שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בין הכסאות

קפיטליזם 3.0

22 המדרגות: סרט האימה של אנשים עם מוגבלויות

אדם עם מוגבלות צריך לרדוף אחר לא פחות מ־22 גופים ממשלתיים כדי לממש את זכויותיו הכלכליות הבסיסיות ביותר - מקצבת נכות, דרך תו חניה מיוחד ועד הנגשת דירת מגורים. המדינה מתעלמת כבר 12 שנה מהמלצות להקמת מערך אחד שייתן לאוכלוסייה זו מענה כולל, ורק בשנה האחרונה נזכר משרד הרווחה להתניע הקמת מינהלת ייעודית ש"תסייע במיצוי הזכויות"

גיל קליאן 20:0028.12.16

לא פחות מ־21 תחנות ממשלתיות לקבלת אישורים יצטרך אדם עם מוגבלות לעבור כדי לממש את זכויותיו הכלכליות הבסיסיות. הסיוט הבירוקרטי הזה אינו אלא מכשול נוסף בפני שילוב הוגן של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית, שמצבם הכלכלי אינו מזהיר ממילא.

את המיפוי המלא של כל התחנות האלה ביצע "כלכליסט" עם מיזם "כל זכות", מלכ"ר שפועל מ־2009 להנגשת המידע על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. עד כמה מידע כזה נדרש? ובכן, רק השנה 700אלף איש נכנסו לאתר הזה לקבלת המידע. לדברי עו"ד שרון הורנשטיין, עורך התוכן הראשי של כל זכות, מה שייחודי לזכויות של אנשים עם מוגבלות הוא ש"דברים מאוד אינהרנטיים מפוזרים בהרבה גופים, ויש זכויות שקשה מאוד למצוא. למשל מצאנו שמישהו שעבר טיפולי דיאליזה או כימותרפיה, אם הוא נוסע באמבולנס או מכונית פרטית, הוא מקבל 50% החזר על עלות הנסיעה. גילינו שיש הוראת תקנות עובדים סוציאליים שנותנת סמכות לכל רשות מקומית במחלקה לשירותם חברתיים להשלים את זה ל־100%. זו זכות ולא חובה וכפוף לשיקולי תקציב, אבל אנחנו האתר היחיד שהיום מדווח על זה".

 

 

היסטוריה של התעלמות

 

מרבית הזכויות לאנשים עם מוגבלות ניתנות על ידי ביטוח לאומי ומשרד הרווחה, אך מתברר שלא מעט גופים אחרים מעניקים גם הם הטבות, כגון חברת חשמל, שנותנת הנחה בחשבון, ובנקים, נותנים הנחה בעמלות.

 

ב־2005 אימצה הממשלה את מסקנות דו"ח ועדת לרון "לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה". אחת ההמלצות המהותיות בדו"ח היתה לאחד את הגופים שפועלים לשיקום אנשים עם מוגבלות תחת משרד הרווחה, ולדאוג ל"שיפור המסגרת הארגונית לסיוע להעסקת נכים תוך יישום המכשירים של תחנת שירות אחת ומתאם טיפול", במילים אחרות - לדאוג לכתובת אחת שתעניק טיפול כולל לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות.

 

אלא שב־2014 מצא מבקר המדינה שההמלצות הללו כמעט ולא יושמו כלל בגלל מחלוקות בין משרדי הממשלה. "אחת ההמלצות העיקריות של ועדת לרון היתה ליישם את העקרונות של הדגם 'תחנת שירות אחת'", נטען בדו"ח, "ולהקים שני סוגים של תחנות שירות: האחת במשרד הרווחה, שתיועד לאנשים עם מוגבלות שאינם מתאימים לתעסוקה בשוק החופשי; והשנייה במשרד הכלכלה, שתיועד לאנשים עם מוגבלות המתאימים לתעסוקה בשוק החופשי, ותתמחה בהשמה. בשנים 2013-2006 התגלעו מחלוקות בין משרדי הממשלה בין היתר בנוגע לגורם שיוביל את הקמת התחנה להשמה בשוק החופשי, לאוכלוסיית היעד שלה ולאופי הטיפול שיוצע בה, ורבות מהן נותרו ללא הכרעה".

 

עוד צוין בדו"ח כי "טרם הוקמה התחנה שמטרתה שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק החופשי; טרם הסתיים אפילו הליך הניסוח של טיוטת המכרז להקמתה; האחריות על הקמתה נדדה בין משרדי הממשלה והביטוח הלאומי; ולגבי תחנת שירות נפרדת, שאמורה היתה לקום במשרד הרווחה ולשרת אנשים שאינם מתאימים לתעסוקה בשוק החופשי, כמעט לא נעשה דבר".

