שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ
באנר מדינה עשירה תושבים עניים

האפליה המתמשכת של המגזר הערבי גוררת את כל המשק לאחור

הממשלה מודה שהפלתה לרעה את המגזר הערבי שנים ארוכות. ההיגיון שמנחה אותה כעת הוא שחיוני לחלץ את המגזר מהקיפוח בחינוך, בתעסוקה ובתחבורה הציבורית כדי שכולנו נחיה יותר טוב. אז למה היא בכל זאת לא עושה את זה

שחר אילן 08:1211.10.16

בתוכנית החומש לשילוב כלכלי של המגזר הערבי מסתתר מסמך מפתיע, שבו מדינת ישראל מפרטת איך הפלתה במשך עשרות שנים בשיטתיות את המגזר הערבי, תחום אחר תחום. שמו הרשמי של המסמך, שפורסם ביולי ופרטיו נחשפים כאן לראשונה, הוא "תוכנית מערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית", ובין החתומים עליו: משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה.

 

אם במשך שנים ישראל כל כך התאמצה לקפח את המגזר הערבי, למה פתאום האוצר רוצה לפתח אותו? התשובה צינית: בגלל ההבנה שזה חיוני לכלכלת המדינה ולרמת החיים של היהודים. לפי המסמך, כישלון בשילוב החברה הערבית בתעסוקה (כלומר בעיקר שילוב נשים ערביות) ובהעלאת רמת ההכנסה שלו יגרום ל"שינויים דרמטיים ושליליים בכלכלה הישראלית ולפגיעה משמעותית בשיעורי התעסוקה ובצמיחה". כלומר, כדי שכולנו נחיה טוב יותר, חיוני לחלץ את המגזר הערבי מהעוני והקיפוח.

 

"חלוקה בלי קריטריונים מובחנים"

 

איך נוצרו הפערים? על פי המסמך, זה קרה "גם בשל מנגנוני תקצוב אשר הקצו בעבר משאבים ממשלתיים שלא בהכרח בהתאם לקריטריונים מובחנים או בהתאם למדיניות לשילוב כלכלי של אוכלוסיות חלשות". כלומר, שיטות חלוקת התקציב של ממשלת ישראל אינן שוויוניות ומעדיפות בבירור אוכלוסיות יהודיות חזקות.

 

בתחום החינוך, למשל, הישגי התלמידים הערבים נמוכים בכל מדד שבו נהוג להשווות. לדוגמה, שיעור הערבים הזכאים לבגרות איכותית שמקנה כניסה לאוניברסיטה קטן מחצי משיעור היהודים, 23% לעומת 47%. ההסבר המרכזי לפערים בהישגים הוא אפליה בתקציב. המסמך מסביר בפירוט איך מחולק תקציב החינוך ואת מנגנוני האפליה.

 

הפער בין התקציב הממוצע לתלמיד יהודי מהחמישון החלש לתלמיד ערבי מאותו חמישון עמד בתשע"ב על 30% ביסודי, 50% בחטיבת הביניים ו־75% בתיכון. איך זה יכול להיות? מתברר ש־30% מהתקציב למימון שעות לימוד מוגדרים סלי תוספת. סלים אלה, מגלה המסמך, הם "הגורם המרכזי לפער בתקציב בין המגזרים. למרביתם לא קיים מנגנון תקצוב מוגדר לחלוקה. יש קושי לבחון לעומק את קריטריוני חלוקת התקציב ואת מבנה הקצאתו. חלק ניכר מהמשאבים כלל לא מגיע לתלמידים מהמגזר הערבי". חלוקת תקציבים ללא קריטריונים שווים וגלויים עומדת בניגוד לחוק. ממשרד החינוך נמסר ש"המסמך המדובר מיושן ואינו רלבנטי. החל מתשע"ה מיישם המשרד תוכנית שאיגמה את רוב סלי השעות לתוך שעות הטיפוח והגדילה את יחס ההקצאה בין תלמיד חלש לחזק".

 

 

תחבורה ציבורית? לא לערבים

 

ג'עפר פרח ג'עפר פרח

שעור התעסוקה של נשים ערביות עמד ב־2014 על 33%, שזה פחות מחצי מנשים יהודיות. שלושה תנאים עיקריים דרושים להוצאת נשים ערביות לעבודה. לפי המסמך בשלושתם קיימת אפליה קשה לרעת המגזר הערבי: בישובים ערבים יש הרבה פחות מקומות עבודה, אין כמעט מעונות יום ואין כמעט תחבורה ציבורית. זה לא שנשים ערביות לא רוצות לעבוד, זה כמעט בלתי אפשרי עבור רבות מהן. 3% מהילדים הערבים בגילאי 0–3 מטופלים במעונות יום, לעומת 21% במגזר היהודי. 6% מהילדים הערבים בגילאי 0–3 מטופלים במשפחתונים לעומת 23% במגזר היהודי. הסיבה: "עד 2012 כמעט לא ניבנו מעונות במגזר הערבי". מ־2014 מוקצים לערבים 20% מתקציבי הפיתוח של מעונות היום. גם זה פחות משעור הילדים הערבים באוכלוסיה, כלומר האפליה נמשכת.

 

היעדר תחבורה ציבורית הוא גורם מרכזי ליצירת פערים כלכליים מכיוון שהוא מונע נגישות לעבודה והשכלה גבוהה. המסמך קובע כי "חלק מהישובים הערבים סובלים מהיעדר מוחלט של נגישות לתחבורה ציבורית, ובישובים אחרים רמת הנגישות לתחבורה נמוכה מאוד".

 

מספר נסיעות האוטובוסים השבועיות הממוצע לתושב המגזר היהודי גדול פי 6 ממספר הנסיעות הממוצע לערבי – 36 נסיעות בממוצע לאלף תושבים ערבים לעומת 216 נסיעות לאלף יהודים. בישראל 61 תחנות רכבת. למרות זאת, "טרם הוקמה תחנת נוסעים בסמוך לישוב ערבי".

 

"מתחילים כבר לדבר בממשלה על רכבת לקרית שמונה. למה שלא ידברו על רכבת לנצרת?" שואל ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים.

 

לכל כתבות הפרויקט:

חשבון נפש כלכלי: כך הפכה ישראל למדינה עשירה שתושביה עניים

כך חוסלה מדינת הרווחה הישראלית בתוך 24 שעות

זה לא רק הדיור: יוקר המחיה עלה, והפצצה הפנסיונית מתקרבת

יותר ילדים ויותר גמלאים: שינויי הדמוגרפיה בארץ מכבידים על האדם העובד

עולים מבוגרים - בלי פנסיה, בלי דירה

מחיר האפליה לטובה של המתנחלים

ואולי ישראל לא ממש השתנתה, ורק ההשוואה ל־OECD מוציאה אותה רע?

יש כסף, אין תוצאות: התקציב מתבזבז על חוסר יעילות

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x