שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

איך הופך חשד לשוחד בגינאה לעבירה בישראל

החקירה הבינלאומית בפרשה נמשכת 5 שנים, אבל רק לאחרונה החלו בישראל לאכוף סעיף חוק שמאפשר להעמיד לדין על שוחד במדינה זרה

נעמי צורף ותומר גנון 23:1119.12.16

עם מעצרו היום של איש העסקים בני שטיינמץ בחשד למתן שוחד לנשיא גינאה לשעבר, עלתה באופן טבעי השאלה: מדוע ישראל חוקרת בכלל את הפרשה? שהרי העבירה, אם בוצעה, היא בכלל במדינה זרה. את התשובה לכך אפשר היה למצוא בין היתר בהודעה הרשמית שפרסמה אתמול המשטרה לפיה היא פתחה בחקירה במסגרת "מאמץ בינלאומי בהובלת ה־OECD כנגד תופעת השוחד לעובדי ציבור זרים ברחבי העולם".

 

אלא שהמאבק של הרשויות בישראל בתופעה, לפחות עד לאחרונה, היה זניח מאוד. "עד שנת 2008 החוק בארץ לא אסר על חברות או יחידים ישראליים להציע ולתת שוחד לעובדי ציבור זרים לשם קידום פעילותם בחו"ל, ובהתאם לכך מתן 'מתנות' לפקידים זרים בכירים או תשלום כספים ל'יועצים' המקורבים למקבלי ההחלטות, על ידי חברות ישראליות – פרטיות, ציבוריות ואפילו ממשלתיות – היה פרקטיקה רווחת", אומר עו"ד ירון ליפשס ממשרד כספי ושות', המתמחה בעבירות צווארון לבן.

 

השינוי התחולל בעקבות ביקורת חריפה של ה־OECD ואמנות שונות שעליהן חתמה ישראל מול האו"ם, אשר הוביל לתיקון חוק העונשין בישראל והוספת העבירה של איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר. כלומר, שכיום לפי החוק בארץ אזרח ישראלי שנותן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה, נחשב כמי שנתן שוחד בישראל.

 

"אנחנו מתכנסים לפחות אחת לשלושה חודשים"

 

הרשויות בארץ החלו רק לאחרונה להשקיע יותר משאבים בנושא. מה שהוביל למשל ביום חמישי האחרון לגזר דין תקדימי ממנו עולה שחברת ניפ גלובל, שהואשמה בקידום עסקיה בממלכת לסוטו שבאפריקה באמצעות תשלום שוחד של למעלה מ־500 אלף דולר לעובד ציבור זר, נקנסה ב־2.5 מיליון שקל. כדי לאכוף את התיקון בחוק, פועל כיום צוות יעודי בראשות עו"ד ג'ואי אש, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. הצוות כולל את נציגי משטרה מאגף חקירות ומודיעין (אח"מ), מהיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), ונציגים ממשרד המשפטים. לאחרונה נוספו אליו גם נציגי רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון.

 

גל הירש גל הירש צילום: יריב כץ

"אנחנו מתכנסים לפחות אחת לשלושה חודשים ובודקים יחד כל מיני מקרים שעולה בהם לכאורה חשד לביצוע שוחד כזה. לעיתים ה־OECD שולח לנו גם כתבות איזוטריות מעיתונים קטנים בעולם ומבקש שנבדוק את העניין", מספר עו"ד אש. "הקושי המרכזי שלנו הוא השגת ראיות, שהרי בסוף אתה לא יכול לפתוח בחקירה כי קראת כתבה בעיתון. אתה חייב לבסס קודם את החשדות. כדי לעשות זאת, אנו פונים למשטרה במדינה המדוברת, מגישים בקשות למשרד המשפטים של אותה המדינה. אבל מטבע הדברים הן פחות ששות לשתף מידע על חקירה פלילית שמתקיימת, נדרש כאן הרבה שיתוף פעולה ונכונות משני הצדדים כדי שדבר כזה יצליח".

 

חקירה מתוקשרת שנפתחה לאחרונה בנושא מתן שוחד לעובד ציבור זר היא נגד מי שהיה מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה – תא"ל (במיל') גל הירש. במאי האחרון נחקר הירש באזהרה ביאח"ה עם מעורבים נוספים, בחשד למתן שוחד לשר ההגנה לשעבר של גיאורגיה דוד קאזרשווילי. החקירה נפתחה לאחר שבאוגוסט אשתקד הגיש משרד המשפטים הגיאורגי בקשה לחיקור דין של הירש, וגורמים נוספים בחברת הייעוץ הביטחוני דיפנסיב שילד שבבעלותו, וזאת במסגרת הליך פלילי המתנהל נגד שר ההגנה לשעבר של המדינה. בעקבות הבקשה, וראיות נוספות, הוחלט במשטרה לחקור את הירש על ביצוע העבירה גם לפי התיקון לחוק העונשין בארץ האוסר על אזרח ישראלי לתת שוחד לעובד זר.

 

"כאשר יש מצב של סיכון כפול נשקיע פחות"

 

עולה כיום השאלה האם לאור התיקון ייתכן שאדם יועמד לדין על אותה עבירה בשתי מדינות שונות. "כאשר יש מצב של סיכון כפול, כלומר שהאדם הורשע כבר על אותה עבירה במדינה זרה, אנחנו ככל הנראה לא נשקיע משאבים ונפעל כדי להעמידו לדין בשנית מפני שיש סיכוי קטן שנוכל לקבל את זכותנו למצות עמו את הדין", מסביר עו"ד אש.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x