 

בתחילת השנה פרסם משרד הרווחה קול קורא להגשת עמדות בנושא "הקמת מינהל מאוחד לטיפול באנשים עם מוגבלות".

 

על כיסא גלגלים. רצים ממשרד למשרד על כיסא גלגלים. רצים ממשרד למשרד צילום: בלומברג

 

זכויות בהתאם לצרכים

 

המנהל החדש מבטיח "לשפר את רמת השירותים הניתנים לאנשים עם מוגבלויות ולהרחיב את היקפם וכן לסייע במיצוי הזכויות, בהתאם לתפיסת הטיפול והסטנדרטים המקצועיים העדכניים, כפי שהוגדרו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וכן על פי אמנת האו"ם, שישראל חתומה עליה. במינהל החדש, השירות יינתן על פי רמת התפקוד והצרכים של האדם ולא על פי מוגבלותו". לטענת משרד הרווחה, המינהלת תתחיל לפעול בינואר.

 

אביטל סנדלר לף, מנהלת מסד נכויות בג'וינט ישראל, טוענת כי כל נושא מימוש הזכויות ומתן הזכויות לאנשים עם מוגבלות צריך לעבור שינוי מהיסוד: "צריך להיות כאן שינוי של השיטה באופן מערכתי ומעמיק לכיוון של שירות מכוון אדם. זה מה שקרה בעולם המערבי".

 

לדבריה, המערכת כיום מתקצבת על פי שירות ועל פי סוג מוגבלות, "אבל המערכת צריכה לדאוג לכך שכל אחד יקבל את השירותים שמתאימים לצרכים שלו. שכל אחד יסתובב עם שוברים או יכולות אחרות בתיק לקבלת שירותים. צריך שלכל אדם יהיה מתאם טיפול שיבנה איתו תוכנית עבודה אישית, לפי מה שאותו אדם רוצה לעשות - אם הוא רוצה לעבוד או ללמוד ואיפה הוא רוצה לגור, ומה המצב החברתי שהוא רוצה להשיג. כך אם לאדם קשה למצוא את הדרך לעבודה - אז יעזרו לו בזה. אם הוא צריך מנטור שיעזור לו למצוא חברים בעבודה, אז זה מה שהוא יעשה. אם הוא צריך סיוע בניהול דירה - איך לבשל, איך לשלם חשבונות - יעזרו לו בזה. ללא תלות בסוג המוגבלות שלו, אלא בצרכים שלו. המטרה היא להסתכל על יכולות ולא על מוגבלות. המטרה היא לא שהאדם יקבל כסף לחשבון הבנק, אלא זכאות לוואוצ'ר, והוא יאפשר לו לקנות שירות".

 

בארצות הברית מתקיים המודל הזה. לדברי לף, אחוז האנשים עם מוגבלויות קשות שגרים שם במוסדות נמוך משמעותית לעומת ישראל. "פגשנו אישה עם מוגבלות מאוד קשה, ויש לה טיפול אישי והיא יחד עם אייפד, יוצאת עם מלווה אישי למכור קאפקייקס וקפה הפוך בכמה עסקים שמכירים אותה ומחכים כל יום שהיא תגיע. ב־11 בבוקר אחרי הסבב היא הולכת לאיזשהו סוג של מועדון או משהו יותר מוגן. היא לא במוסד. היא בקהילה. אנשים רוצים לגור, ללמוד, לעבוד. יש לאנשים עם מוגבלות בדיוק את אותם הצרכים והרצונות כמו שלנו".

 

השיטה הזו באופן מפתיע זולה מהשיטה הישראלית הנוכחית. "הסיבה שבארצות הברית עברו לגישה הזאת היא שזה משתלם להם כלכלית. כשאתה נותן לאנשים לבחור את השירותים שהם רוצים, ואתה מתווך להם את השירותים - הם יבחרו פחות ממה שאתה מתקצב אוטומטית, ואתה מביא לזה שיותר אנשים יוכלו להתפרנס וזה מקטין את הצורך בקצבאות", אומרת לף.

 

"חלק חשוב ממהלך כזה הוא העצמה של אנשים עם מוגבלות להיות מנהיגים בקהילה שלהם. ברגע שהאדם הוא במרכז והוא המוקד הוא צריך להבין מה הוא רוצה. הם המנווטים את הספינה. המטרה היא לא שיהיה שירות טוב - אלא שלאדם יהיו חיים טובים. ולזה המערכת צריכה לשאוף". על פי התפיסות האלה, יחל בקרוב פיילוט של הג'וינט, בשיתוף הממשלה וקרן משפחת רודרמן, למתן שירות ל־300 איש עם מוגבלות.

 

שר הרווחה, חיים כץ. יכול לפתור את המצב שר הרווחה, חיים כץ. יכול לפתור את המצב צילום: עמית שעל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x