העליון יכריע: האם להמשיך להטיל מזונות רק על הגבר?

הרכב מורחב של שבעה שופטי עליון ידון הבוקר (ג') בשאלה עקרונית בתחום מזונות ילדים: האם להמשיך ולהיצמד לדין העברי, המטיל את חובת מימון הילדים על האב בלבד, גם במקרה של משמורת משותפת, או להביא בחשבון את היכולת הכלכלית של האם ובהתאם לה לדרוש גם ממנה לשאת בנטל. הדיון יעמיד למבחן משפטי את מה שמסתמן בשלוש השנים האחרונות כמעין מהפכה שקטה, שכל כולה התגבשה בבתי המשפט למשפחה, שהחלו להסתייג מיישום דקדקני של הדין העברי ולראות בו דין מיושן שגורם לעיוות הצדק.

מי שנחשב לשופט שהחל את המהפכה הוא יעקב כהן מבית המשפט למשפחה בראשון לציון, שפרש בינתיים לגמלאות. זמן קצר לפני הפרישה, באוגוסט 2013, מסר כהן פסק דין מנומק שבו קבע כי הטלת מלוא המזונות על האב, כשהילדים במשמורת משותפת, וההורים נושאים באחריות טיפולית וכלכלית זהה היא "תוצאה מקוממת הפוגעת בערכים של צדק ושל שוויון". בפסק הדין הזה, שיצר טלטלה בתחום שעד אז הנחו אותו כללים ברורים ונוקשים, טען כהן כי תוצאה זו "פוגעת בעקיפין באופן חמור בטובתם של קטינים העלולים להינטש כמעט כליל בפועל על ידי אב שאיננו מסוגל לעמוד במטלות שהוטלו עליו על ידי בית המשפט, והופך להיות אדם נרדף על ידי הליכי הוצאה לפועל, אב שאינו מסוגל לקיים משק בית עצמאי ולהעניק במסגרתו בית לילדיו בעת שהותם עמו".

במקרה הנדון האישה השתכרה נטו 13,300 שקל, והגבר השתכר פחות — 12,500 שקל. כהן פסק שבמקרה זה אין סיבה לחייב את הגבר לשלם מזונות ילדים לידי האישה שכן המשמורת היא משותפת.

השופטים יורם דנציגר ואסתר חיות. שאלה של צדקצילום: אלכס קולומויסקי

האישה ערערה על ההחלטה, ובית המשפט המחוזי פסק שהגבר ישלם מזונות, אך יקבל "הנחה" של 50%, כלומר ישלם 2,875 שקל. החלטה זו כשלעצמה היתה תקדימית בהקלה על האב, אך הוא הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וטען כי התוצאה איננה שוויונית. לטענתו, במצב שבו כל אחד מההורים משלם שכר דירה בגובה 4,500 שקל, ובשכלול השתכרות ומזונות, יוצא שהאם "מתחילה את החודש" עם 11,675 שקל, ואילו הוא נותר עם 5,125 שקל בלבד לאחר שכר דירה ומזונות, ומזה הוא הוא צריך לקיים את עצמו ואת הילדים שנמצאים אצלו חצי מהזמן.

אף שמדובר בערעור בתיק משפחה בין שני בני זוג, בית המשפט העליון ביקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, וזו הוגשה אך מוגדרת כחסויה. בהמשך צורפה גם עמדה חדשנית של הרבנות הראשית, שנותנת רוח גבית משמעותית למערער, ולפיה אימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות במקרה שמדובר בילדים מעל גיל 6. בהחלטה הוסבר שכיום גם נשים נושאות בעול פרנסת הבית.

המקרה השני שיידון היום הוא של אב המשתכר 10,000 שקל ואם המשתכרת 8,000 שקל. המזונות נקבעו על סך 4,500 שקל, כלומר האב נשאר עם 5,500 שקל לפני ששילם הוצאות שכר דירה, ואילו האם פותחת את החודש עם 12,500 שקל. ערעור שהגיש האב למחוזי נדחה.

הדיון הראשון בערעורים התקיים במרץ השנה, וכמה חודשים לאחר מכן הוחלט להרחיב את ההרכב משלושה שופטים לשבעה (סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן, נעם סולברג ומני מזוז). הדיון בערעורים יתקיים בדלתיים סגורות.

גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת - טובת הילד" אמר בתגובה: "אבות שמשכורתם בגובה השכר הממוצע במשק, או פחות, ולהם שני ילדים או יותר, נידונים ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני.

"לאור התגובה החיובית של היועץ המשפטי לממשלה ועמדת מועצת הרבנות הראשית אשר קובעת שיש להתחשב גם בשכר האם, אנו מאוד מקווים שתיקבע הלכה חדשה ביחס למזונות ילדים, הלכה הרואה את שני הורי הילד כאחראים לגידולו ולפרנסתו, בהתאם לחלוקת זמני השהות והכנסות ההורים בכל משפחה על פי נתוניה"