• תפריט
כנס הקרן לידידות

"שכר המינימום בישראל כל כך נמוך שהוא מקבע אנשים מתחת לקו העוני"

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, צפרא דוויק, אמרה את הדברים במהלך פאנל בכנס הקרן לידידות לצמצום העוני והפערים החברתיים; ניצה קסיר ראש תחום העבודה בבנק ישראל: "ישראל מפגרת אחרי מדינות המערב בנושא מענקי העבודה"; ירון נוידרפר, מנכ"ל SFI: "האג"ח החברתי הוא הפתרון"

ספי קרופסקי 13:4814.12.16

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים צפרא דוויק, מנכ"ל SFI בית השקעות ואג"ח חברתי ירון נוידרפר, ראש אגף שירותי חינוך ורווחה במשרד החינוך ד"ר סער הראל וראש תחום שוק העבודה ומדיניות הרווחה בחטיבה המחקר בבנק ישראל ניצה קסיר, השתתפו בפאנל בהנחיית כתב "כלכליסט" מיקי פלד תחת הכותרת "איך יוצאים מהפלונטר?", בכנס הקרן לידידות לצמצום העוני והפערים החברתיים בישראל.  

קסיר, שהייתה נציגת הבנק בוועדת אלאלוף, התייחסה בדבריה לאופן שבו תעסוקה יכולה לסייע ביציאה מן העוני. "עוני בראש ובראשונה זו תופעה רב ממדית וכשמטפלים בעוני צריך לטפל בכל הממדים", אמרה. "כשאנחנו מדברים על אנשים עניים המאפיינים שלהם אינם אחידים וגם הסיבות. אין סיבה אחת. הפתרונות צריכים להיות מכלול של דברים, יש אנשים שלא מסוגלים לעבוד וגם כשהם יוצאים כושר ההשתכרות שלהם מוגבל. מערכת הקצבאות הוא כלי מאוד חשוב, אך כיום היא מוגבלת".

 

 


 

 

לדבריה, "כאשר אנחנו מדברים על אדם שיכול להשתלב בעבודה צריך קודם כל לשלב אותו ודבר שני לוודא שההכנסה שלו היא סבירה. הכלים הם די רבים ואנחנו נלחמים בכיוון הזה, אם בעבר הגישה הייתה לשלב בתעסוקה ופחות בקידום בתעסוקה - היום אנחנו יותר מודעים לזה". יחד עם זאת, קסיר טענה כי ישראל נמצאת בפיגור אחרי מדינות המערב בכל הקשור למענקי עבודה. "כדי לסבר את האוזן, אם היום גובה המענק המקסימלי הוא בסדר גודל של 16% מההכנסה במקרים שנחשבים למקסימום אצלנו, בארה"ב למשל מדובר ב-45% וישנם מספרים דומים גם במדינות אחרות. זה כלי טוב שהוכיח את עצמו אבל הרמה שלו בישראל מאוד נמוכה".

 

קסיר. "מערכת הקצבאות הוא כלי מאוד חשוב, אך כיום היא מוגבלת" קסיר. "מערכת הקצבאות הוא כלי מאוד חשוב, אך כיום היא מוגבלת" צילום: עמית שעל

 

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים צפרא תקפה בפתח דבריה את אנשי האוצר וציינה כי "אנחנו מנוהלים על ידי נערי האוצר שבמקרה הטוב הם יוצאים לעסקים פרטיים ועושים פחות נזק לציבור, ובמקרה הרע נשארים ועושים נזק גדול. כאן אני חייבת להגיד שהגודל כן קובע - כרגע גובה קצבאות לא מספיק ונמוך ואנחנו לא יכולים לממש את התכניות שלנו. אבל יש לנו בעיות חמורות וגדולות כחברה. אני עובדת בגוף חברתי שנקרא ההסתדרות, אז נתחיל משכר מינימום - יש לנו בעיה שהוא מקבע עוני, הוא כל כך נמוך שאנשים שנמצאים ברמה הזו (מתחת לקו העוני, ס"ק) – שכר המינימום הזה לא מספיק. חשבתי שיש עשרת דברות שצריך לכתוב כדי לצאת מהעוני - אבל יש שני דברות שאני רוצה לדבר עליהם: 1. בואו נאמץ את מסקנות ועדת אלאלוף שנתנה יופי של המלצות; 2. בואו נקים רשות למלחמה בעוני אבל שתנוהל על ידי אנשי מקצוע ולא על ידי פוליטיקאים".

