ריבלין: אני חושש למצבו של בית המשפט העליון
נשיא המדינה אמר את הדברים במהלך הסיור שהוא עורך בהודו. לדבריו, "יש צורך להציב את הגבולות בין המערכות השונות שלעתים זולגות אחת לשנייה". על תעשיית החקלאות אמר ריבלין, "אנחנו יכולים להיות מדינה שאין בה צורך בחקלאות, אך זה אחד הדברים היותר ערכיים בתולדות הציונות"
הנשיא הוסיף, כי "היום המים מסובסדים בספרד או צרפת וברור שיותר קל לייבא אותם ולבטל את החקלאות בישראל. מבחינתי זו אחת הפגיעות היותר קשות בציונות. אנחנו יכולים להיות מדינה שאין בה צורך בחקלאות, אך זה אחד הדברים היותר ערכיים בתולדות הציונות. כשאני בא ורואה כאן את ההערצה וההאדרה של החקלאות היכולות וההמצאות בישראל ובינתיים אצלנו נטשו אותם, ויכולים למכור את הידע בלי להשתתף בפעילות העסקית, אני אפילו לא יכול לומר לאנשים שהוקרתי והוכרתי את צפונות ליבי. העברנו מים מהכנרת לגוש קטיף. מהערבה תיכונה, והיום אנחנו זורקים פלפלים בגלל פער התיווך, ו'יתרון כלכלי' שיש בלייבא אותם, או בגלל הורדת המחירים דרך תחרות, זה דבר שנראה לי סוטה מהנושאים הכלכליים לערכיים. אנחנו לא יכולים עדיין לומר לחקלאות 'עשית את שלך', אין לנו צורך בך יותר'".
רובי ריבלין נשיא המדינה צילום: אלכס קולומויבקי
ריבלין נשאל על עמדתו בנוגע לפרשת הצוללות, בה נחתם הסכם על רכישת 3 צוללות בניגוד לעמדת הצבא לכאורה ואמר "אני מדבר על עובדות, אני לא יכול גם אם בתוקף תפקידי כנשיא המדינה להתייחס לאמירות שאני לא מודע אליהן. הנושא נמצא על סדר יומה של המערכת הביטחונית של מדינת ישראל למעלה מעשור, יש הבדלי גישות בתוך המערכת הביטחונית. אני יודע שיש ויכוחים ומערכת הביטחון דנה בזה. בכל ההחלטות הביטחוניות במדינת ישראל, המוכרות לי, בסופו של דבר העמדה המכרעת היא של מערכת הביטחון. כמובן שהחלטות במדינה דמוקרטית מתקבלות על ידי הממשלה. אשר לדברים שפורסמו, אני לא מתכוון להתייחס אליהם, אני לא בקיא בדברים".
על השאלה האם הוא חושש למצבו של בית המשפט העליון השיב כי "בוודאי שאני חושש. קודם כל צריך לכבד כל מה שבית המשפט העליון אומר, עכשיו זה מוטל על הכנסת וכמובן שמה שעובר לפתחה של הכנסת, שלא תהיה אי הבנה, זה לפתחה של הממשלה. כי יכולה לבוא ממשלה ולהגיד החלטנו ברוב קולות כך או אחרת. ממשלה מובילים ראש ממשלה והסיעות המרכיבות אותה, ורה"מ זה רה"מ שמסכים לכל החלטות של ממשלתו, ואם לא מסכים אז אומר – רבותי עד כאן, אני לא מוכן להיות ראש של ממשלה שפועלת בניגוד לעמדתי, וראש הממשלה הוא ראשון בין שרים".
ריבלין הוסיף כי "היה לי ויכוח רב שנים עם אהרון ברק האם הוא נציגו של הריבון או הכנסת. אני אמרתי שוודאי שהכנסת כי אותה אפשר להחליף. כל ארבע שנים יכול הריבון, העם, להחליף את הכנסת. ולכן בין בחירות היא נציגת העם. לכן אם לא נדאג להפרדת רשויות, נמצא במצב שבו אין דין ואין דיין, לא יהיה משפט ולא תהיה חברה. לכן אנחנו מצווים למלא את החלטות העליון. האם יש חוק עוקף בג"ץ? אני לא חושב שיש דבר כזה, כי מעל בג"ץ יש את החוק, ומי שקובע אותו זה הכנסת. ולכן יש את הצורך לבוא ולהציב את הגבולות והיחסים ההדדיים בין המערכות השונות שלעתים זולגות אחת לשנייה".
בפגישה שערך ריבלין עם המשלחת העסקית של מכון הייצוא שהתלוותה אליו נתבקש הנשיא על ידי נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, לסייע לתעשייה בארץ להתמודד עם החלטת הממשלה ההודית המקדמת פיתוח בהודו עצמה (Make in India). לדברי ברוש ההחלטה ההודית "תעשה בעיות לתעשייה בישראל. תקטין בעיקר לתעשיות הביטחוניות את היקף הפעילות." לדבריו, "המסר לממשלה שלנו צריך להיות ממך ומאיתנו. צריך לקדם את שיתוף הפעולה ל"עם הודו" ( Make with India) כך שהייצור והפיתוח ייעשו בשיתוף פעולה בין המדינות. אם אצלנו השרים לא יילחמו על זה ולא יתנו את תשומת הלב שלהם, לא נצליח לקדם זאת".
הנשיא השיב לו כי "הזמנתנו להודו היא אמירה משותפת שיש לתרגם ל- G2G (ממשלה מול ממשלה-ע"מ) מעבר ל-B2B (עסקים מול עסקים-ע"מ). עלינו לוודא ש Make in India משתלבת עם "Make with India"
