$
במדינת אוטופיה
באנר הדר לפרויקט אוטופיה רחב

הקשישה מהמסדרון קיבלה חדר פרטי

ספי קרופסקי מתאר את היום שבו יושמו המלצות ועדת גרמן והתהפכו היוצרות במערכת הבריאות

ספי קרופסקי 07:1902.10.16

אולם הכנסים הקטן בפאתי רעננה התפקע כמעט לחלוטין בעשרות ראשים מודאגים שדסקסו בינם לבין עצמם בשצף קצף. השנה היא 2022, והראשים המדברים - רופאים בכירים, נציגי חברות הביטוח, לוביסטים ועסקני בריאות - הגיעו לכנס ההקמה הרשמי של "האגודה לחיזוק מערכת הרפואה הפרטית בישראל", יצירה של חלק מהכוחות החזקים בתחום שהבינו שהפעם המדינה לא רק "פרסמה דו"ח", "המליצה", "הציעה", "אימצה לכאורה" - היא ממש מצליחה ליישם המלצות של ועדה שהיא הקימה.

 

"ועדת גרמן", קראו לה, על שמה של שרת הבריאות אז והיום יעל גרמן, ובגלל עבודתה שנעשתה אי אז בין 2013 ל־2014, היקף הפעילות של המערכת הפרטית שהם מייצגים החל להצטמצם בהדרגתיות כשעל חשבונה התחזקה מערכת הבריאות הציבורית. כן, זו שעד לפני כמה שנים גססה לה על מיטה רעועה במסדרון הצר, משוועת למעט חמצן שיאפשר לה לחיות בכבוד.  

 איור: דניאל גולדפרב

 

תור לא יותר משבועיים

למשתתפי האירוע לא באמת היתה סיבה לדאוג לגורל מערכת הבריאות הפרטית, אגב. המערכת הזו נוצרה בחסות המדינה שחשבה בעבר שנכון וצודק שהיא תשלים את מה שהיה חסר במערכת הציבורית. כתוצאה מכך היא גדלה לממדים מכובדים עד לפני כמה שנים (היו מי שאמרו שאלו ממדים מפלצתיים), ואף על פי שהמדינה החלה להתערב ולחזק על חשבונה את המערכת הציבורית, יש לה עדיין מקום של כבוד, יש לה חשיבות וכוח והיא לא הולכת לשום מקום גם עכשיו, ב־2022, כשתור לניתוח קטרקט פשוט ושכיח ברמב"ם או באיכילוב הממשלתיים לא לוקח יותר משבועיים (מה שלקח 3.5 חודשים בממוצע ב־2014). יש גם היום מספיק חורים במערכת הציבורית שאליהם המערכת הפרטית יכולה להיכנס ולהמשיך לעבוד, אבל באופן מרוסן יותר. אבל האנשים שהגיעו לכנס הורגלו לסטנדרטים קצת שונים, וקשה לסגת כשמתרגלים ללקק כל כך הרבה מהשמנת.

 

 

 

בינתיים, ביקום כמעט מקביל לאולם הכנסים שברעננה, המתין אברהם יהודה בן ה־65 מעפולה למפגש עם הרופא המנתח שלו בבית החולים העמק. הוא צריך לעבור ניתוח אלקטיבי (מתוכנן מראש) במפרק ברך, פרוצדורה שבעשור הקודם זמן ההמתנה הממוצע אליה לקח 4.2 חודשים. אבל אנחנו בזמנים אחרים, התקדמנו מאז, ומהאבחון עד לניתוח לקח פרק זמן של כמה שבועות. זה התאפשר הודות לכך שיותר ויותר רופאים החלו לעבוד במערכת הציבורית בלבד כ"פול טיימרים" במקום לחלק את זמנם בין הציבורי לפרטי, משמרות ניתוחים נוספות נקבעו לשעות אחר הצהריים והושקעו משאבים נוספים חומריים ואנושיים בבתי החולים הציבוריים כדי שיקוצרו התורים.

 

לשאר הכתבות בפרויקט:

ראש הממשלה מצא לעצמו מורשת

כך ניצחנו את המלחמה הבאה

היום שבו רעדה האדמה

כשהח"כים הפסיקו לדאוג לעצמם

לילדים של המחר יש על מי לסמוך

כאן אוטופיה (תאגיד בהקמה)

 

איור: יעל שינקר

 

"תהיו גרמנים"

"אתם לא מבינים איך בית החולים הפך להילטון", סיפר אברהם למשפחה כששב מהאשפוז, "הכל ממוחשב, המחלקה היתה מלאה באנשי צוות מקצועיים ונדיבים, לא היה חסר כלום". לאברהם התאפשר גם לבחור בין שלושה בתי חולים שונים, מבלי להיות תלוי בקופת החולים שבה הוא מבוטח שבעבר קבעה עבורו לאן ללכת. לאחר שיעבור את הניתוח, הוא יזכה לטיפול ומעקב בקהילה, ממש קרוב לבית, מבלי שיידרש לשוב לביקורים מייגעים בבית החולים או במרכז רפואי בעיר אחרת. אגב, אברהם וכל אזרח אחר יכולים כעת להתנייד בין הקופות ללא בעיה מיוחדת, כשמחירי הביטוח שקופים, מרוסנים, ידועים, ואין את התחושה המעיקה הזו של "בטח עובדים עליי".

 

 

במסדרונות השלטון החלו ללחשש על ההצלחה המאוחרת של שרת הבריאות גרמן. היום היא נותרה כמעט עלה התאנה החיובי האחרון שנותר לרה"מ יאיר לפיד, שצפוי לפי הסקרים לסיים בקרוב קדנציה ראשונה כושלת כשהוא מצולק וחבוט מהתקשורת, מהרחוב, מהאופוזיציה ומהקואליציה. "תהיו גרמנים", זעק לפיד בעודו חובט על השולחן באחת מישיבות "שרינו" האחרונות של יש עתיד, והוא ידע למה. בחדשות הסתפקו באזכור קטן לכנס בסוף המהדורה. באולם נותרו כמה אנשים מודאגים שדנו על המגבלות שהוטלו על המערכת הפרטית, אך מספרם היה אפסי ביחס לכל מי שנותר בחוץ.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x