שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

ממצאים קשים במחקר על אלימות נגד נשים: אלימות והשפלה דרך חשבון הבנק

כ־43% מהנשים השוהות במקלטים לנפגעות אלימות מדווחות על אלימות כלכלית מצד בני זוגן. ההתנהגות באה לידי ביטוי, בין היתר, בהטלת סנקציות המאפשרות שליטה בחיי האשה, אך רק לאחרונה החלה עבודת חקיקה בנושא

נעמי צורף 08:0211.12.16

"כשהייתי במקלט, הדירה היתה על שמי והגרוש שלי המשיך לגור שם ולייצר חובות. הוא לא שילם גז וחשמל, הכל היה על שמי, גם שכירות שילמתי מהחשבון שלי. היה לו אישור לבנק, הוא ידע את הקוד וידע איך להשתמש בו. אף שהחשבון היה רק על שמי, היתה לו גישה חופשית אליו", כך סיפרה מיכל, משתתפת במחקר בנושא אלימות כלכלית שערכה עו"ד ד"ר דפנה רובינשטיין מעמותת "רוח נשית" המסייעת לנפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית.

 

מבין כל תופעות האלימות נגד נשים, האלימות הכלכלית נחשבת לחמקמקה והמתעתעת ביותר. מדובר באלימות קשה ומתוחכמת שיכולה להתקיים בנוסף לאלימות פיזית או במנותק ממנה לחלוטין. התנהגות של אלימות כלכלית היא דרך לשלוט בחיי האשה והילדים, והיא יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר לאשה אין אפשרות לצאת לעבוד או כאשר היא יכולה לצאת לעבוד אבל אין לה שום גישה לחשבון הבנק וסמכות להוציא כספים ולקבל החלטות פיננסיות.

 

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. מקדמת חקיקה בנושא השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. מקדמת חקיקה בנושא צילום: דנה קופל

 

אלימות כלכלית יכולה לבוא גם כדרך להטלת סנקציות ואימה, כצורת התעללות נוספת באשה שרוצה לעזוב את בעלה האלים. היא גם יכולה להתבטא כענישה של אשה שעזבה או אפילו ברחה למקלט לנשים, למשל במצב של גלגול חובות או אי־תשלום חשבונות על מנת לייצר חוב בחשבון הבנק. כך, על פי נתוני משרד העבודה והרווחה המפעיל את המקלטים לנשים נפגעות אלימות, כמחצית מהנשים ששהו במקלטים ב־2013–2015 דיווחו על אלימות כלכלית מצד בני זוגן. מבדיקה שנערכה לרגל ציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים — שצוין בסוף החודש שעבר — עלה כי גם ב־2016 הנתונים לא מעודדים. לפי המחקר של ד"ר רובינשטין, כ־43% מהנשים השוהות במקלטים דיווחו על התנהגות של אלימות כלכלית מצד בני זוגן, וכ־40% מהנשים שחזרו לבן הזוג האלים לאחר השהייה במקלט, העידו כי התלות הכלכלית היתה המשתנה העיקרי שהחזיר אותן למערכת היחסים האלימה.

 

בשנים האחרונות אמנם עולה המודעות לסוג זה של אלימות, אך רשויות החוק עדיין לא מיסדו את אופן ההתמודדות עמה. בחודש יולי האחרון הגישה השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל תזכיר חוק שלפיו אלימות כלכלית תיאסר באופן מפורש בחוק, וכי לבית המשפט תיתנן הסמכות לתת "צו למניעת אלימות כלכלית" ולהורות על הפסקת אותה התנהגות. בנוסף, תזכיר החוק מציע כי אלימות כלכלית תוכר כעוולה שבגינה ניתן לתבוע נזיקין, כלומר שנפגעות העבירה יוכלו לתבוע כספים מהפוגעים. על פי התזכיר, אלימות כלכלית באה לידי ביטוי בשלושה אופנים: הראשון — התנהגות המונעת או מקשה מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בת הזוג, כמו מניעה לצאת לעבודה או לפתוח חשבון בנק. השני — התנהגות המונעת או מקשה את השימוש בנכסים שבהם קיימת זכות לבת הזוג כמו מניעת כרטיס אשראי, הסתרת קיומם של נכסים, פעולות ביחס אליהם והתחייבויות לגביהם. השלישי — התנהלות כלכלית המונעת ניהול סביר ותקין של חייה של בת הזוג, כמו למשל שליטה בהתנהלותו הכלכלית של בן הזוג בחיי היומיום. בהתאם לכל אלו יתוקנו החוקים הנוגעים לאלימות במשפחה.

 

לפי ד"ר רובינשטיין, שלקחה חלק בעבודה על הצעת החוק, בחלק מהמקרים האשה יכולה לצאת לעבוד, להיות עצמאית כביכול, ואז לגלות שהבעל עזב והשאיר אותה עם כל החובות. "לעיתים קרובות הנשים לא מודעות לחוב עד שהן מתכוונות לעזוב את מערכת היחסים האלימה, כאשר החוב כבר גדול מאוד", אמרה. עוד הסבירה כי אלימות כלכלית מתרחשת בכל השכבות הסוציו־אקונומיות. "גברים משכילים ועשירים יותר פשוט נוהגים ביותר תחכום, אבל דפוס ההתנהגות זהה", הוסיפה. "זה לא משנה אם בתחילת שבוע הוא משאיר לבת זוגו 500 שקל או 5,000 שקל — כל עוד לשתיהן אין אפשרות לפעול בעצמן ולהתנהל בעצמאות כלכלית".

 

בצד החקיקה, פועלים ארגוני הנשים לקידום חוקים והסדרים כדי לסייע לאותן הנשים. "עם השנים, באמצעות חקיקה ושיתופי פעולה שונים, פעלנו לקידום חוקים והסדרים שונים", סיפרה מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בוויצו ישראל רבקה נוימן, “בהם החוק להבטחת הכנסה בזמן השהייה במקלט, מענק לנשים יוצאות מקלט ואמנת הבנקים שבמסגרתה בכל הבנקים יש בעלי תפקידים שפועלים כדי לסייע לאותן נשים לא לאבד את בתיהן ולא להסתבך עם תשלומים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x