שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

החוק שיפליל את כולנו

התיקון המוצע לחוק זכות יוצרים אינו ראוי במדינה מודרנית שמבקשת ליצור איזון ראוי בין האינטרסים של היוצרים לבין ציבור הצרכנים

אלדר הבר 16:0704.10.16

בצעד חסר-תקדים, משרד המשפטים החליט לפתוח במתקפה כנגד משתמשי-הקצה הישראלים באינטרנט. ביום חמישי האחרון, פרסם המשרד תזכיר חוק לתיקון חוק זכות יוצרים המבקש לאפשר צו לחשיפת גולשים החשודים בהפרת זכות יוצרים ואף לאפשר מתן צו חסימה שיורה לספקי אינטרנט לחסום גישה לאתרים מסוימים. מעבר לכך, התזכיר מבקש להוסיף לחוק עבירה פלילית של העמדה לרשות הציבור ושידור תכנים באינטרנט, כאשר הן נעשו על דרך עיסוק ובמטרה להפיק רווח מעיסוק זה. בשפה פשוטה, מדובר בפעולות של הנגשת תוכן כך שגולשים יכולים לגשת אליו בזמן ובמקום שירצו (כגון העלאת תכנים ליוטיוב) ובשידורם ללא רשות, כל עוד מעלה התוכן עשה זאת במטרה להפיק רווח. לפי משרד המשפטים, סיווגן של פעולות אלו כעבירות פליליות הינה הכרחית בשל קלות ביצוען ברשת והרווח שמופק מהן.

 

העובדה שההתפתחויות הטכנולוגיות הקשו על בעלי זכויות יוצרים לממש את זכותם הכלכלית איננה מוטלת בספק. הרשת מאפשרת למשתמשים לעשות שימוש בתכנים מוגנים, לשתף אותם ואף להזרים אותם ישירות למכשירים שונים שברשותם. בעלי הזכויות נפגעים מכך ואין ספק כי זו זכותם הקניינית להילחם בתופעה ולעשות כל שימוש אפשרי בכלים שהמשפט האזרחי מעניק להם. אך החוק הקיים כבר עתה מעניק להם קשת רחבה של אמצעים להילחם בתופעה, והתיקונים השונים שמציע משרד המשפטים הן בפן האזרחי והן בפן הפלילי הינם מרחיקים לכת. משרד המשפטים אף טורח להדגיש בדברי ההסבר שהחוק ירחיב את הכלים האזרחיים בצורה משמעותית כך שקיים ספק בצורך להרחיב את הפעולות של העמדה לרשות הציבור ושידור תכנים באינטרנט לדין הפלילי. אני סבור שהכלים האזרחיים הקיימים מספקים ואין צורך בתיקון הנוכחי, ולבטח החלק הפלילי בו מיותר ומסוכן. מדוע מתעקש משרד המשפטים להוסיף גם את הכלי הפלילי, שמיועד להישמר כמוצא אחרון בלבד להסדרת התנהגות, כאשר המשרד בעצמו מעלה ספק כי כלי זה הכרחי?

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: pixabay.com

 

הסכנה העיקרית של ההצעה המתגבשת, בנוסחה הנוכחי, היא שעל-אף ניסיונו של משרד המשפטים לתחום את גבולות העבירה לפעולות נקודתיות מאוד של הפרות, התוצאה בפועל תהיה שפעולות יום-יומיות של משתמשים יהפכו ברגע אחד לפליליות. כך, למשל, נערה שתעלה באופן תדיר סרטונים שצילמה ליוטיוב, כאשר ברקע מתנגנת מנגינה המוגנת בזכות יוצרים, עלולה למצוא את עצמה חשודה בעבירה פלילית, שכן יוטיוב מאפשרת הפקת רווח מהעלאת סרטונים. ההסבר של משרד המשפטים, שהעבירה הפלילית תתגבש רק כאשר ההפרות שיטתיות, נעשות על דרך עיסוק, ובמטרה להפיק רווח מהעיסוק הזה, אינו מניח את הדעת. כאשר מדובר בעבירות פליליות, אל למדינה דמוקרטית להשתמש בלשון עמומה שפרשנותה עלולה בקלות לכלול פעולות רגילות של משתמשים ברשת. במקרים בהם חוק רחב יתר על המידה ומכיל פעולות שהמחוקק לא מתכוון להפליל, זו בדיוק העת שבה המחוקק חייב לקחת שני צעדים אחורה.

 

גם ככל שההצעה תעבור במתכונת המוצעת כעת, אינני מאמין שמשטרת ישראל והפרקליטות יפעילו את הסעיף המוצע, לבטח ככל שמדובר במשתמשי-קצה. יש להם דברים דחופים יותר לעשות. אך זה עדיין אינו מספק. ישראל, שמתגאה בהישגיה בתחום החדשנות הטכנולוגית, ובצדק יש לומר, אינה יכולה מנגד לקחת חלק בניסיונות לעצור חדשנות זו. התיקון המוצע לחוק זכות יוצרים עלול לפגוע בחדשנות טכנולוגית הקשורה להזרמה ושידור תכנים באינטרנט, ובעיקר, לפגוע בגולשים הישראלים שמייצרים תכנים ומעלים אותם לאתרים שונים ולרשתות החברתיות. התיקון המוצע לא נחוץ ובעיקר אינו ראוי במדינה מודרנית שמבקשת ליצור איזון ראוי בין האינטרסים של היוצרים לבין ציבור הצרכנים. כולי תקווה שבעלי הזכויות בישראל יפנימו את מה שהבינו בעלי זכויות רבים בעולם כבר זמן-רב, ובמקום להילחם בצרכנים שלהם, ימצאו את הדרך להציע להם אלטרנטיבות חוקיות וראויות לצריכת תכנים איכותיים ברשת. ויפה שעה אחת קודם.

ד"ר אלדר הבר. מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר במרכז ברקמן-קליין לחקר האינטרנט והחברה באוניברסיטת הארוורד

בטל שלח
    לכל התגובות
    x