 

 

דוויק. "שכר המינימום מקבע עוני" דוויק. "שכר המינימום מקבע עוני" צילום: עמית שעל

 

ד"ר הראל ממשרד החינוך התייחס בדבריו לפערים הגדולים שהתגלו במבחני פיז"ה וטימ"ס בין תלמידים בישראל, ולשאלה כיצד יש לצמצם את הפערים הללו. "אין נוסחת קסם בעיני", ענה, "יש כאן משהו שצריך לכלול כמה משרדים ולא רק את החינוך, אבל הזירה החשובה ביותר היא החינוך. ואם ארצה להתמקד בדברים שנעשים בתוך המשרד, אז יש כמה דברים מאוד משמעותיים של שינוי תפיסה: המשרד עוסק עמוקות היום בתקצוב דיפרנציאלי ודווקא לא מחשב שוויוני – אלא נותן יותר לחלשים. יש כאן תהליך ארוך אבל הוא מתחיל, אנחנו מעבירים תקציבים ניכרים ממקומות חזקים לחלשים. כרגע זה קורה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות אבל ישנה מודעות עמוקה ואנחנו רוצים לחלק אחרת את המשאבים".

 

סער הראל. "הזירה החשובה ביותר היא החינוך" סער הראל. "הזירה החשובה ביותר היא החינוך" צילום: עמית שעל

 

מנהל סניף ביטוח לאומי בנצרת, חוסאם אבו בכר, התייחס בדבריו בפאנל על הקשיים של האוכלוסייה הערבית בישראל. "סניף נצרת משרת כ-500 אלף תושבים, שליש מהאוכלוסייה הערבית מקבלת שירות במוסד לביטוח לאומי", ציין והדגיש כי "הפתרון צריך להיות פתרון הוליסטי, רב ממדי. צריך להסתכל על הרבה כיוונים על מנת לתקוף את מחוללי העוני. רוב המשפחות הערביות מתפרנסות ממפרנס אחד בלבד, כמעט שני שליש מהנשים הערביות לא עובדות ואם יש כאלו שמשולבות בשוק התעסוקה אז הן עובדות בתנאים של עבדות, אצל אנשים עשירים - עורכי דין ורואי חשבון - בשכר שאינו מפוקח. צריך להגיע למצב שמוציאים את האוכלוסייה הזו לתעסוקה, צריך להנגיש את מרכזי התעסוקה ולפתוח מרכזי תעסוקה חדשים ביישובים הערביים". עוד ציין אבו בכר כי, "האוכלוסייה הערבית היא יותר חולה. זה קורה בדרך כלל בקרב אוכלוסיות עניות כשהמודעות היא פחות טובה. אוכלוסייה חולה היא יותר ענייה כי היא נפלטת משוק העבודה ונסמכת על הקצבאות והקצבאות אינן מאפשרות לחיות ברמה יותר גבוהה מקו העוני".

 

חוסאם אבו בכר. "שליש מהאוכלוסייה הערבית מקבלת שירות במוסד לביטוח לאומי" חוסאם אבו בכר. "שליש מהאוכלוסייה הערבית מקבלת שירות במוסד לביטוח לאומי" צילום: עמית שעל

 

נוידרפר מ-SFI הציג במהלך דבריו את רעיון אגרות החוב החברתיות. "מה שאנחנו צריכים כאן זו חדשנות, מקורות מימון נוספים חדשים וגם בטיפול החברתי", אמר, "מה ששמעתי בשעתיים האחרונות הן שתי מנטרות - האוצר צריך לתת עוד כסף ואין פתרונות קסם. אז אני רוצה להציג לכם פתרון שנולד לפני חמש או שש שנים ואנחנו מביאים אותו לארץ. הוא נקרא אג"ח חברתי. הוא יודע לעשות בדיוק את שני הדברים האלה - הוא יודע להביא כסף חדש למערכת וחדשנות בטיפול חברתי. אנחנו רואים היום דור חדש של משקיעים, אני רוצה להשקיע בהתאם לערכים שלי אני מחפש אותן. אם אנחנו נצליח להביא כסף של אנשים כאלה במימון של סוגיות חברתיות, אם נדע לחבר את אותם משקיעים לנושאים חברתיים - יש עולם שלם של מקורות שיתווספו לממשלה אך לא יחליפו אותה. כך מגייסים את הכסף מהמשקיעים ובאמצעותו מממנים טיפול בבעיה חברתית שאותה תגדיר הממשלה". לדבריו, ככה נוצר לנו מצב של 'ווין ווין' (ניצחון) לכולם – 1. לממשלה; 2. כמובן שהבעיה של אותו מתמודד יכולה להיפתר ו-3. כשזה זה מצליח גם ההחזר למשקיע גדול יותר ולכן הוא ירצה לממן עוד ועוד".

ירון נוידרפר. "האג"ח החברתי יודע להביא כסף חדש למערכת וחדשנות בטיפול חברתי" ירון נוידרפר. "האג"ח החברתי יודע להביא כסף חדש למערכת וחדשנות בטיפול חברתי" צילום: עמית שעל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x