווים לבני הנוער שמסיימים את התיכון. מצד אחר החברה הישראלית מפסידה אלפי נערות ונערים שיכולים לתרום. המחיר אחרי זה - אנחנו מונעים הכשרה מקצועית וכישורי תעסוקה רכים מאותם אנשים שבצבא מתרגלים לקום בשעה מסוימת, לקבל משימות, לעמוד ביעדים, לקבל ביקורת. העלות הכספית של זה לא גבוהה והערך שלהם גדול. היכולת של המדינה לתפוס את החבר'ה האלה אחר כך ולתת להם הכשרה מקצועית עולה הרבה כסף, והיא גם פחות יעילה מגיוס לצבא או לשירות לאומי".

 

אחיה קמארה. "הצבא נכשל בגיוס צעירים בעלי פרופיל נמוך" אחיה קמארה. "הצבא נכשל בגיוס צעירים בעלי פרופיל נמוך" צילום: טל שחר

 

נראה כי השירות הלאומי מקדים את הצבא בכמה שנים במה שנוגע לפתיחת השירות לצעירים עם מוגבלות. לדברי שר שלום ג'רבי, ראש השירות הלאומי, עד לפני שלו־ארבע שנים רק 84 אנשים עם מוגבלות שירתו בשירות הלאומי, והיום משרתים בו 1,350 אנשים עם מוגבלות. "התחלנו מלהגדיר לכך 1,500 תקנים, ואם נגיע לתקרה נגדיל אותה. אנחנו כל הזמן עוסקים במציאת מקומות לשירות לאומי שמתאימים לאנשים עם מוגבלות, ומנסים להרחיב את זה", הוא אומר.

 

השירות הלאומי מנסה לספק מעטפת מתאימה יותר לצעירים עם מוגבלות, והתהליך מייקר את קליטתם: עלותם למערכת בערך כפולה לעומת מתנדבים "רגילים". קודם כל, בשירות הלאומי לצעירים בלי מוגבלות יש רכז אחד ל־70 משרתים, לעומת רכז ל־30 משרתים במקרה של צעירים עם מוגבלות. שנית, תקציבים נוספים מושקעים בהסעות ובגורמים תומכים נוספים.

 

השירות הלאומי מספק מגוון רחב ביותר של פעילויות שצעירים עם מוגבלות ממלאים בהצלחה. "הם משובצים במיליון תחומים", אומר שלום ג'רבי, "במרכזי יום לקשיש. בחוות חקלאיות, בתעשייה אווירית, במתנ"סים, בספריות, בכיבוי אש, בגנים, בבתי חולים, בבתי אבות, בבתי ספר, בבתי משפט, במשטרה, במוזיאונים, בגני חיות, במס הכנסה. יש ועדה במשרד שמאשרת את המקומות האלה, ומשתדלת לעשות את ההתאמות הנכונות". תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שנכנס לתוקף בתחילת השבוע, מחייב את כל הגופים הציבוריים, לרבות הצבא, להגיע בחמש השנים הקרובות למצבת עובדים של 5% אנשים עם מוגבלות. בדיונים על התיקון לחוק הצבא התנגד להחלת התיקון על שירות הקבע - ונכשל. אגב, הנימוק של הצבא להתנגדות להחלת התיקון לחוק על הצבא היה האפליה בשירות החובה.

 

שר שלום ג'רבי. "צעירים עם מוגבלות משובצים בהצלחה בשירות לאומי" שר שלום ג'רבי. "צעירים עם מוגבלות משובצים בהצלחה בשירות לאומי" צילום: בשמת איבי

 

רס"ן צביקה גלבוע ממשרד הביטחון, שייצג את צה"ל בדיון שהתקיים בסוף דצמבר בוועדת הרווחה, אמר על אותו תיקון לחוק כי "בדיון המקדים שנערך הצגנו את העמדה שלנו והסברנו שמבחינת צה"ל, כללי המיון הרפואי מתבצעים בראש ובראשונה לפי חוק שירות ביטחון. כלומר חלק ניכר ממשרתי הקבע הם אנשים שצומחים מתוך שירות החובה. שירות החובה שלנו נעשה לפי כללי מיון רפואי שנקבעו בחוק שירות ביטחון. חוק שירות ביטחון קובע כללי כשירות רפואית, ואין כוונה, אני מניח, לגעת בו. לכן ההערה שאמרו חבריי כאן לגבי היכולת לנתח נתונים מתוך משרתי הקבע, מי הוא בעל מוגבלות, זאת יכולת שאינה רלוונטית והטרמינולוגיה בה צה"ל משתמש כדי לבדוק את המיון הרפואי מקרב משרתיו היא לא טרמינולוגיה של בעלי מוגבלות רפואית".

 

כמו כן טען גלבוע כי גם תפקידי המטה בצה"ל מבוצעים על ידי אנשים שאמורים להיות בעלי כשירות מבצעית. "באופיו ומהותו של השירות הצבאי שמדבר על כך שגם בעלי תפקידים שאינם תפקידי לוחמים ואינם תפקידים תומכי לחימה נדרשים לבצע משימות שיש בהן מרכיבים של שטח, שיש בהם מרכיבים שנדרשים גם לעתות חירום והם ורסטיליים". על אמירה זאת ענה חבר הכנסת איציק שמולי: "אפשר לחשוב שכל תפקידי המטה קופצים עם כיתת הכוננות. אתה מגזים. מה שאתה בעצם מציע, כמו המשטרה, חבר'ה, תעזבו אותנו בשקט, תעזבו אותנו משילוב אנשים עם מוגבלויות בתוך כוחות הביטחון, תשאירו לנו את שיקול הדעת ועל תיכנסו לנו בעניינים".

 

לא חושפים נתונים

 

גורם בדובר צה"ל, שלא הסכים להזדהות בשמו בכתבה, טען נחרצות כי "כל מי שרוצה היום להתנדב - מתקבל". עם זאת, הצבא לא הסכים לספק נתונים שעשויים לתמוך בקביעה זו, כלומר פירוט של כמות הבקשות שמוגשות כל שנה לעומת כמות המתקבלים להתנדבות. "התחושות לגבי העבר נכונות, מסר הגורם, "אבל בשנה האחרונה אנחנו משנים את זה. היום כל מי שרוצה נקלט להתנדבות, אלא אם אין לכך אישור מסיבות רפואיות. בכל הקשור להמתנה לאישורים - קיצרנו את זה. היום במקרה של מוגבלות רפואית ההמתנה עומדת על חודש וחצי לעומת חצי שנה בעבר. עבור מוגבלות נפשית זה עדיין לא מפוצח. זה יכול לקחת ארבעה חודשים, אבל זה עדיין קיצור לעומת תשעה חודשים בעבר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x